22. היוצא מהאמור כי לא מצאתי שיש לתובעת עילת תביעה לקבלת סעד של מתן חשבונות נגד הנתבע 4, שכן התובעת לא הוכיחה מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה את הסעד שביקשה. לא הוכח כי בין התובעת לנתבע 4 היה קשר עסקי של שותפות בשנת 2018, גם לא קשר של שותפות בעניין סדרת ההופעות המשותפות באותה תקופה. בהעדר ראיות לקשר שכזה מבקשת התובעת להיבנות מהעבר וללמוד מעדות בן-צור שהיה מנהל של גולן עד שנת 2005(!). אלא שאין בכך מאומה, בוודאי שאי אפשר להסיק מסקנה כלשהי לגבי מערכת יחסים שהיתה בתחילת שנות האלפיים אשר לשנת 2018, ולכן אין עדותו של בן-צור יכולה לבסס סעד של מתן חשבונות לגבי אירועים שאירעו שנים כה רבות לאחר אותה השותפות הנטענת.
23. ברי אפוא כי כבר עתה יש לדחות את התביעה נגד נתבע 4 למתן חשבונות, ואולם למעלה מן הצורך ראיתי לציין כי גם את המבחן השני אותו יש לעבור כדי לקבל את הסעד המבוקש לא עלה בידי התובעת להוכיח. כלומר, לתובעת אין כל עילת תביעה נגד גולן שעל בסיסה היא זכאית לכספים מגולן בקשר עם ההופעות המשותפות שביצע עם אתניקס.
התביעה דנא מבוססת כאמור על הסכם בעלי המניות שנחתם בשנת 2012, הקובע כי כספי ההופעות המשותפות של אתניקס ושל לקוחות התובעת יחולקו לפי החלוקה שהיתה נהוגה ערב חתימת ההסכם.
הצדדים להסכם בעלי המניות הם התובעת ומייסדי להקת אתניקס, בה"פ (ת"א) 14901-10-16 נקבע כי גם הנתבעים 3-2 הם צד להסכם מכוח התנהגות (פיסקה 10 לפסק הדין מיום 16.4.2019). ברור אפוא כי גם 'ההרחבה' של 'צד להסכם' שבהחלטה בהחלטה בה"פ הנ"ל אינו כולל את גולן שאינו צד להסכם, ואינו מחויב לאמור בו! כידוע "קיומה של הסכמה של אדם היא תנאי מוקדם ליריבות חוזית, המולידה אחריות חוזית. בלא הסכמה כאמור לא מתגבש קשר חוזי, ולא נוצרת חבות חוזית... דרך כלל, ובכפוף לחריגים, דין החוזים אינו מכיר בכוחם של הצדדים לחוזה לחייב צד שלישי שאינו שותף להסכמה החוזית... לא ניתן לחייב אדם על פי חוזה אלא אם בחר להתקשר בחוזה, והיה שותף לגיבוש הרצון החוזי" (ע"א 11771/04 לשכת עורכי הדין בישראל נ' הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים, 29 (22.1.2007); וראו גם דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים ג 96 (2003)).
נראה אפוא כי יש צורך לחזור על המובן מאליו – הסכם בעלי המניות מחייב את הצדדים לו בלבד, ואין מלבדם. לכן, גם אם הנתבע 4 היה לקוח של התובעת (ואיני קובעת כך), הרי שהחיובים בהסכם בעלי המניות אינם מחייבים אותו, וברי אפוא כי אין הוא מחויב להתחייבויות בסעיף 15 להסכם בדבר חלוקת הכנסות מהופעות משותפות של אתניקס עם לקוחות התובעת.
על כן התביעה נגד גולן נדחית. לא רק שהתובעת לא הראתה זכות לקבלת חשבונות מהנתבע 4, אלא שגם לא הראתה זכות תביעה נגדו בקשר להכנסותיו מההופעות המשותפות עם אתניקס.