גם בע"פ 9956/05 אסף שי נ' מדינת ישראל (4.11.2009) נקבע כי "סעיף 34(ב) לחוק המעצרים קובע כי אם ביקש עצור להיפגש עם עורך-דין, יאפשר זאת האחראי על החקירה 'ללא דיחוי'. על-פני הדברים, החובה הקבועה בחוק לאפשר פגישה עם סנגור 'ללא דיחוי' אינה מצומצמת למצבים בהם הנחקר שביקש זאת הינו עצור, והחובה האמורה חלה גם כאשר הנחקר המבקש להיפגש עם סנגורו מצוי במשמורת המשטרה לצרכי חקירה כשהוא אינו בבחינת 'עצור'".
51. הנה כי כן, נמצא כי במסגרת "התשאול הנעלם" שנערך לנאשם, אם בביתו ואם במהלך נסיעתו עם השוטרים עד להגעתם לתחנת המשטרה, לא הודע לנאשם על זכותו להיוועץ בעורך דין בטרם ישיב לשאלות חוקרי המשטרה.
52. מכאן, נשאלת השאלה האם חוקרי המשטרה הביאו לידיעת הנאשם דבר זכותו להיוועץ בעורך דין בהמשך הליכי החקירה. לצורך מענה לשאלה זו ואחרות, צפיתי בתיעוד החזותי של חקירות הנאשם בתחנת המשטרה ועיינתי בהודעות הנאשם (ת/1-ת/3), ובעיקר בתמלולי החקירות (ת/25, ת/26, ת/29, ת/30).
חקירתו הראשונה של הנאשם התקיימה ביום 27.5.2014, הוא היום שבו בוצע החיפוש בביתו, נלקח הנשק ממקום עבודתו, וכאמור התקיים עמו התשאול המוקדם. מהתיעוד המצולם של החקירה עולה בברור כי הודע לנאשם למן תחילת החקירה כי הוא זכאי להיוועץ בעורך דין בטרם תתחיל החקירה. הדברים לא רק "הוכתבו לפרוטוקול" אגב אורחא, אלא החוקר אכן פנה לנאשם ושאל אותו האם הוא מעוניין להיוועץ בשלב זה בעורך דין, ואף ציין כי פסיקת בית המשפט מחייבת לתת לו את האפשרות להתייעץ עם עורך דין ככל שהוא מעוניין בכך. הנאשם הניד ראשו לשלילה, מסר כי כרגע אינו רואה בכך צורך וכי אין לו מה להסתיר (ת/25, עמ' 4). בתום החקירה חתם הנאשם על התיעוד המתומצת של החקירה על-גבי טופס "הודעת חשוד", שבתחילתה מפורטות זכויותיו כנחקר באזהרה, ובכללן הזכות להיוועץ בעורך דין (ת/1). חתימת הנאשם לא צולמה, אך גם לא הוכחשה.
חקירתו השנייה של הנאשם התקיימה ביום 15.6.2014. מעיון בהודעת הנאשם (ת/2) עולה כי בפתח החקירה נשאל הנאשם האם הוא רוצה להיוועץ בעורך דין, ועל כך השיב הנאשם: "אין לי מה להיוועץ". יש לציין כי התיעוד החזותי החל מאמצע השאלה השנייה שהופנתה לנאשם, כך שלמעשה תגובתו בנוגע לזכות ההיוועצות לא תועדה באופן חזותי. עם זאת, מקובלת עלי הנחתו של החוקר גלעד אונגר כי הזהיר את העד, כפי שעשה בחקירותיו האחרות (עמ' 116 לפרוט' מיום 4.3.2019), וכאמור הנאשם חתום על האזהרה שבפתח ההודעה המוקלדת הכוללת הבהרה לגבי זכות ההיוועצות (ת/2).