המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 19050-06-21 יעקב נ' גורלי
בפני כב' השופטת בטינה טאובר, סגנית נשיא
המבקשת אילה יעקב
נגד
המשיב טל גורלי
החלטה
מבוא
1. המבקשת הגישה בקשה דחופה במעמד צד אחד לקבלת צו מניעה זמני האוסר על המשיב לבצע כל פעולה בשם חברת שמורתה אירועים בע"מ (להלן: "החברה"), לרבות קבלת החלטות עסקיות משפטיות, שכירת עובדים ופיטורי עובדים, העברת מניות, רכישת סחורה וציוד ו/או כל פעולה בנוגע לחברה, אלא אם כן התקבלה החלטה בישיבת הדירקטוריון של החברה ברוב הקבוע בסעיפים 12 ו-19 להסכם בו נקשרו הצדדים בשנת 2020. בקשה זו הוגשה במסגרת תביעה לקבלת סעד הצהרתי וצו עשה בגדרה התבקש בית המשפט להורות למשיב לפעול על פי סעיף 50ב' להסכם שנקשר בין הצדדים כאמור בשנת 2020 להשבת מניות שהוקצו למשיב במסגרת ההסכם כנגד הלוואת בעלים שהועברה על ידו לחברה.
2. לאור נימוקי הבקשה והדחיפות הלכאורית שעלתה ממנה, ניתן ביום 08/06/21 צו מניעה ארעי במעמד צד אחד, האוסר על המשיב לבצע כל פעולה בשם החברה, לרבות קבלת החלטות עסקיות משפטיות, שכירת עובדים ופיטורי עובדים, העברת מניות ו/או כל פעולה החורגת מניהול העסקים הרגיל של החברה, אלא אם התקבלה החלטה בישיבת הדירקטוריון של החברה ברוב הקבוע בסעיפים 12 ו-19 להסכם שנכרת בין הצדדים בשנת 2020. תוקפו של הצו הארעי שניתן הותנה בהפקדת ערובה עצמית לפיצוי בגין כל נזק שייגרם על ידי הצו וכן הפקדת סך של 50,000 ₪ במוזמן או בערבות בנקאית בקופת בית משפט. כמו כן, נקצב בהחלטה מיום 08/06/21 מועד להגשת תגובת המשיב לבקשה וכן נקבע מועד דיון במעמד הצדדים ליום 10/06/21.
3. עובר לדיון שנקבע ליום 10/06/21 הגיש המשיב הודעה מטעמו לפיה התנגד המשיב למתן צו מניעה זמני, וטען כי דין הבקשה להידחות וכי דין ההחלטה על מתן צו ארעי להתבטל משזו ניתנה במעמד צד אחד על יסוד מידע חלקי ומטעה שהעלתה המבקשת בבקשה, ללא כל בסיס משפטי ועובדתי ובחוסר ניקיון כפיים. עוד ציין המשיב כי המבקשת לא קיימה את החלטת בית המשפט מיום 08/06/21 בכל הנוגע למסירת הבקשה, ובהתנהלותה הכשילה את המשיב בהגשת תגובה תוך המועד שנקצב. על רקע הודעת המשיב, לא ניתן היה לקיים ביום 10/06/21 דיון לגופה של הבקשה. במקום, ניצלו הצדדים את הדיון להטחת האשמות הדדיות זה בזה ביחס להמצאת הבקשה, שאין מקום לפרטן כאן. בתום הדיון מיום 10/06/21 ניתנה החלטה לפיה הוארך המועד להגשת תגובת המשיב לבקשה ונקבע דיון נוסף במעמד הצדדים ליום 20/06/21. במועד דיון זה (20/06/21) השלימו הצדדים את טיעוניהם לעניין הבקשה לקבלת צו מניעה זמני.
התשתית העובדתית הרלוונטית
4. ביום 22/07/20 נחתם הסכם שותפות בין המבקשת וחברת י.ש.מ (חסון) סוכנויות שיווק והפצה בע"מ (להלן: "חסון"), שהוגדרו בהסכם "השותפים" לבין המשיב ומר עומר קאופמן, שכונו בהסכם "המשקיעים" ולבין החברה (להלן: "הסכם שנת 2020"). מהותו של הסכם שנת 2020 היא הקצאת מניות נוספות בחברה הן לשותפים והן למשקיעים.
5. עד לחתימת הסכם שנת 2020 הון המניות המונפק והנפרע של החברה התחלק בין המבקשת וחסון כשכל אחד מהם החזיק 150 מניות מההון המונפק והנפרע. במסגרת הסכם שנת 2020 החליטה החברה להקצות 200 מניות נוספות למבקשת ולחסון באופן שלאחר ההקצאה יחזיקו כל אחד מהם ב-350 מניות בעלות ערך נקוב 1 ₪, באופן שכל אחד מהמבקשת וחסון יחזיק ב-35% מהון המניות של החברה. בנוסף, החליטה החברה להקצות למשיב 200 מניות בעלות ערך נקוב של 1 ₪ אשר מהוות 20% מההון המוקצה של החברה, ולמר עומר קאופמן 100 מניות בעלות ערך נקוב 1 ₪ אשר מהוות 10% מההון המוקצה של החברה.
6. במהלך שנת 2021 החליט המשקיע מר עומר קאופמן לממש את זכותו החוזית לפי סעיף 50א' להסכם שנת 2020 ולהשיב לחברה את המניות אותם קיבל, ואלה הוחזרו לחברה והתחלקו בחלקים שווים בין המבקשת למשיב, כאשר כל אחד מהם קיבל 50 מניות נוספות בעלות ערך נקוב של 1 ₪.
7. בנוסף, בחודש פברואר 2021 נחתם הסכם בין חסון לבין המשיב, לפיו הועברו המניות שהיו בבעלות חסון למשיב, כך שהמשיב והמבקשת יהיו בעלי המניות היחידים בחברה (להלן: "הסכם שנת 2021").
8. בעקבות חתימת הסכם שנת 2021 חלוקת המניות בחברה הינה כדלקמן: המשיב אוחז ב-600 מניות מהון המניות של החברה, ואילו המבקשת אוחזת ב-400 מניות מהון המניות של החברה. מצב חלוקה זה נשמר עד היום.
9. ביום 24/05/21 ועל רקע טענות למעשים חמורים של מר בני מזרחי שהוגדר בהסכם שנת 2020 ובבקשת המבקשת כמנכ"ל החברה, פנה המשיב באמצעות בא כוחו במכתב אל המבקשת ואל מר בני מזרחי. במסגרת המכתב הנ"ל פורטו חלק ממעשיו הנטענים של מר בני מזרחי, הכוללים תקיפה אלימה של המשיב בגינה הוגשה תלונה למשטרה, איומים מילוליים, צעקות ושימוש בשפה בוטה ותוקפנות כלפי עובדים וספקים של החברה, ניסיון של מר מזרחי לרכוש לעצמו רכב מכספי החברה ללא אישור, נטילת ארגזים של מזון שרכשה החברה לשימושה ונועדו ללקוחות החברה ואורחיהם, נטילת כספים במזומן השייכים לחברה וכן זיוף חתימת המשיב על המחאות החברה. כמו כן, התגלה כי מר בני מזרחי הינו חייב מוגבל באמצעים ואף חייב בהליך פשיטת רגל, כך שהוא אינו כשיר משפטית לכהן במשרת מנכ"ל החברה. בנסיבות אלה, הודיע המשיב במכתבו מיום 24/05/21 למבקשת כי הוא מבקש לזמן את דירקטוריון החברה שמורכב מהמשיב והמבקשת, בין היתר, על מנת לדון בנושא סיום העסקתו של מר בני מזרחי כמנכ"ל החברה.
10. ביום 25/05/21 השיב ב"כ המבקשת למכתבו של המשיב מיום 24/05/21, וציין כי המבקשת מתנגדת לפיטוריו של מר בני מזרחי. בנוסף, צוין בין היתר כי בהתאם לסעיף 50 להסכם משנת 2020 עומדת המבקשת על רצונה להשבת מניות המשיב לחברה. כמו כן, צוין כי אמנם מר בני מזרחי חתם על המחאות בשם המשיב אולם הדבר נעשה בהסכמת או בידיעת המשיב, וכי מוצרים שנטל מר בני מזרחי לעצמו, ניטלו בהסכמה.
11. בהמשך להתכתבות נוספת שהחליפו הצדדים, התקיימה ביום 02/06/21 אסיפת דירקטוריון בהשתתפות המבקשת והמשיב, בעקבותיה התקבלה החלטה על ידי המשיב ובניגוד לעמדת המבקשת, לזמן את מר בני מזרחי לשימוע לפני פיטורין. על רקע החלטה זו הגישה המבקשת את התובענה והבקשה לקבלת צו מניעה זמני לקבלת הסעדים שפורטו בסעיף 1 לעיל.
תמצית טענות המבקשת
12. המבקשת טענה כי עניינה של הבקשה נסוב אגב דרישתה של המבקשת לממש את זכותה החוזית מכוח הוראת סעיף 50ב' להסכם שנת 2020, בצירוף הוראת סעיף 7 להסכם שנת 2021, לפיהם נדרש המשיב להשיב את מניותיו לחברה. נטען כי בחודש מרץ 2021 החליטה המבקשת לממש את זכותה החוזית ומסרה למשיב על רצונה, לאחר שהמשיב ערך מסיבה שלא ענתה על דרישות המחוקק, שכן היו מעורבים בה ככל הנראה גם צרכני סמים. לטענת המבקשת, במענה לדרישתה להשיב את המניות, בחר המשיב לנקוט בדרך של איומים וכוחניות על מנת לנסות ולפגוע במבקשת ובחברה ולהביא את המבקשת להסכים להסדר מקפח. נטען כי במסגרת זו ביקש המשיב לקיים אסיפת דירקטוריון על מנת לדון בנושא פיטורי המנכ"ל מר בני מזרחי שהינו בן זוגה של המבקשת, ובחירת מנכ"ל חילופי, וכן החלפת רו"ח של החברה. ואולם, המבקשת סירבה לכך ועמדה על זכותה החוזית להשבת המניות, ותשלום החזר הלוואות הבעלים כמפורט בהסכם שנת 2020. כמו כן, הבהירה המבקשת למשיב כי הוא פועל בניגוד להוראות סעיף 19 י"ז להסכם 2020 הקובע כי נדרשת החלטה של לפחות 80% מבעלי המניות בחברה לצורך קבלת החלטה הנוגעת להסכם בין החברה לבעל מניות או קרובו או רו"ח, כאשר סעיף 12 להסכם קובע כי תקנון החברה ישונה רק בהסכמה של 75% מבעלי המניות.
13. לטענת המבקשת צו המניעה המבוקש נועד לשמר את המצב הקיים עד להכרעה במחלוקת שבין הצדדים, כאשר לעמדתה, אי מתן הסעד הזמני עלול לפגוע פגיעה קריטית וחמורה ביותר בחברה, שכן משמעות הדבר היא פגיעה אנושה בניהול העסקי של החברה,. כמו כן, נטען כי אי מתן הצו יהיה בו כדי לסכל את מימוש פסק הדין שיינתן בתובענה העיקרית. לעמדת המבקשת היא הניחה בבקשה בסיס ראיות מספקות לכאורה לקיומה של עילת התביעה. באשר למאזן הנוחות סבורה המבקשת כי זה נוטה בבירור לטובתה שכן אי מתן הצו עלול להביא לתוצאה הרסנית לחברה, בעוד שמתן הצו יביא לניהול יעיל של החברה. לבסוף, טענה המבקשת כי יש לזקוף לזכותה כי היא פנתה לבית המשפט בידיים נקיות לעומת המשיב שמתנהל בחוסר ניקיון כפיים ומנצל את כוחניותו לקידום עניינו בחברה תוך פגיעה קשה בחיי המסחר של החברה.
תמצית טענות המשיב
14. המשיב ביקש לדחות את הבקשה. לטענתו, כל ההחלטות שהוא ביקש לקבל בדירקטוריון החברה, לרבות אלו שהבקשה מתייחסת אליהן, ובפרט בנוגע לעובד החברה המנכ"ל מר בני מזרחי, שהבקשה כל כולה נועדה להגן עליו, הינן החלטות לטובת החברה ואין בהן כדי לפגוע בחברה או להרע את מצבה, אלא להפך.
15. המשיב טען כי בקשת המבקשת לקבלת סעד זמני לוקה בפגמים חמורים העולים כדי חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים המחייבים דחיית הבקשה. כך נטען כי המבקשת לא גילתה לבית המשפט את העובדה שמנכ"ל החברה מר בני מזרחי הוא חייב בפשיטת רגל, ואת העובדה כי הוא ביצע מעשים חמורים ופליליים שפגעו בחברה ובמשיב עצמו אישית, וכי המשך העסקתו בחברה ובפרט בתפקיד מנכ"ל החברה, הוא מצב בלתי אפשרי עובדתית ומשפטית המייצר כורח חוקי לסיום העסקתו. פגם נוסף שנפל לטענת המשיב בטיעוני המבקשת נעוץ בטענת המבקשת כי לפי סעיף 19יז' להסכם שנת 2020 החלטות ביחס לחברה, לבעל המניות בה או לקרובו תתקבלנה ברוב של 80%, שעה שהמבקשת לא טרחה לציין כי מר בני מזרחי והמבקשת הצהירו בפני כל הרשויות במסגרת הליכי ההוצל"פ ופשיטת הרגל של מר בני מזרחי כי הם נפרדו והתגרשו, אינם מתגוררים יחד ואינם בני זוג, כך שאין מקום לראות במר בני מזרחי כקרובה של המבקשת.
16. עוד טען המשיב כי דין הבקשה להידחות גם לגופה, שעה שהבקשה אינה ממלאת אחר התנאים למתן סעד זמני. כך נטען כי סיכוי התביעה של המבקשת נמוכים מאוד, שכן הסכם שנת 2020 אינו מקנה למבקשת כל זכות לדרוש השבת המניות לבדה במנותק מהוראות ההסכם. נטען כי הזכות להשבת המניות הוקנתה בהסכם שנת 2020 ל"שותפים" כהגדרתם בהסכם. עוד טען המשיב כי גם השיקול של מאזן הנוחות נוטה לטובתו ומחייב דחיית הבקשה. בהקשר זה נטען כי לו תתקבל הבקשה ויינתן צו האוסר על המשיב לקבל כל החלטה בחברה, הרי שיש בכך כדי לשלול את יכולת התפקוד של המשיב ולמעשה את זכותו לשמש כדירקטור בחברה, דבר שעלול להשפיע גם על תפקוד החברה, המוניטין של החברה ויכולתה לפעול כשורה, בין היתר לנוכח התנהלותו של מר בני מזרחי.
דיון
17. לפי תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), ובהתאם להלכה הפסוקה, כאשר דן בית משפט בבקשה לקבלת סעד זמני, עליו לשקול ארבעה שיקולים: הראשון: קיומה של עילת תביעה לכאורה; השני: מאזן הנוחות בין הצדדים, דהיינו הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני והנזק שעלול להיגרם לצד שלישי או לאינטרס ציבורי; השלישי: האם קיים סעד חלופי פחות חמור, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני; הרביעי: שיקולי יושר - האם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין. כמו כן, נקבע בפסיקה כי בין שני השיקולים הראשונים קיים יחס גומלין של "מקבילית כוחות", כך שככל שיגבר משקלו של האחד, יפחת משקלו של האחר. ראה: רע"א 131/16 אשבורן נ' אייזנברג (04/02/16), והאסמכתאות שפורטו שם. לעניין סעד זמני שהוא צו מניעה, נקבע בתקנה 109 לתקנות כי זה יינתן אם שוכנע בית המשפט כי קיים חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין.
18. בענייננו, מהותה של התביעה מעבר לסעדים הזמניים שהתבקשו, היא תביעה להשבת מניות המשיב לחברה.
19. הזכות להשבת מניות החברה עוגנה בסעיף 50 להסכם שנת 2020 שקובע כדלקמן:
"50 על תקופת הניסיון יחולו הוראות אלה:
א. כל אחד מהמשקיעים יהיה רשאי להודיע במהלך תקופת הניסיון (בהתראה של 90 יום), כי ברצונו להשיב לחברה את המניות. במקרה כזה, הוא יהיה זכאי לקבל חזרה את סכום הלוואת הבעלים המקורית אשר הועבר בפועל לחברה מיום ההודעה בניכוי מלא של הכספים שקיבלו המשקיעים למעט השכר החודשי ששולם למשקיעים שיקוזז ממנו 25% עד לאותה התקופה וכנגד החזרת המניות לחברה.
[...]
ב. השותפים, ביחד, יוכלו להודיע במהלך תקופת הניסיון (בהתראה של 90 יום), כי הם מעוניינים שהמשקיעים ישיבו את המניות לחברה וכנגד זה יקבלו המשקיעים את החזר סכום הלוואת הבעלים המקורית אשר הועברה בפועל לחברה. למען הסר ספק סכום זה ישולם ללא ניכוי שכר או תשלום כלשהו ששולם למשקיעים
[...]".
20. ממקרא סעיף 50ב' להסכם עולה כי הסמכות לדרוש השבת המניות מהמשקיעים, בענייננו, מהמשיב (לאחר שהמשקיע מר עומר קאופמן השיב את מניותיו) הוקנתה ל"שותפים" כהגדרתם בהסכם שנת 2020, ביחד בלבד, ולא ביחד ולחוד. כאמור במסגרת הסכם שנת 2020 הוגדרו המבקשת וחברת חסון כ"שותפים". מכאן עולה לכאורה כי על מנת לממש את הזכות הקבועה בסעיף 50ב' להסכם שנת 2020 ולדרוש את השבת המניות מהמשיב נדרשת הודעה של שני השותפים, קרי, של המבקשת ושל חסון, ולכאורה אין למבקשת זכות עצמאית לדרוש השבת המניות לבדה בהעדר הסכמת השותף. בענייננו, המבקשת לא הציגה הסכמת חסון, דבר שמחליש את עילת תביעתה להשבת המניות, בפרט על רקע המכתב שצורף על ידי המשיב כנספח א' לתגובתו, ממנו עולה כי חסון הודיע במפורש כי הוא אינו דורש את מימוש הזכות להשבת המניות וכי הוא אינו מעוניין במימושה של הזכות.
21. המבקשת מבקשת בבקשתה להסתמך על הוראת סעיף 7 להסכם שנת 2021 על מנת לבסס את זכאותה לדרוש את השבת המניות לפי סעיף 50ב' להסכם שנת 2020. סעיף 7 להסכם שנת 2020 מבהיר "כי אין בהסכם זה כדי לשנות הסכמים קודמים של החברה בפני בעלי המניות או הסכמים של טל עם אילה, ככל שמדובר בהסכמים שאינם עומדים בסתירה להסכם זה". בניגוד לטענת המבקשת, עולה לכאורה כי סעיף 7 להסכם שנת 2021 סותר דווקא את טענות המבקשת, שכן זה למעשה מדגיש כי הסכם שנת 2020 אשר מאפשר ל"שותפים" יחד לעמוד על מימוש הזכות לדרוש השבת המניות, נותר לכאורה כפי שהוא ללא שינוי, ובעניין זה לא החריג את סוגיית השבת המניות לפי סעיף 50 להסכם שנת 2020. בהינתן האמור, סבורני כי לא ניתן לקבוע בשלב זה של ההליך כי המבקשת הוכיחה במידה מספקת את המסד המשפטי והעובדתי שעומד בבסיס תביעתה.
22. צו המניעה הזמני נועד כאמור למנוע מן המשיב לבצע כל פעולה בשם החברה, לרבות קבלת החלטות עסקיות משפטיות, שכירת עובדים ופיטורי עובדים, העברת מניות, רכישת סחורה וציוד ו/או כל פעולה בנוגע לחברה, אלא אם כן התקבלה החלטה בישיבת הדירקטוריון של החברה ברוב הקבוע בסעיפים 12 ו-19 להסכם שנת 2020. מהתשתית העובדתית שהונחה בפניי עולה כי המבקשת מבקשת למעשה למנוע באמצעות צו המניעה הזמני את הדיון בנושא פיטוריהם של מנכ"ל החברה מר בני מזרחי ורו"ח של החברה, נושאים שהמשיב ביקש לדון בהם בישיבת דירקטוריון של החברה.
23. אין מחלוקת כי קבלת ההחלטות על ידי דירקטוריון החברה כפופה להוראות הסכם שנת 2020. סעיף 19 להסכם שנת 2020 מסדיר את נושא קבלת ההחלטות ואת הרוב הדרוש ביחס להחלטות השונות, וזה קובע כדלקמן:
"החלטות יתקבלו בדירקטוריון החברה ובאסיפה הכללית ברוב רגיל, למעט בנושאים המפורטים להלן, בהם תידרש החלטה של לפחות 80% מבעלי המניות/זכויות ההצבעה בדירקטוריון כדלקמן:
א. החלטה בדבר ההוצאות השוטפות של החברה, לרבות שינוי שכר בעלי המניות החלטה זו תתקבל בדירקטוריון אחת לחצי שנה ומנהלי החברה יעודכנו עליה ויפעלו על פיה.
[...]
יז. כל הסכם בין החברה לבעל מניות בה או קרובו, מינוי או פיטורים של עו"ד, ו/או רו"ח של החברה.
[...]"
24. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 20/06/21 חזר בו המשיב מדרישתו בכל הנוגע לנושא פיטורי רו"ח של החברה תוך שהוא מכיר בכך שלצורך פיטורי רו"ח יש צורך בהחלטה שמתקבלת ברוב מיוחד של 80% מבעלי זכות ההצבעה, כך שנושא זה אינו עוד שנוי במחלוקת.
25. אשר לעניינו של מר בני מזרחי - הגם שמר בני מזרחי הוגדר הן בהסכם שנת 2020 והן במסגרת הבקשה כמנכ"ל החברה ועל רקע טענת המשיב כי מר בני מזרחי מנוע חוקית מלשמש בתפקיד זה נוכח היותו פושט רגל, ניסתה המבקשת לטעון במסגרת ההליך כי מר בני מזרחי אינו משמש בתפקיד מנכ"ל אלא הוא משמש במגוון תפקידים אחרים בחברה. בנוסף, ביקשה המבקשת לטעון כי מר בני מזרחי הוא בן זוגה ויש לראות בו "קרובה" כמשמעות הדבר בסעיף 19יז להסכם שנת 2021, דבר המחייב לצורך הדיון בעניינו רוב מיוחד של 80% לצורך קבלת החלטה על ידי הדירקטוריון בעניינו.
26. בהנחה שמר בני מזרחי מכהן בתפקיד מנכ"ל החברה כפי שהוא מוגדר בהסכם שנת 2020 ובבקשה, הרי שלנוכח העובדות שהתבררו במסגרת הדיון מיום 20/06/21 לפיהן מר בני מזרחי הוכרז כפושט רגל במסגרת הליך פש"ר 21376-01-19, ולאור הוראת סעיף 42א(ג) לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980 החלה בעניינו והאוסרת על חייב בפשיטת רגל לייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד ללא אישור בית המשפט או הנאמן בהליך פשיטת הרגל, קיימת לכאורה מניעות חוקית להמשך כהונתו של מר בני מזרחי כמנכ"ל החברה. בהקשר זה ראוי להפנות להגדרת בעל עניין בתאגיד כמשמעותה בחוק כמשמעותה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, תיקון מס' 9 ותיקון מס' 11 הקובעת כי על בעל עניין נמנה גם מנהל כללי בתאגיד. יתר על כן, לא הוצג על ידי המבקשת אישור בית משפט של פשיטת רגל או אישור הנאמן בהליך פשיטת הרגל, המתיר העסקתו של מר בני מזרחי כמנכ"ל חברה.
27. זאת ועוד, גם אם ניתן לקבל את טענת המבקשת כי מר בני מזרחי אינו משמש כמנכ"ל החברה אלא הוא עובד של החברה, אין בכך כדי לסייע בידי המבקשת, שעה שמר בני מזרחי ו/או המבקשת לא חלקו על טענת המשיב כי מר בני מזרחי הצהיר במסגרת הליכי פשיטת הרגל שהמתנהלים בעניינו כי הוא גרוש ואינו מצוי במערכת זוגית. בהינתן האמור, קיים ספק אם יש בידי המבקשת ומר בני מזרחי כדי לבסס את הטענה כי יש לראות במר בני מזרחי "קרוב" של המבקשת כמשמעות הדבר בסעיף 19יז להסכם שנת 2020. פועל יוצא מן האמור, כי המבקשת לא הניחה לעת הזאת תשתית ראייתית לכך שיש לבחון את עניינו של מר בני מזרחי ולקבל החלטה בעניינו על ידי דירקטוריון החברה על בסיס רוב מיוחד של 80%.
28. אשר למאזן הנוחות –סבורני כי מאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין לטובת המשיב, שכן מתן צו מניעה זמני והותרת הצו הארעי שניתן על כנו יש בו כדי לשתק חלק ניכר מפעילות החברה ומסמכויות הדירקטוריון, וזאת ללא שהונחה תשתית ראייתית מספקת לטענות שעומדות בבסיס עילת התביעה.
29. אם לא די באמור, הרי שדי בתשתית העובדתית שהתגלתה בפניי במהלך הדיון מיום 20/06/21 בכל הנוגע למעמדו של מר בני מזרחי, לרבות העובדה כי הוא מוכרז כחייב בפשיטת רגל, עובדות שלא פורטו על ידי המבקשת בבקשתה, על מנת להביא לדחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים של המבקשת בפנייתה לבית המשפט.
סוף דבר
30. סיכומו של דבר ולאור כל האמור, הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחית. פועל יוצא מן האמור, כי הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 08/06/21 מבוטל.
31. המשיב יגיש כתב הגנה תוך 60 ימים.
32. נקבע לישיבת קדם משפט ליום 19/12/21 שעה 11:30.
33. הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים לפי הוראות התקנות עד למועד הדיון שנקבע.
34. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בגין הבקשה לצו מניעה זמני בסך כולל של 10,000 ₪. סכום זה ישולם למשיב באמצעות בא כוחו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
35. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ט"ו תמוז תשפ"א, 25 יוני 2021, בהעדר הצדדים.
בטינה טאובר