2.5. לפי המוסכם בין הצדדים, המיזם המשותף נעשה לתקופה בלתי מוגבלת, תוך התחייבות של וייס לא למשוך את קרן ההשקעה במשך שנה לפחות, אלא במקרים קיצוניים שבהם יוכל למשוך את הכספים בהתראה של 30 יום מראש. אולם וייס נקלע לדבריו למשבר כלכלי חמור במהלך שנת 2008, ועל אף שחשבון החברה בסקסו נשא רווחים יפים מהשקעותיו, ביקש וייס ממלק שהחברה תעביר אליו את הכספים מידית, מבלי להתחשב באזהרת החברה על הנזקים העצומים שפעולה כזו תגרום. וייס התחייב שלאחר שיפתור את בעיותיו הכספיות בארה"ב, בתוך כחודש ימים, הוא יחזיר לא רק את הכסף שביקש למשוך, אלא הרבה יותר מסכום זה בחזרה לחשבון החברה, כדי שזו תוכל להמשיך לסחור בניירות ערך באמצעותם.
2.6. החברה נעתרה לבקשתו של וייס והחלה למכור את ניירות הערך בשלבים, בניסיון למזער ככל הניתן את הנזק כתוצאה מהמכירה החפוזה. וייס קיבל בחזרה את כל השקעתו ואת כל הרווחים שיצרה החברה, כמפורט לעיל. החברה התנתה את הסכמתה להעברת הכספים בכך שוייס יחזיר לה את חלקה ברווחים ויפקיד אותם לחשבון בישראל מיד לאחר מכן, אך וייס לא עשה זאת וניתק כל קשר עם החברה.
2.7. בתחילת הקשר העסקי בין הצדדים, לאחר חתימת חוזה המיזם המשותף, סוכם כי וייס יעמיד למלק הלוואה בסך 500,000 דולר, וביום 12.2.08 חתמו הצדדים על הסכם ההלוואה. וייס הגיש תביעה נגד מלק בת"א 13972-09-09 לפירעון ההלוואה וסכומים אחרים (להלן "תביעת ההלוואה"), ומלק טען להגנתו כי פרע את ההלוואה באמצעות קיזוז. וייס הודה בתצהיר שהגיש בתביעת ההלוואה כי החברה העבירה לו את מלוא קרן ההשקעה בסך של 10 מיליון דולר ועוד רווחים בסך של 900,033.5 דולר, והודה כי החברה זכאית לסכום רווחים זהה. בפסק הדין נקבע כי לא צורפה אסמכתה לכך שהסכומים שהועברו לוייס נועדו לפירעון ההלוואה, ולכן טענת הקיזוז נדחתה.
3. וייס הגיש כתב הגנה (יחד עם כתב התביעה שכנגד), ובהמשך הוגש כתב הגנה מתוקן מטעמו. להלן עיקרי טענותיו של וייס בכתב ההגנה המתוקן:
3.1. וייס הוא תושב ארה"ב ואיש עסקים אמיד המתמחה בתחום הנדל"ן שנפל קורבן להונאת ענק מצד מלק ושותפיו. IBC שבשליטתו ובניהולו של מלק היא חברת קש נטולת כל פעילות כלכלית המשמשת חלק מהתפאורה למעשי הנוכלות של מלק. מלק שהוא בעל עבר פלילי עשיר הכולל הרשעות בעבירות חמורות, צבר במשך השנים חובות של מיליוני ש"ח ונאלץ להתמודד עם רשימה ארוכה של נושים.
3.2. בסוף שנת 2007 נחשף נציג בנק שבו מנהל וייס את חשבונותיו בארה"ב להיקף הונו של וייס, והציע להכיר לו מומחים בעלי שם עולמי להשקעות פיננסיות. הנתבע נעתר להצעה ונפגש עם מי שהתברר לימים כאחד מחברי רשת נוכלים בינלאומית המתמחה בתרגילי עוקץ פיננסיים. בהמלצתו ובתיווכו של אותו אדם, החל וייס להיפגש עם חברים נוספים ברשת הנוכלים שהציגו לו מצג שווא על השקעות מוצלחות שבוצעו. בצורה הדרגתית הצליחו חברי הרשת לרכוש את אמונו של וייס ולשכנע אותו להשקיע אצלם את כספו, ובהמשך המליצו לו להיפגש עם המומחה הגדול של המועדון – מלק.