בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8010/16
בג"ץ 2240/17
בג"ץ 6500/17
בג"ץ 8683/17
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט י' אלרון
העותרות בבג"ץ 8010/16:
1. מלכה נעמה ברזון
העותרים בבג"ץ 2240/17:
2. בית שלומית
1. דבורה לאה קסטל
2. חיה מושקא גולדברג
3. בית הספר העל יסודי לבנות "בית חנה חב"ד ירושלים"
4. בית הספר העל יסודי לבנות "בית חיה מושקא חב"ד ליובאויטש חיפה והקריות"
העותרים בבג"ץ 6500/17:
1. ד"ר יופי תירוש
2. פרופ' אביעד קליינברג
3. פרופ' אורן יפתחאל
4. פרופ' אורנה קופרמן
5. פרופ' אנדראה ברגר
6. פרופ' דוד קרצ'מר
7. פרופ' דפנה יואל
8. פרופ' הנרייט דהאן כלב
9. פרופ' חנה הרצוג
10. פרופ' יצחק (יאני) נבו
11. פרופ' נתי ליניאל
12. פרופ' עודד נבון
העותרים בבג"ץ 8683/17:
1. פורום קהלת
2. רבקה מזרחי
3. רינה זהבי
4. אביב משטרי
5. ועד ראשי המוסדות הלא מתוקצבים
6. מרים בסל
7. יוסף חיימוב
נ ג ד
המשיבים בבג"ץ 8010/16:
1. מדינת ישראל
2. המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג)
3. ועדת תכנון ותקציב (הות"ת)
4. שר החינוך, יו"ר המל"ג, מר נפתלי בנט
5. יו"ר הות"ת, פרופ' יפה זילברשץ
6. המכללה החרדית ירושלים
המשיבים בבג"ץ 2240/17:
1. מדינת ישראל
2. המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג)
3. ועדת תכנון ותקציב (הות"ת)
4. שר החינוך, יו"ר המל"ג, מר נפתלי בנט
5. יו"ר הות"ת, פרופ' יפה זילברשץ
6. מכללת בני ברק החרדית (מבח"ר)
המשיבים בבג"ץ 6500/17:
1. המועצה להשכלה גבוהה
2. הועדה לתכנון ותקצוב
3. שר החינוך
4. הכנסת
5. הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
6. אוניברסיטת בר- אילן
7. בצלאל – אקדמיה לאומנויות ועיצוב ירושלים
8. האוניברסיטה העברית בירושלים
9. מכללת אקדמית הדסה
10. המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
11. עזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה
12. המרכז האקדמי רופין
13. המכללה האקדמית צפת
14. המכללה האקדמית אשקלון
15. המכללה האקדמית תל אביב – יפו
16. הקרייה האקדמית אונו
17. המכללה למנהל
18. מכללת לוינסקי
19. המכללה האקדמית בית ברל
20. מכללת בני ברק החרדית (מבח"ר)
המשיבים בבג"ץ 8683/17:
1. המועצה להשכלה גבוהה
2. יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה
3. הוועדה לתכנון ותקצוב
ידידי בית המשפט:
1. האגודה לזכויות האזרח בישראל
2. המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל
3. שדולת הנשים בישראל
4. מרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל
5. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת תל-אביב
6. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית
7. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
8. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת חיפה
9. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב
10. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של מכון ויצמן למדע
11. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה הפתוחה
12. צבי זקס
13. יהודה רוזגרטן
14. רפאל טפירו
15. יצחק בנזימן
16. דניאל רוזנבלום
17. עמותת קולך
18. מרכז צדק לנשים
19. דינה מונדרוביץ
20. ליאור גז
21. חיה גרודקה
22.מוריה סאמין
23. מוריה עקיבא
24. מיכל לרנר
25. אפריל בר אדון
26. הדר אהרוני
27. רבקה טרבלסי
28. עדינה בר שלום
29. ד"ר שפרה משלוב
30. ד"ר עינת רמון
31. ד"ר נעמי שחור
32. ד"ר שולמית בן שעיה
33. ד"ר חנה קטן
34. עו"ד נורית אילון הירש
35. שוברות שוויון, ע"ר
36. ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת בר אילן
תאריך הישיבה:
כ"ט בתמוז התש"ף
(21.07.2020)
בשם העותרים בבג"ץ 8010/16 ובבג"ץ 2240/17:
עו"ד אברהם ברזל
בשם העותרים בבג"ץ 6500/17:
בשם העותרים 4-1, 7-6 בבג"ץ 8683/17 :
עו"ד חגי קלעי; עו"ד אוהד רוזן
עו"ד אריאל ארליך; עו"ד מאיר בוחניק
בשם העותר 5 בבג"ץ 8683/17
(ול"מ):
עו"ד עמית לוין
בשם המשיבים 5-1 בבג"ץ 8010/16, המשיבים 5-1 בבג"ץ 2240/17 והמשיבים 3-1 בבג"ץ 6500/17 ובבג"ץ 8683/17:
עו"ד שוש שמואלי; עו"ד יובל שפיצר
בשם המשיבה 6 בבג"ץ 2240/17 והמשיבה 20 בבג"ץ 6500/17:
עו"ד דוד שוב
בשם המשיב 5 בבג"ץ 6500/17:
עו"ד טל רגב
בשם המשיבה 6 בבג"ץ 6500/17:
עו"ד דורית יוסף; עו"ד דרור פרנקל
המשיבות 4, 8, 9 בבג"ץ 6500/17:
פטורות מהתייצבות
בשם המשיבות 11-10 ו-17 בבג"ץ 6500/17:
עו"ד יאיר זלנפרוינד
בשם המשיבה 14 בבג"ץ 6500/17:
עו"ד יעקב ביטון; עו"ד אליעזר רפלד
בשם המשיבה 16 בבג"ץ 6500/17:
עו"ד חיים זיכרמן
בשם המשיבה 19 בבג"ץ 6500/17:
עו"ד ירון סילבר
בשם ידידי בית המשפט 3-1:
עו"ד דן יקיר; פרופ' גילה שטופלר
בשם ידיד בית המשפט 4:
עו"ד פרופ' פרנסס רדאי; עו"ד ד"ר אבינעם כהן
בשם ידידי בית המשפט 11-5 ו-36:
עו"ד ארנה לין; עו"ד נטע שפירא
בשם ידידי בית המשפט
15-12 ו-27-19:
עו"ד משה ליפל
בשם ידידי בית המשפט
18-17:
עו"ד סוזאן וייס
בשם ידידות בית המשפט
28-35:
עו"ד צפנת נורדמן
פסק-דין
המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר:
1. לפנינו ארבע עתירות, שנדונו במאוחד, הנוגעות להחלטה מס' 39/13 של המועצה להשכלה גבוהה (להלן: המל"ג) בדבר "הרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה החרדית – מדיניות לחומש הבא" מתאריך 23.05.2017 (להלן: החלטת המל"ג או תכנית החומש השנייה). החלטת המל"ג הציגה מתווה לשילוב הציבור החרדי במערכת ההשכלה הגבוהה, לרבות הדרכים שבהן ניתן לקבוע מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית, סוגיה הניצבת במרכזן של העתירות.
להלן נציג את הנתונים הרלבנטיים לעניין.
רקע והליכים קודמים
2. עוד טרם שהמל"ג נדרשה לראשונה לשאלה של שילוב חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה, פעלו בישראל מסגרות אקדמיות שיועדו למגדר אחד בלבד מטעמי דת, ונתנו מענה לבני המגזרים הדתי והחרדי, שהיו מעוניינים בכך. כך, למשל, נפתח "המרכז האקדמי לב" כמכללה מתוקצבת המיועדת לגברים בלבד בשנת 1969, ובשנת 2000 מרכז זה החל להפעיל תכניות אקדמיות לנשים בלבד (וזאת במסגרת קמפוס נפרד שכונה "קמפוס מכון טל"). בדומה, משיבה 16 ב-בג"ץ 6500/17 (להלן: מכללת אונו), שהינה מכללה בלתי מתוקצבת, החלה להפעיל בשנת 2002 קמפוס חרדי בהפרדה מגדרית.
3. לשם הגברת השילוב של הציבור החרדי במערכת ההשכלה הגבוהה, אף המל"ג נדרשה לנושא ופעלה להקמת מסגרות אקדמיות לציבור החרדי. המסגרות הראשונות שהוקמו ביוזמת המל"ג בשנת 2000 כונו: "פלטפורמות", שכן הן לא היו מוסדות אקדמיים עצמאיים המוכרים על ידי המל"ג, אלא שלוחות של מוסדות אקדמיים מוכרים אחרים, שפעלו במתכונת התואמת את אורח החיים המקובל בציבור החרדי (להלן גם: הפלטפורמות). מתוך הפלטפורמות שהוקמו, נותרה פעילה כיום רק משיבה
--- סוף עמוד 9 ---
20 ב-בג"ץ 6500/17, היא "המכללה החרדית בבני ברק" (להלן: מבח"ר), הפועלת כמעין שלוחה של כמה מוסדות אקדמיים מוכרים ומתוקצבים.
4. מודל הפלטפורמות עורר קשיים שונים, שכן התעורר חשש לפער ניכר בין רמת הלימודים במוסד מעניק התואר, לבין רמת הלימודים בפועל ב"שלוחה". חשש זה התעצם נוכח העובדה, שצוינה גם על ידי המשיבים 5-1 ב-בג"ץ 2240/17 (להלן: משיבי הממשלה), כי עד לשנת 2010 הפלטפורמות פעלו ללא בקרה ופיקוח נאותים. בנוסף, מטעמים שונים הנוגעים לתנאי הקבלה המקלים בפלטפורמות, נוצרה פרקטיקה שבגדרה אותן "שלוחות" נוצלו על-ידי מועמדים שאינם מקפידים על אורח חיים חרדי ושאינם עומדים בתנאי הסף במוסדות המוכרים – כמסלול מקביל לקבלה לאותן תכניות לימוד, תוך שהם מתחרים בסטודנטים חרדים, וזאת חלף קבלה ל"מוסדות האם" שדרשה תחרות עם סטודנטים מהמגזר הכללי. תופעה זו פגעה במטרה שלשמה הוקמו הפלטפורמות – שילוב חרדים בהשכלה גבוהה, ומשכך החליטה המל"ג שלא לאשר פתיחת פלטפורמות חדשות, ולנקוט בדרך אחרת להשגת תכלית זו.