35. אל מול חוות דעת המומחה המקצועית והמקיפה שהוגשה מטעם וייס,IBC ומלק הגישו מסמך המכונה "חוות דעת מומחה" אך איננו ערוך כחוות דעת מומחה כדין, ועורכו, ד"ר גדעון שניר (להלן "שניר"), העיד כי הוא חבר של מלק מזה שנים רבות. שניר לא מצא לנכון להתייחס בחוות דעתו לחברות שלו עם מלק, וכשנשאל בחקירתו הנגדית כמה שנים הם מכירים, שינה את גרסתו כמה פעמים: תחילה אמר שהם מכירים כ-20 שנה, לאחר מכן העיד כי הכירו בשנת 2010 ולכן מדובר ב-10 שנים, ובהמשך כשנשאל כיצד התייחס מידיעתו האישית לאירועים שהתרחשו בשנת 2008 אם לא הכיר את מלק באותה עת, הוא התחמק מלהשיב על השאלה ולבסוף העיד כי הוא חושב שהם מכירים יותר קרוב ל-20 שנה (פרוטוקול מיום 26.2.20, סוף עמ' 607 ותחילת עמ' 608 ועמ' 610 החל מש' 6). מעדותו של שניר עלה כי הוא מרצה למדעי הרוח, איננו רואה חשבון, לא ערך בעבר חוות דעת כלכליות לבית המשפט וערך את חוות הדעת בתיק דנן בתור טובה למלק, על רקע החברות ארוכת השנים ביניהם (עמ' 606 ש' 15 עד עמ' עמ' 607 ש' 33). כמו כן אישר שניר כי סעיפים רבים בחוות דעתו מבוססים על דברים ששמע ממלק (ראו למשל עמ' 621 ש' 12-9). לכן, אין לייחס משקל משמעותי כלשהו ל"חוות הדעת" של שניר.
נוסף על כך, גם לגופו של עניין אין כל בסיס ל"קביעותיו" של שניר בסעיפים 33-25 בנוגע לכספים שהופקדו בבנק סקסו. בסעיף 27 ציין שניר כי הפעילות בסקסו הניבה רווחים, ללא כל פירוט לגבי ההשקעות שבוצעו ותוצאותיהן. בסעיף 29 יש התייחסות לסך של 4.5 מיליון דולר שהושב לוייס ולסך של 6,485,000 דולר שהועבר לחשבון זיכרון אברהם ונטען כי חשבון זה היה בשליטתו של וייס, מבלי להזכיר כי מדובר באחד מ-8 החשבונות שנפתחו בבנק סקסו לצורך ניהול השקעותיו של וייס. בסעיף 30 צוין כי הסך של 735,979 דולר הופקד בחברת פינקסו לפי הנחייתו של וייס לצרכי הפעילות האישית שלו, אך בחקירתו הנגדית הודה שניר כי אין לו אסמכתה לכך שוייס הורה להעביר את הכספים, ומלק הוא זה שאמר לו שהכספים שימשו לפעילות אישית של וייס (עמ' 624 ש' 18-5). בסעיף 31 ציין שניר כי בתקופה שבה ניהל רבין את כספיו של וייס, נגרמו לוייס הפסדים בסך של 3 מיליון דולר שלא במסגרת חדר העסקאות של המיזם המשותף ולא היה למלק כל קשר לפעילות זו. אלא ששניר אישר בחקירתו הנגדית כי אין בידיו כל מסמך המבסס שההפסדים לא היו קשורים למלק, וטענתו מבוססת על שיחה שניהל עם רבין בשנת 2008 שממנה הבין שיש בעיות עם ההשקעה. עוד עלה מעדותו של שניר כי מלק הוא זה שאמר לו מה סכום ההפסד שנגרם לוייס, וכי השיחה של שניר עם רבין בשנת 2008 התנהלה בעת שרבין, שהוא תושב קנדה, ניהל את חדר העסקאות מתוך משרדו של מלק בישראל (עמ' 624 החל מש' 19).