5. בני הזוג מלק ובנק הדואר הגישו בקשות נפרדות לדחיית התביעה שכנגד על הסף מחמת התיישנות. הבקשות נדחו בהחלטה מפורטת שניתנה ביום 1.2.19. בהחלטה נקבע כי נכון לאותו שלב דיוני, לא נסתרו טענותיו של וייס לגבי דחיית מועד ההתיישנות, וזאת מכוח סעיפים 4 ו-7 לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (להלן "חוק ההתיישנות") בנוגע לתביעה נגד בני הזוג מלק, ומכוח סעיף 8 לחוק ההתיישנות בנוגע לתביעה נגד בנק הדואר. עוד נקבע בהחלטה כי טענות ההתיישנות דורשות בירור עובדתי נוסף, והנתבעים שכנגד יהיו רשאים לחזור ולהעלותן בעקבות הראיות שיוצגו בדיון ההוכחות.
6. בכתב ההגנה שכנגד מטעם החברה ובני הזוג מלק נטען כי התביעה שכנגד נולדה בחטא, וכל תכליתה הוא טקטי – ליצור מאזן אימה ומשקל נגד לתביעה העיקרית של החברה. כמו כן הועלו טענות מקדמיות שונות, לרבות התיישנות, וכן טענות לגופה של התביעה. להלן עיקריהן:
6.1. מלק הוא איש עסקים העוסק בתחום הבנקאות הפרטית (Private Placement) -השקעה באג"ח אמריקאי לטווח קצר ובינוני. מלק התוודע לתחום עוד בשנות ה-90 עם הקמתה של IBC. לחברה הייתה פעילות ענפה לאורך השנים, ובכלל זה עסקה בייבוא וייצוא של סחורה ובפרויקטים חקלאיים ברחבי אירופה.
6.2. במהלך השנים ובזכות הקשרים שיצר מלק עם הבנקים השווייצריים, פנו אליו מפעם לפעם אנשים שונים בבקשה לקבלת ייעוץ בתחומי ההשקעות ולעניין אותו בביצוע השקעות שונות, באיתור משקיעים ובגיוס הון לפרויקטים. בתחילת שנת 2008 הגיעו למשרדו של מלק בפתח תקווה מר ארווין גולדשטיין, ד"ר שלמה שגיב ומר שמואל רבינוביץ', הידוע גם בשם סם רבין (להלן "רבינוביץ'" או "רבין") שהציגו את עצמם כמייצגים של חברה בתחום האנרגיה הסולארית. באותה פגישה ציין רבינוביץ' כי הוא קשור למיליארדר אמריקאי המחפש השקעות בתחום הבנקאות הפרטית, הלוא הוא וייס, וכי מהרווחים יוכל רבינוביץ' לקדם את הפרויקט שהוא מייצג.
6.3. בתחילת פברואר 2008 הגיע וייס עם בנו לישראל וקיבל ממלק הסברים על הבנקאות הפרטית, על הסיכונים הכרוכים בה ועל הסכומים שיצטרך להשקיע. בסיום הביקור סיכמו הצדדים כי הם יפגשו בציריך לצורך פגישות עם מנהלי הבנקים שבהם מתוכננות ההשקעות. כמו כן סוכם כי יפתחו שלושה חשבונות בשלושה בנקים מרכזים באירופה שאליהם יפקיד וייס סך כולל של 30 מיליון דולר, ומלק ישקיע אותם עבור וייס באפיקים שונים באמצעות ייפוי כוח שיהיה כפוף לאישור של וייס.