בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 30795-04-18 שולטן בע"מ נ' נחמה ואח'
לפני כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט
תובעת
שולטן בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אילן דסאו ו/או אריאל שריג
נגד
נתבעים
1.זאב נחמה
2.גל הדני
3.יורם פויזנר
4.אייל גולן
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר יוסי כהן ו/או אוהד מחרז
פסק דין
1. התובעת, חברת שולטן בע"מ (להלן: "שולטן") הגישה תביעה נגד ה"ה זאב נחמה (להלן: "נחמה" או "הנתבע 1"), גל הדני, יורם פויזנר (להלן: "נתבעים 3-2") ונגד אייל גולן (להלן: "הנתבע 4" או "גולן").
2. עיון בתביעה מגלה כי בפועל עניינה הוא בסעד למתן חשבונות, הגם שבכותרת כתב התביעה הוכתרה מהות התביעה כ'תביעה כספית'. במסגרת התביעה מבקשת התובעת דו"ח מפורט של הרווחים שהפיקו הנתבעים מהופעות משותפות שערכו הנתבעים 3-1 והנתבע 4 בשנת 2018 (להלן: "ההופעות המשותפות"), ולפי האמור בדו"ח מבקשת התובעת לקבוע כי יש להעביר אליה את חלקה – 60% מרווחי ההופעות המשותפות (סעיף 17 לכתב התביעה).
3. עילת התביעה מבוססת על הסכם שנחתם ביום 31.5.2012, בין התובעת ובין בעלי המניות שלה – הנתבע 1, והאחים תמיר ודרור קליסקי (להלן: "תמיר", "דרור" וביחד: "האחים קליסקי"); לציין כי דרור החזיק במניות התובעת באמצעות אמנות וחברה בע"מ, חברה בבעלותו המלאה (להלן: "ההסכם" או "ההסכם בעלי המניות"; נספח יא לתצהיר דרור). סעיף 15 להסכם בעלי המניות הוא ליבת התביעה וקביעת הצדדים בו היא הבסיס לתביעה, וכך לשונו "ההכנסות מהופעות משותפות של להקת אתניקס עם לקוחות של שולטן יחולקו בהתאם לחלוקה שהיתה נהוגה ערב חתימת הסכם זה". מסעיף זה מבקשת התובעת ללמד כי היא זכאית ל-60% מההכנסות מההופעות המשותפות שקיימו הנתבעים 3-1 (להקת אתניקס) והנתבע 4 בשנת 2018, מאחר שלטענת שולטן הנתבע 4 הוא 'לקוח' שלה וכי זו היתה החלוקה בין הצדדים ערב כריתת הסכם בעלי המניות בקשר עם הופעות משותפות של הלהקה והנתבע 4.
4. כידוע, תביעה למתן חשבונות יכולה לעמוד בפני עצמה ללא סעד כספי בצדה. פסק הדין שניתן בתביעה שכזו הוא הכרעה אם כתוצאה מיחסים מיוחדים, בין אם חוזיים ובין אחרים, יהיה על הנתבעים להציג חשבונות לתובע. תביעה למתן חשבונות יכולה גם להיות מעין 'סעד ביניים' שבסיומו יחויב הנתבע בסעד הכספי, כך שתחילה יידרש להכריע בתביעה למתן חשבונות, וככל שהמסקנה היא כי היחסים בין התובע לנתבע מחייבים מתן חשבונות תתברר באותו הליך התביעה הכספית של התובע על בסיס החשבונות שניתנו לו (ראו למשל רע"א 10720/07 ויקטור יונה נ' ס.א.ד.ר חברה לעבודות בניין בע"מ, 9-8 (31.8.2008)).
בענייננו בחרה התובעת בדרך של תביעה למתן חשבונות שאינה תביעה עצמאית, אלא סעד ראשון לפני ההמשך, שמשמעו תביעה לסעד כספי בשיעור 60% מהכנסות מההופעות המשותפות, בהתאם לחשבונות שיינתנו לה. על כן תחילה יש להידרש לשאלה האם התובעת זכאית לסעד של מתן חשבונות מהלהקה, וכדי להכריע בזכות למתן חשבונות יש גם לבחון את עצם קיומה של הזכות לקבלת כסף מהנתבעים. רק לאחר תשובה חיובית לסוגיות אלה יידון גובה הסכום המגיע לתובעת בגין ההופעות המשותפות.
העובדות בתמצית
5. להקת אתניקס היא להקה מוכרת במוסיקה הישראלית (להלן: "הלהקה" או "אתניקס"). הלהקה הוקמה על ידי נחמה והאחים קליסקי (להלן ביחד: "מייסדי הלהקה"), ואליה הצטרפו גם הנתבעים 3-2 (כאמור בפתח ההסכם נספח יא לתצהיר דרור).
6. התובעת, חברת שולטן, היא חברה בבעלות מייסדי הלהקה בחלקים שווים (נספח ו לכתב התביעה), שהוקמה כדי לסייע לעבודת הלהקה (סעיף 9 לכתב ההגנה), ובאמצעותה בוצעה הפעילות של הלהקה.
7. עד 1.1.2012 היה דרור מנהל ומפיק של הלהקה, ותמיר קלידן שלה (נספח יא). כשעזב דרור את הלהקה חתמו בעלי המניות של שולטן על הסכם שיסדיר את המשך פעילות הלהקה, ואת הזכויות והחובות שלהם ושל התובעת בהמשך הפעילות – זהו הסכם בעלי המניות (נספח יא).
כאמור, הצדדים להסכם הם התובעת ובעלי המניות בה – נחמה, תמיר, דרור, אמנות וחברה בע"מ שבאמצעותה החזיק דרור במניות התובעת.
הסכם בעלי המניות הסדיר את החובות והזכויות של כל הצדדים להסכם, כך למשל נקבעו זכויות שולטן בקניין הרוחני של הלהקה – בעלות בסימן המסחרי "אתניקס", באתר האינטרנט של הלהקה (domain) ובדף הפייסבוק שלה (סעיפים 25-18). כן נקבעה ההתנהלות לגבי ההכנסות מפעילות עתידית של הלהקה, והוסדרו זכויות תמיר והיקף ההכנסות להם זכאי לאחר סיום הפעילות בלהקה למקרה שהשתתפותו תופסק באורח חד צדדי.
8. ביום 14.9.2016 הודיעו הנתבעים 3-1 לתמיר על השעייתו מהלהקה מסיבות שאינן בעניינו של הליך זה (נספח ז). מאז פועלת להקת אתניקס באמצעות הנתבעים 3-1 בלבד, כשנחמה, שהיה ממייסדי הלהקה, הוא הגורם המוביל.
9. השעיית תמיר מהפעילות בלהקה יצרה מספר מחלוקות המתבררות בהליכים משפטיים שונים, כשמצד אחד האחים קליסקי והתובעת (שברוב המניות שלה מחזיקים האחים קליסקי), ומצד השני נחמה והנתבעים 3-2, הממשיכים את הפעילות המוסיקאלית של הלהקה. כזה הוא תיק ה"פ (ת"א) 14901-10-16 בו תבעו שולטן והאחים קליסקי את הנתבעים 3-1 בקשר לזכויותיהם לפי הסכם בעלי המניות, והסדרת ההכנסות לאחר עזיבתו של תמיר. תיק שהסתיים בפסק דין שניתן ביום 16.4.2019 על ידי כבוד השופט מ' אלטוביה, בו נקבע בין היתר כי הנתבעים 3-1 רשאים להמשיך את פעילות הלהקה ללא תמיר ולהשתמש בסימן המסחרי 'אתניקס' שבבעלות התובעת, וכי על הנתבעים 3-1 להעביר לשולטן את החלק של תמיר בהכנסות הלהקה כפי שנקבע בהסכם בעלי המניות; פסק הדין הפך לחלוט עת נדחה הערעור שהוגש עליו (ע"א 3347/19). נוסף לתיק זה מתנהלים בין הצדדים תיקים נוספים, בין השאר ת"א (ת"א) 17949-03-17 שעניינו תביעה שהגיש הנתבע 1 בטענה לקיפוח בעל מניות בשולטן על ידי בעלי מניות הרוב, האחים קליסקי, תיק תלוי ועומד במחלקה הכלכלית בבית משפט זה; תיק ת"א (שלום ת"א) 37244-09-16 הוא תביעה כספית שהגישו הנתבעים 3-1 נגד תמיר בבית המשפט השלום בתל-אביב; תיק ת"א (שלום ת"א) 70515-11-17 שעניינו בתביעת לשון הרע שהגיש תמיר נגד הנתבעים 3-1 ונגד בא כוחם; תיק ת"א (ת"א) 5866-06-18 שעניינו בתביעה שהגישה שולטן בטענה כי הנתבעים 3-1 לא מקיימים את פסק הדין שניתן בה"פ (ת"א) 14901-10-16 על ידי השופט אלטוביה.
התביעה שלפני
10. ההליך דנא הוא סיבוב נוסף בהתגוששות המשפטית בין התובעת והאחים קליסקי מצד אחד, לבין הנתבעים 3-1 מצד שני. הפעם צירפה התובעת גם את הנתבע 4, שלדברי התובעת הוא "זמר ידוע שנחשב כיום לאחד הזמרים המובילים בארץ אם לא המוביל ביניהם" (סעיף 6 לכתב התביעה) ואת כשרונו גילו מייסדי להקת אתניקס האחראים במידה רבה להצלחתו, כך לטענת התובעת.
11. במרכז כתב התביעה מצוי הסכם בעלי המניות, ולמעשה משמעות סעיף 15 שלו. לפי הנטען היה הנתבע 4 "לקוח" של התובעת במשך שנים, כי היא הפיקה את הופעותיו ואת האלבומים שהוציא, כמו גם כתבה והלחינה עבורו שירים.
סוגיית ה"לקוח" היא ליבת התיק, שכן לפי סעיף 15 להסכם בעלי המניות זכאית התובעת לחלק מהכנסות ההופעות המשותפות של אתניקס ושל הנתבע 4, בשיעור שקיבלה ערב חתימת ההסכם, קרי, 60% לטענת התובעת (סעיף 19 לתצהיר דרור). (חשוב לציין כי יש שימוש מעורב במושגים "הכנסות" ו"רווחים" - כך בסעיף 15 להסכם נאמר כי התובעת זכאית להכנסות מההופעות המשותפות של לקוחותיה עם אתניקס ואולם בחלק הארי של המסמכים שהוגשו מתייחסת התובעת לשיעור הרווחים מההופעות המשותפות של גולן ואתניקס, ראו למשל סעיף 19 לתצהיר דרור, סעיף 9 לתצהיר מר ישי בן-צור, סעיף 1.9 לסיכומי התובעת; ובכתב התביעה התייחסה התובעת להכנסות שהיו נהוגות ערב חתימת הסכם בעלי המניות, וטענה כי קיבלה 60% מההכנסות (סעיף 8.5 לכתב התביעה), וכך גם לפרקים כתבה בסיכומיה (סעיף 3.10, 5.1 לסיכומים)).
12. התובעת מבהירה כי אינה יודעת מה היקף ההכנסות והרווחים שהפיקו גולן והנתבעים 3-1 מההופעות המשותפות, ולכן ממילא אינה יכולה לגזור את היקף הכספים להם היא זכאית לפי סעיף 15 להסכם בעלי המניות. להערכתה הכספים המגיעים לה מההופעות המשותפות עומדים לפחות על 2,550,000 ₪ (ולא ברור האם מדובר ב-60% מההכנסות כלשון סעיף 10 לכתב התביעה וסעיף 5.1 לסיכומים או 60% מהרווחים כלשון סעיף 18.4.3 לסיכומים, וסעיף 25.4 לתצהיר דרור), כדי לברר את הסכום המדויק עתרה למתן חשבונות אותם היא זכאית לקבל לטענתה מכוח הסכם בעלי המניות. זה השלב בו אנו מצויים, קרי, עלי להידרש לשאלת זכות התובעת לקבלת חשבונות.
13. ראיתי לציין כי לפני הגשת תביעה זו הגישה התובעת תביעה דומה ו/או כמעט זהה לתביעה דנא בדרך של המרצת פתיחה, והיא נדונה בפני כבוד השופט מאור (ה"פ (ת"א) 42463-12-17 שולטן בע"מ נ' זאב נחמה, להלן: "ה"פ 42463-12-17"). ביום 23.1.2018 דחה בית המשפט את הבקשה למתן סעד זמני למינוי כונס נכסים שיקבל את הכנסות הצפויות מההופעות המשותפות של הנתבעים, ובהמשך (25.3.2018) נמחקה התובענה לפי המלצת בית המשפט ותחתיה הוגשה התביעה הכספית דנא המתנהלת במסלול רגיל.
דיון והכרעה
14. במסגרת ההחלטה דנא עסקינן בשלב הסעד למתן חשבונות (הגם שכאמור הוגדרה מהות התביעה כתביעה כספית). תביעה כספית שכזו מתנהלת בשני שלבים, בשלב ראשון על התובעת הנטל להוכיח את זכותה למתן חשבונות, וככל שצלחה להרים את הנטל ולהוכיח את זכותה לקבל חשבונות תעבור התביעה לשלב השני – בחינת עצם הזכות לכסף הנטען וככל שתוכח הזכות, יידון סכום הכסף לו היא זכאית כתוצאה מבדיקת החשבונות.
ענייננו עוסק כאמור בשלב הראשון, קרי, בחינת זכות התובעת לקבל את דו"ח ההכנסות וההוצאות של ההופעות המשותפות שביצעו הנתבעים בשנת 2018. על התובעת מוטל הנטל להוכיח שני מבחני משנה – האחד, קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים, קרי, כי בינה לבין הנתבעים מתקיימת מערכת יחסים כזו המצדיקה לחייב את הנתבעים להניח לפני התובעת את כל חשבונותיה ומסמכיה העסקיים הקשורים להופעות המשותפות. כך, למשל, מוכרת הזכות למתן חשבונות במערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות, נאמנות, ואין זו רשימה סגורה (ע"א 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ''ד נא(4) 337, 345 (1997)). משמעות הדבר היא כי תביעה חוזית "רגילה" בין שני צדדים, שבמסגרתה מנסה תובע לברר אם הנתבע חייב לו כסף, או כמה כסף חייב לו הנתבע, אינה מצדיקה כשלעצמה סעד של מתן חשבונות (שם, בעמ' 345; ראו גם ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ, 12 (4.6.2007); רע"א 8266/11 יו.בי.אמ נ' מעוז נסיעות בע"מ, 8 (16.8.2012). כן ראו עמדה שונה בה גילתה הפסיקה נכונות ליתן סעד של מתן חשבונות גם בתביעות המבוססות על חוזה עסקי רגיל, שאינו מבוסס על מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים - דב"ע (עבודה ארצי) 3-140 כי"ל - כימיקלים לישראל בע"מ נ' ד"ר ליאונרד שור, פיסקה 22 (30.11.1996), וההפניות שם).
המבחן השני הוא כי לתובע יש זכות תביעה נגד הנתבע, קרי, על התובע להוכיח, ולו לכאורה, כי קמה לו "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות" (ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, מו(3) 570, 584 (1992)). הסיבה היא כי מטרת התביעה בסופו של יום לאפשר לתובע, שסבור כי יש לו זכות בכסף הנטען, לקבל את המגיע לו ככל שיוכיח שאכן יש לו זכות לכך, משכך, אין זה מספיק שהתובע יוכיח כי קיימת מערכת יחסים מיוחדת בין התובע לנתבע המאפשרת לו לקבל חשבונות, אלא נדרש מהתובע להוכיח כי במקרה הנקודתי שהוא מעלה קיים טעם המצדיק לחייב את הנתבע להעמיד לעיון התובע את כל המסמכים התומכים בטענותיו.
15. להלן אתייחס לשני המבחנים, ואדרש לשאלה אם התובעת הוכיחה את זכותה לקבל חשבונות מכל אחד מהנתבעים.
קיומה של מערכת יחסים מיוחדת
יחסי התובעת-הנתבעים 3-1
16. גם בלי שאגדיר את האופי המשפטי של היחסים בין התובעת לבין הנתבעים 3-1, התרשמתי כי ניתן לקבוע כי בין התובעת לנתבעים 3-1 יש מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות בקשר להופעות משותפות של הלהקה ולקוחות של התובעת. גם לטענת הנתבעים 3-1 הוקמה התובעת "אך ורק על מנת לשרת את הלהקה..." (סעיף 9 לכתב ההגנה), וכבר משכך נראה כי קיימת מערכת יחסים מיוחדת בין הנתבע 1 שהוא בעל מניות בתובעת, לבין התובעת שהוקמה לשרת את להקת אתניקס שהנתבעים 2, 3 הם חברים בה.
17. הוסף לכך את האמור בסעיף 15 להסכם בעלי המניות: "...ההכנסות מהופעות משותפות של להקת אתניקס עם לקוחות של שולטן יחולקו בהתאם לחלוקה שהיתה ערב חתימת ההסכם". סעיף 15 להסכם מבטא מערכת יחסים בין הצדדים, מבוססת אינטרסים כלכליים שהוסדרה במסגרת הסכם בעלי המניות, שנחתם בין התובעת לבין בעלי המניות שלה שהם גם מייסדי להקת אתניקס, ובה"פ (ת"א) 14901-10-16 אף נקבע כי גם הנתבעים 3-2 הם צד להסכם מכוח התנהגות והם מחויבים לו (פיסקה 10 לפסק הדין מיום 16.4.2019). ההסכם מסדיר את מערכת היחסים בעבר, בהווה (מועד החתימה) ובעתיד (מאז החתימה על ההסכם). הוראות שונות בהסכם משלבות חיובים שונים של מי מהצדדים, שמשפיעים על האינטרסים הכספיים של הצדדים האחרים. לעניין זה ראו למשל סעיפים 23-18 להסכם, בו הוסכם כי התובעת היא הבעלים של הזכויות בקניין הרוחני של הלהקה, הוסדרה בעלותה בסימן המסחרי "אתניקס" שהיה עד אז בהליכי רישום על ידי דרור ונחמה, וכך גם זכותה באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק של הלהקה. כן ראו את סעיף 15 להסכם, בו הוסכם כי יש לתובעת זכויות כספיות על פעילות עתידית של הלהקה – זכות להכנסות משימוש ברכוש שולטן במסגרת הופעותיה העתידיות של הלהקה, ולהכנסות מהופעות משותפות של הלהקה עם לקוחות של שולטן.
כך, ניתן ללמוד מהסכם בעלי המניות כי לתובעת וללהקת אתניקס יש אינטרסים כלכליים שלובים ותלויים זה בפעילותו של זה. לנתבעים 3-1 יש מידע הנוגע להכנסות התובעת, הן מכוח היות הנתבע 1 בעל המניות בתובעת והן מכוח הידיעות של הנתבעים על ההכנסות המופקות מההופעות המשותפות של הלהקה עם לקוחות של התובעת ומשימוש בהקלטות שבבעלות התובעת. קשר זה, של אינטרסים כלכליים של שני הצדדים השלובים ותלויים במידע הדדי אינו קשר חוזי רגיל, אלא מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות. כך נקבע גם בפסיקה, כי כאשר במסגרת מערכת יחסים עוברים תשלומים מצד א' לצד ב' הנגזרים ממידע ומנתונים המצויים בידיעתו של צד אחד בלבד, מוצדק לתת סעד של מתן חשבונות לצד השני כדי לאזן את היקף הידיעה ולאפשר ביקורת על התשלומים שהוא זכאי לקבל (ראו למשל ת"א (מרכז) 21276-10-13 בניני ישקו לבניין ומקרקעין בע"מ נ' אלון רבוע כחול- ישראל בע"מ, 7 (31.12.2014)).