3.3. בעקבות כך הגיע וייס בשנת 2008 לביקור בישראל, ונפגש כמה פעמים עם מלק שהציג את עצמו כמומחה עולמי למכשירים פיננסיים ייחודיים, תוך הצגת מצגי שווא ומסמכים מזויפים. מלק הציע לטפל עבור וייס בהשקעות קודמות שהשקיע אצל חברי המועדון, וכן לשתף אותו בהשקעה נוספת וייחודית שבה מספר מצומצם של בעלי הון משקיעים יחד בבלוקים של 100 מיליון דולר. מלק ציין שכבר גייס 70 מיליון דולר, וחסר לו משקיע אחרון בקבוצה. הנתבע שמח מההצעה והסכים להשקיע 30 מיליון דולר אצל מלק, אך בדיעבד התברר כי אין למלק מושג קלוש בהשקעות פיננסיות, ומדובר בתרגיל הונאה מתוחכם.
3.4. מלק הסביר לוייס שיבצע את ההשקעות מתוך חשבונות ייעודיים באירופה המאפשרים סחר ישיר בניירות ערך. מלק הורה לוייס לפזר את ההשקעה בחלקים שווים בין שלושה בנקים שונים שאיתם הוא עובד, ובהם בנק סקסו בדנמרק ושני בנקים נוספים בשוויץ שבכל אחד מהם הפקיד וייס 10 מיליון דולר. מלק הסביר לוייס כי בשל שיקולים רגולטוריים, בנק סקסו אינו מאפשר לאזרחי ארה"ב לנהל השקעות אצלו, ולכן נפתח חשבון על שם החברה שבשליטת מלק. בדיעבד התברר שמדובר בחברת קש ששימשה רק לצורך ביצוע מעשי העוקץ של מלק.
3.5. נוסף על ההשקעות הללו, הצליח מלק לשכנע את וייס כי הוא מחזיק בקרן בשווי 68.7 מיליון דולר (להלן "הקרן") שעתידה להשתחרר בקרוב לחשבון הפרטי של מלק בבנק הדואר, ואמר לו שכדי לשחרר את כספי הקרן, יש לשלם אגרות בסך של מאות אלפי דולרים. מלק הציע לוייס לשאת בתשלום האגרות בתמורה ל-30 מיליון דולר שיקבל וייס מתוך כספי הקרן מיד לאחר שחרורם. עד היום לא הועברו הכספים לוייס, וחוקר פרטי הודיע לו לתדהמתו כי כלל לא הייתה קרן על שם מלק, וכי מדובר בתרגיל הונאה שכבר הפיל בפח קורבנות רבים.
3.6. וייס הבין אט אט כי נפל קורבן לרשת נוכלים, אך למרבה הצער, על אף מאמצים כבירים, רק חלק מהכספים שהשקיע וייס הושבו לידיו, ומיליוני דולרים אבדו ולא אותרו. כמו כן ירדו לטמיון כ-2 מיליון דולר נוספים בתרגיל העוקץ של הקרן הפיקטיבית. החוב של מלק בגין ההלוואה על סך 500,000 דולר שקיבל מוייס נפרע רק שנתיים וחצי לאחר מתן פסק הדין בתביעת ההלוואה, ובעקבות והליכי גבייה מאומצים.
3.7. מעבר לזכות הקיזוז העומדת לוייס בגין הכספים שנגנבו ממנו, טענת החברה כי היא זכאית לרווחים מהשקעות היא שקרית ומבוססת על עובדות כוזבות. בכתב התביעה של החברה לא צוין כי חלק מכספי ההשקעה שהפקיד וייס בחשבון החברה בבנק סקסו הועברו לתתי חשבון נוספים שהוסתרו מוייס וכן לחשבון אחד לפחות של מלק. הדף הבודד שצורף לכתב התביעה אינו משקף את כל הפעולות שבוצעו בכספים. לאור העובדה שמלק אינו מומחה עולמי להשקעות פיננסיות, ומכיוון שבאותם זמנים בדיוק נעלמו מיליוני דולרים של וייס שהופקדו בחשבונות בנק אחרים באירופה, קיים חשד שלפיו מלק ושותפיו ביצעו עסקה סיבובית בכספים, ודאגו להעביר חלק מהם לחשבונות מלק בבנק סקסו כדי להציג לוייס מצג של רווחים פיקטיביים בחשבון. כך גם לא צוין בכתב התביעה של החברה כי מלק העביר לחשבון אחר על שמו בבנק סקסו סך של 860,000 דולר.