38. על כן, בשל נסיבות ביצוע העבירה, ונסיבות החיים הקשות, ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בעונש של שירות לתועלת הציבור שלא יעלה על 100 שעות.
39. אשר לקנס שיושת על הנאשם טען, שגם הוא צריך להיגזר מנסיבות העניין המיוחדות, מהמדרג הנמוך ביותר של העבירה, ממצבו הכלכלי של הנאשם, הבריאותי, המשפחתי, מגילו ומהעובדה שלא נגרם נזק לציבור. בהקשר זה ציין, כי גם היום רשות שדות התעופה לא הוציאה מכרז דומה, ואין מה שמונע ממנה עד כה לעשות זאת.
40. אשר לאיגוד, ביקש להתחשב בכך שמדובר באיגוד בפירוק של ציבור מוחלש- נהגי המוניות. אין מדובר באיגוד שהורשע בכך שרבים מנושאי המשרה החברים בו כשלו באופן כרוני בציות לחוק, אלא בנושא משרה אחד אשר יוחסה לו אשמה ומדובר בכשל חד פעמי שלא הוכח שנגרם נזק עקב העבירה. על כן יש להסתפק בהרשעה, ולכל היותר להטיל קנס סמלי על התאגיד.
41. הנאשם בדבריו האחרונים ציין, כי כלי התקשורת פנו אליו בכובעו כעיתונאי וכיו"ר איגוד המוניות וציין שעל פי החוק רק משרד התחבורה קובע מדיניות, ולא אדם, לא חברת "גט טקסי" ולא רשות שדות התעופה. כך שבעת שהתראיין התגלגלו השאלות, והוא נגרר לתוך התשובות, והוא לא ידע שאסור לו לדבר באופן בו דיבר. לדבריו, הוא לא קיבל את מסמך ת/7 ונשלח לאדם אחר, ופעם ראשונה שזה הוצג לו המסמך היה בבית המשפט. לדבריו, לו היה רואה את המסמך היה מכבד את האמור בו. הנאשם הוסיף, כי לא עשה דבר בכוונה, והכל נעשה בתום לב מחוסר הבנה. לדבריו השכר הכללי שלו לא מגיע לסך 7,500 ₪ נטו ובסכום זה הוא מפרנס את משפחתו, כאשר אשתו אינה עובדת, ויש לו בן חרדי שהוא מפרנס אותו. מעולם לא היה לו בכיס סכום כסף כפי הנטען על ידי ב"כ המאשימה. הוא משמש כנהג מונית אשר חי מהיד לפה ועובד בזיעת אפיו. בנוסף, ציין שהוא מסייע לאלמנות ונכים. לסיום ביקש להתחשב לא רק במצבו, אלא גם בכך שעשה את הדברים בתום לב ובתמימות ובחוסר מחשבה והבנה, והבטיח שלא יעשה מעשים כאלה שוב, וכי הוא למד את הלקח שלו.
מתחם העונש ההולם
42. בהתאם לסעיף 40ב' לחוק העונשין העיקרון המנחה בענישה הוא הלימה, קרי: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.
43. הערך החברתי המרכזי עליו באים דיני ההגבלים העסקיים להגן הוא קיומה של תחרות חופשית במשק. יתרונותיה של התחרות החופשית בתרומה לצמיחת המשק ידועים , והיא מסייעת להורדת מחירים, שיפור איכות מוצרים, ולהקצאה יעילה של המשאבים במשק. בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ' פ"ד נט(6)776, 861 (להלן: "עניין בורוביץ'") נאמר, כי תכליתם של דינים אלה: "להבטיח את התחרות החופשית במשק ועל ידי כך לקדם את האינטרס של ציבור הצרכנים ליהנות ממוצרים באיכות טובה יותר במחירים סבירים (ראו: פרשת טבעול[37], בעמ' 81-80; בג"ץ 588/84 ק.ש.ר. סחר אזבסט בע"מ נ' יו"ר המועצה לפיקוח על הגבלים עסקיים [פורסם בנבו] [41], בעמ' 38-37). יתר-על-כן, התחרות החופשית, שעליה מגנים דיני ההגבלים העסקיים, מגבירה את יעילות הקצאת המשאבים במשק, מעודדת את הצמיחה ואף תורמת לחלוקה צודקת יותר של ההכנסות במשק (ראו: יגור [84], בעמ' 47-46; פרשת טבעול [37], בעמ' 79). הנשיא ברק אף ציין בהקשר זה כי "דיני ההגבלים העסקיים הם ה'מגנא כרטא' של זכויות הצרכן והתחרות החופשית..." (ע"א 2247/95הממונה על ההגבלים העסקיים נ' תנובה מרכז שיתוף לשיווק תוצרת חקלאות בישראל בע"מ [פורסם בנבו] [42], בעמ' 230)" (להלן: "עניין תנובה").