דהיינו, יש להורות על מתן חיסון ל-YYY, המעוניינת בכך, ולהימנע ממתן חיסון ל-XXX, כל עוד הוא מתנגד לכך.
36. לעניין זה אין לי אלא להפנות לדברי כב' השופט א' שטיין בבג"ץ פיינשטיין, שניתן אך לאחרונה, ואשר אליו הפנתה האם בטיעוניה. באותו מקרה התבקש צו-על-תנאי אשר יחייב את המשיבים, ושר הבריאות בכללם, לבוא וליתן טעם מדוע לא יורו על הפסקת הזרקת תכשיר פייזר BNT162b2 לאוכלוסייה בכללותה, ולקטינים בפרט, כחיסון נגד וירוס הקורונה וכן כי ינתן צו ביניים אשר יורה על איסור מוחלט להזריק את החיסון לקטינים – זאת, מאחר שלדבריהם החיסון גורם לתופעות לוואי חמורות ומסכן את חייהם, בשעה ש"הווירוס כמעט ונעלם לחלוטין" "וידועות תרופות מועילות ומעולות כנגדו". העתירה נדחתה על הסף, ובין היתר, נקבע בפסק הדין (מפי כב' השופט א' שטיין) כדלקמן:
"ניסיון העותרים לבוא בשערנו כעותרים ציבוריים הדורשים את טובת הציבור בכללותו צריך להיעצר בפתח השער. לפי הדין הישראלי, התחסנות נגד וירוס הקורונה איננה בגדר חובה משפטית, אלא בגדר זכות שמימושה נתון לבחירה אוטונומית של כל אזרחית ואזרח (ראו: סעיפים 16-13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996; וכן, ע"א 1303/09 קדוש נ' בית החולים ביקור חולים, פ"ד סה(3) 164 (2012)). העתירה שלפנינו אינה באה אפוא לזכות את הציבור, שבשמו היא הוגשה, אלא באה לגרוע מאחת מזכויות היסוד שלו: הזכות לאוטונומיה (ראו והשוו: Gideon Parchomovsky & Alex Stein, Autonomy, 71 U. TORONTO L.J. 61, 65-70 (2021)). העותרים חופשיים שלא לחסן את עצמם לפי בחירתם, והמדינה אינה כופה עליהם דעה הפוכה משלהם. ברם, אם נעניק לעותרים את מבוקשם, נכפה את עמדתם על ציבור רחב של אנשים אשר סבורים אחרת ומעוניינים לחסן את עצמם ואת ילדיהם" (פסקה 6; ההדגשות הוספו).
37. אמנם, הדברים שבפסק הדין מתייחסים, כפי שניתן להבין, לעמדתם של פרטים בגירים, ואולם, שעה שעסקינן בקטינים בגילי 15 ו-12.5, בעלי יכולת לגבש עמדה, ושעה שהאפוטרופסים הטבעיים שלהם, הוריהם, חלוקים בסוגיית החיסון, סבורני כי יש לכבד את הבחירה של הקטינים דנן, כל אחד לפי דרכו.
38. בטרם סיום, אציין כי האב הפנה בטיעוניו לפסיקה שהורתה על מתן חיסונים לקטינים, כעמדת אחד ההורים, וחרף סירובו של ההורה האחר. יש לשים לב לכך שחלק מהפסיקה שאליה הפנה האב אינה נוגעת לחיסון קורונה אלא לחיסוני שגרה המוכרים ושגורים מימים ימימה. בנוסף, באותם מקרים שאינם נוגעים לחיסוני קורונה, דובר בקטינים רכים בשנים, בגילים שבהם עמדתם בסוגיית החיסון לא נדרשת ברגיל. כך, בעמ"ש 62329-09-19 הדיון נסוב על חיסון לחצבת וחיסוני שגרה נוספים לקטינים בני 4.5. ו-8 שנים של משרד הבריאות. גם ברמ"ש 12596-09-19 נסוב הדיון על חיסונים שגרתיים לקטין בן פחות מ-4 שנים. גם בעמ"ש 45175-03-20 דובר בחיסוני שגרה לקטין בן שנתיים וחצי. ברמ"ש (ת"א) 12526-09-19 דובר גם כן בחיסוני שגרה לקטין בן כ-4 שנים. בתמ"ש 16505-06-15, דובר גם כן על חיסוני שגרה לקטין בן פחות מ-3 שנים.