123. מנשה אישר שהסכום הנקוב בהסכם ההלוואה לא שיקף נכונה את סכומי הכספים שהועברו מצדו לנאשם. וכך מסר: "אתה יכול לשים לב גם שבמסגרת המסמך הזה הסכום באמת מתייחס פחות או יותר לסכומי הרכישה של הנכס ולא באמת מה שבסופו של דבר העלות שהושקעה בבנייה של הנכס. זאת אומרת זה היה בעצם הרעיון המרכזי, כאילו הראשוני, זה לא היה פה איזשהו רעיון של לך תדע מה נעשה עם הנכס אחר כך" (שם, עמ' 112 לפרוט').
124. מירון גלמן, הינו עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין, וכן קרוב משפחתו של הנאשם, מסר בעדותו כי הוא זה שניסח את הסכם ההלוואה, לבקשת מנשה. כשנשאל האם ידע על השימוש שיעשה בהסכם ההלוואה על ידי החותמים עליו, השיב: "לא היה לי מושג מה יעשו איתו. התבקשתי לעשות הסכם הלוואה, נראה לי הגיוני בנסיבות העניין. לא, לא נכנסתי לעובי הקורה לברר מה יעשו איתו" (עמ' 47 לפרוט' מיום 17.1.2019).
עו"ד גלמן הוסיף: "מנשה מור ביקש אותי לגבות את העברת התשלומים לראובן פרלמן בהסכם הלוואה. אם הוא אמר משהו אחר, דבר איתו, לא איתי. זה גם עושה שכל. זה גם הגיוני שבן אדם שנותן כסף רוצה שיהיה לו נייר על זה. לא ראיתי בזה בעיה, הכנתי" (שם, עמ' 65 לפרוט').
בהמשך עדותו, אישר עו"ד גלמן כי מנשה פנה אליו מחו"ל וסיפר לו שהוא מעוניין לרכוש מגרש ברמות השבים. עוד עלה מעדותו של עו"ד גלמן שהוא ידע שההסכם שערך לצדדים יוגש לבנק, ואף שוחח על כך עם הנאשם. וכך הוסיף: "אני הזיכרון שלי הוא לא משהו לפני 10 שנים. גם לא שלך. אבל כמו שמנשה ושרון צריכים מהצד של הנותן, נייר שיראה שיש להם זכות בכסף, גם מי שמקבל מיליון ו-400,000 יורו, צריך להראות מאיפה זה נכנס אליו לבנק. זאת אומרת לכל אחד יש את העניין שלו בהסכם הזה. אז אם אני לא זוכר שאמרתי את מה שאתה מספר. אבל יש בזה שכל. לא יכול לפסול את זה. ... צריך שהמקבל יהיה לו אסמכתא מאיפה הוא קיבל ולמה הוא קיבל" (שם, עמ' 68 לפרוט').
125. הנה כי כן, הנאשם טען שהסכם ההלוואה נכפה עליו על ידי מנשה. מנשה טען מצדו כי הפניה לגיבוש ההסכם נעשתה בכלל מצד עו"ד גלמן שהינו קרוב משפחתו של הנאשם, ומנשה עצמו לא ידע להסביר על אודות מהותו של הסכם ההלוואה. ואילו עו"ד גלמן, קרוב משפחתו של הנאשם שניסח את הסכם ההלוואה טען כי ערך את ההסכם לבקשת מנשה, על מנת להבטיח את כספו, ובה בעת הסכם זה מנמק עבור הנאשם את פשר העברת הכספים, על מנת שיוכל להציגו לבנק.