עו"ד גלמן נשאל האם הנאשם ידע על כך, והשיב: "הוא ידע שיש חשבון נאמנות שהכספים של קניית הדירה משולמים דרכו. ומישהו צריך לשלם את הזה, לא יכול להיות שהוא חתם חוזה ואף אחד לא משלם. גם למיטב זיכרוני אומנם זה, אנחנו מדברים על אירוע לפני 10 שנים בערך. אני גם אפילו הסברתי לו שהוא פתח חשבון נאמנות. שכל נושא התשלומים יעבור דרכו" (עמ' 47-48 לפרוט', מיום 17.1.2019).
בהמשך עדותו, מסר עו"ד גלמן, כך (שם, בעמ' 75-80):
"ש: עכשיו, שאתה מדבר על בנק ירושלים, על חשבון הנאמנות. אתה אמרת לפרקליטות שמר פרלמן ידע מחשבון הנאמנות. נכון?
ת: לדעתי ידע.
ש: לדעתך? אתה משער שהוא ידע?
ת: אני משוכנע שהוא ידע, אני אסביר לך למה.
ש: לא, אני צריך לדעת, אם זה כן או לא.
ת: סבירות של 99 פסיק 99% אני אסביר לך למה. מפני שאני פתחתי חשבון נאמנות בנק ירושלים שדרכו שולמו הכספים עבור קניית הדירה. אני הסברתי,
ש: מה עוד נעשה עם החשבונות נאמנות בבנק ירושלים?
ת: מה עוד נעשה?
ש: כן.
ת: שום דבר, רק שולמו, שולמו התמורה של הדירות.
ש: או-קיי. הכסף עבר מחו"ל,
ת: הכסף הועבר מחו"ל.
ש: לחשבון נאמנות.
ת: כסף עבר מחו"ל.
ש: ומשם עבר לרוכשי,
ת: הכסף,
ש: מוכרי הנכס?
ת: אני עושה לך סדר. אני עושה לך סדר. נפתח חשבון נאמנות, לכל אחד מהרוכשים. כסף עבר בהעברה בנקאית, בנקאית. לא במזוודות. לא בשקיות. אחרת הבנק לא היה מאשר את זה. ולדעתי זה כשר לפסח. כסף עבר בהעברה בנקאית, נכנס לחשבון נאמנות. הומר לשקלים. ושולמו בתשלומים בגין הדירות באמצעות פנקס שוברים של הליווי הבנקאי. אגב, באותו בנק. בנק ירושלים.
ש: עכשיו למי הם שולמו? למוכרי הדירות נכון?
ת: הכסף שולם לחברת ינוב באמצעות הליווי הבנקאי. יש מנגנון כזה.
.
.
ש: יש לך פה שני, רגע, יש לך פה שני נהנים. יש לך נהנה אחד אייל בן נעים.
ת: כן.
ש: שמתוך חשבון הנאמנות שלו,
ת: כן.
ש: העברת לחשבון נאמנות של נהנה אחר.
ת: אם בן נעים הסכים מה הבעיה בזה?
ש: מר פרלמן היה מודע לזה שאתה עושה העברה לתוך חשבון נאמנות על שמו?
ת: אני לא זוכר שהוא היה מודע לזה.
.
.
ת: אני לא יכול לשחזר למה. אבל יכול להיות שהיה צריך לשלם על דירה אחרת, אז ביניהם מנשה ובן נעים, השתמשו בכסף אחד עבור השני. יכול להיות.
.
ת: אני אומר לך כן. יכול להיות שהיה חסר כסף בנקודת זמן מסוימת אז השתמשו באחד לשני. לא כל הדירות זה אותו לוח תשלומים זהה".