3.8. ככל הנראה לא היו רווחים כלשהם מההשקעה של וייס בבנק סקסו, וגם אם היו רווחים, מלק דאג להעבירם לחשבונו. הטענות בכתב התביעה של החברה נדונו ונדחו בתביעת ההלוואה שהגיש וייס נגד מלק, וחל לגביהן מעשה בית דין.
4. בכתב התביעה שכנגד שהגיש וייס הועלו טענות נוספות נגד מלק ורעייתו (להלן יחד "בני הזוג מלק") וכן טענות נגד בנק הדואר. להלן עיקריהן:
4.1. וייס ביצע שלוש הפקדות בסך של 10 מיליון דולר כל אחת בשלושה בנקים: בנק סקסו בדנמרק, בנק LLB בשווייץ ובנק P&P בשווייץ. הכספים שהופקדו ב-P&P נוהלו בהתאם להנחייתו של מלק בידי אדם בשם פיטר לוטשר (להלן "לוטשר") שהציג לוייס מצג שווא על ניסיונו והצלחותיו בתחום הבנקאות וההשקעות, והסביר שהבנק לא יאפשר פתיחת חשבון על שם וייס שהוא אזרח ארה"ב. וייס השתכנע מהמצגים והסכים להפקיד בידי לוטשר 10 מיליון דולר לחשבון שיפתח, כך שלוטשר יהיה זכאי למחצית מהרווחים של ההשקעה. לימים התברר כי לוטשר כלל לא התפרנס מבנקאות אלא מעסקי הנוכלות.
4.2. מבדיקות שביצע וייס באמצעות חוקר פרטי נודע לו שבניגוד להתחייבותו של מלק, בוצעו העברות בהיקפים של מיליוני דולרים מהחשבונות בבנק סקסו ובבנק LLB לחשבונות בנק שונים בכל רחבי העולם. בהמשך התקשר וייס לבנק P&P וביקש לשוחח עם לוטשר על האפשרות למשוך כספים, אך גילה לתדהמתו שאין ושלא היה עובד בבנק העונה לשם זה. זמן קצר לאחר מכן התקשר מלק לוייס, והחל להלך עליו אימים בטענה כי פנייתו של וייס ל-P&P עלולה לסכן את הקבוצה כולה.
4.3. מלק הבין ככל הנראה שוייס חושש לגורל כספו, ולכן בניסיון להרגיעו, ביצע כמה העברות מהחשבון בבנק סקסו בחזרה לחשבונו של וייס בארה"ב. מלק ולוטשר טענו כי אינם יכולים להשיב את יתר הכספים שהפקיד וייס, אשר לטענתם הושקעו בהשקעות שונות. בעקבות זאת ביטל וייס את ייפוי הכוח שנתן למלק לנהל את חשבונו בבנק LLB, פנה לבנקים שבהם בוצעו ההשקעות כדי להתריע שמתבצעת מעילה בכספיו ושכר את שירותיהם של עורכי דין בארה"ב ובשווייץ. בסופו של דבר הצליח וייס להציל רק חלק מכספי ההשקעה, כמפורט בכתב התביעה, ומיליוני דולרים ירדו לטמיון.
4.4. לאחר שוייס הבין כי נפל קורבן למעשי הונאה, הוא הגיש תלונה נגד מלק למשטרת ישראל אשר פתחה בחקירה פלילית.
4.5. במקביל הגיש וייס את תביעת ההלוואה, ולאחר שמלק סירב לפרוע את החוב שנפסק, ביצע וייס בדיקה לגבי מצבו הכלכלי. מהבדיקה עלה שמלק מנהל אורח חיים ראוותני הכולל מגורים בדירת יוקרה, נסיעה ברכב מפואר והשכרת מספר רב של נכסי מקרקעין. עוד עלה מהבדיקה שנכסים אלה לא היו רשומים על שם מלק אלא על שם רעייתו, גב' מלק. כמו כן התברר כי בסמוך למועד שבו הפקיד וייס את כספי ההשקעה לחשבונות הבנק באירופה, רכשה גב' מלק שני נכסי נדל"ן יוקרתיים בהיקף של מיליוני ש"ח. מלק ניצל את העובדה שלא היו רשומים על שמו נכסים בישראל, וטען בהליכי הוצל"פ שאין ביכולתו לפרוע את החוב ושהוא זקוק לצו תשלומים בפריסה של 150 ₪ לחודש.