32. מנגד, הציג ב"כ הנאשמים את ראיותיו לעונש, כדלקמן: נ/1-נ/4 - מסמכים רפואיים, נ/5- מסמכים כלכליים, נ/6- תדפיס חשבון בנק, אישור רואה חשבון על כלל הכנסותיו של הנאשם- נ/7, מכתב עדות אופי ביחס לנאשם מיו"ר להב, עו"ד רועי כהן- נ/8, מכתב עדות אופי ביחס לנאשם מטעם עו"ד א. הורנשטיין- נ/9.
33. ראשית טען ב"כ הנאשמים, כי המקרה הנדון קל ערך ביחס לשאר המקרים אשר הוגשה בעניינם פסיקה על ידי ב"כ המאשימה, שהרי בענייננו מדובר בשתי קביעות מרכזיות, ובהן כי הנאשמים הורשעו בעבירה התנהגותית המיוחסת להם, וכי לא הוכח שנגרם נזק בעקבות העבירה וכי הנאשמים הכשילו את המכרז. אשר לקביעה הראשונה, כי הנאשמים הורשעו בעבירה התנהגותית המיוחסת להם, מדובר בענייננו על תקופת אישום מצומצמת המשתרעת על פני חמישה ימים ברוטו, ובאישום אחד בלבד, בניגוד לפסיקה אליה הפנה ב"כ המאשימה שם מדובר על תקופות אישום ארוכות, ועל מספר אישומים אשר לוו בהליכי תכנון ארוכים. זאת ועוד, הנאשם לא ידע שהוא עובר עבירה, ולא הייתה לו כוונה לעבור עבירה פלילית, שהרי העבירה נעשתה בפומבי, באמצעי התקשורת ולא היה אלמנט של הסוואה או החבאה. כמו כן, הנאשם לא פעל לטובתו האישית אלא כשליח ציבור מתוך דאגה לציבור נהגי המוניות, אשר נפגע מאותו מכרז, כאשר לא היה יוצא אל הפועל היה מוביל לניכוי 31% משכרו, במיוחד כאשר ההורדה הייתה מתעריף אשר נקבע על ידי משרד התחבורה, תעריף משוקלל ומאוזן. נסיבה מקלה נוספת, לדידו, היא כי בענייננו אין קנוניה, תחבולות או תוכנית עבריינית, אלא מדובר בנאשם אשר פעל מנאיביות גרידא. לא הוכח, כי הראיונות בתקשורת תוכננו מראש, אלא הדברים היו אקטיים וספונטניים בתגובה לתוצאות המכרז.
34. אשר לת/7 אשר הוגש כחלק ממסכת הראיות בשלב ההוכחות נטען, כי אין מדובר בתכנון מוקדם, שהרי מכתב זה לא מופנה אל הנאשם אלא למר אברהם פריד, יו"ר אגודת בעלי המוניות בחיפה. עוד ציין ב"כ הנאשם, כי בהכרעת הדין לא הוכרע שת/7 הגיע לנאשם, ושהוא קרא והבין אותו. לו הנאשם היה יודע, כי עבר עבירה ולו היה מבין את תוכן המכתב הוא לא היה עובר עבירה באמצעות אמצעי התקשורת, הטלוויזיה ובשידור ישיר לכל האומה. זאת ועוד, המכתב אינו מספיק ברור ובהיר במיוחד אם נקרא על ידי מי שאינו משפטן. המכתב לא נשלח ישירות, בניגוד לנטען, באופן אישי על ידי הממונה על התחרות והמכתב חתום על ידי עו"ד ברשות ולא על ידי הממונה. מכאן עולה שלשיטתו, מדובר בנסיבות מקלות- אישום אחד, מקרה חד פעמי, ספונטני, ללא תכנון מוקם ובחוסר מודעות, ללא גרימת נזק, פעולה כשליח ציבור למנוע הורדת שכר בשיעור של 31%. לפיכך סבר שמדובר במדרג הנמוך ביותר של אכיפה פלילית בתחום התחרות. זאת ועוד, אין שום תקדים, לא רק במשפט הפלילי, אלא אף במשפט התחרותי- אזרחי של מקרה בו נקבע כי נוצר הסדר כובל שמשמעותו, פגיעה פוטנציאלית "עלילות" במכרז, אחרי שתוצאות המכרז כבר התפרסמו, בדיעבד, אלא שבפסיקה מדובר במניעת מכרז או עיוות תוצאות הפנימיות של המכרז.