(8) החלטת ועדה אזורית עליונה מיום 14.2.18 (סימוכין 7826303 מס. תיק 1450550), אושר דיור ציבורי ברחובות לזוג. הוא בן 37 היא בת 32 ולהם 3 ילדים בגילאי 4, 3 ושנה. לא עונים לתנאי של קצבאות מזכות לצרכי זכאות. האב לומד בכולל (תורתו אומנותו) ומקבל 800 ₪ מלגה. לאב נכות זמנית על רקע נפשי כתוצאה ממחלה קשה ממנה החלים. האם אינה עובדת. אינם מטופלים ברווחה. המשפחה המורחבת עוזרת במוצרי מזון.
(9) החלטת ועדה אזורית עליונה מיום 14.2.18 (סימוכין 07825792, מס. תיק 1481582), אושר דיור ציבורי ברחובות לזוג בגילאי 40, הורים לשלושה ילדים בגילאי 9, 6 ו-5. אינם עונים על הגדרת משפחה לפי נהלי זכאות כיון שהינם פרודים. האם עקרת בית. אחרי הלידה האחרונה נכנסה לדיכאון ובעלה מטפל בה ובילדים. על אף האמור להיותם פרודים נכתב כי לאם תמיכה נרחבת מבני משפחה ומבעלה.
(10) החלטת ועדה עליונה אזורית מיום 15.2.18 (סימוכין 07832373), אושר דיור ציבורי בעפולה, לאם יחדנית בת 25 לשני ילדים בגילאי 5 ו-1.5, משני אבות שונים, שאינם תומכים בה. לא עונה על גודל משפחה מזכה. לא מטופלת ברווחה.
63. ב"כ סגלית לוי הצביע על מקרים נוספים כמו מקרה בו יחיד ללא ילדים קיבל דירה (סימוכין 07874087) אולם, מעיון בדוח עולה כי מדובר בדירה בדימונה, וזו ניתנה לפונה כיון שביום הצעת הדירה לא היו ממתינים לדירה זו בדו"ח הממתינים. כך גם סימוכין 07830823, שם אושר דיור ציבורי בטבריה לרווקה בת 48 המתגוררת עם ביתה בת ה-19. אולם, גם שם הייתה משפחה אחת בתור לדירה שסירבה לקבלה ולכן לדירה לא היו פונים נוספים.
ב"כ סגלית לוי הוסיף והפנה לשני מקרים בפסיקה, בהם לכאורה הוצעו פתרונות דיור במקרים קלים יותר מזה של גב' לוי, אולם עיון באותם תיקים מעלה כי במקרה אחד מדובר בדייר ממשיך, סוגיה שונה מזו המתעוררת במקרים שלפניי (עת"מ (מרכז) 64423-10-17 אלכנסנדר גולדשטיין נ' משרד השיכון, ובמקרה השני, הייתה זכאות על פי הנוהל שנשללה בשל סירוב לדירות בעפולה (העותר שם היה מאזור פתח תקוה, והסכים לכל היותר לדירה בחדרה). הדירה שהוצעה לו במסגרת ההליך הייתה שוב בעפולה, שם, על פי הנאמר בפרוטוקול באותו עניין יש דירות ציבוריות ללא תור (עת"מ (מרכז) 34905-09-17 דולב נ' משרד השיכון).
עם זאת, קיימים מקרים בהם הפנייה לבית המשפט הביאה לבחינה מעמיקה יותר ומציאת פתרונות דיור, מה שמביא, בהכרח, גם כן לחוסר שוויון. כך, למשל, בעת"מ 7835-05-15 הוכרה העותרת כמי שזכאית לדיור ציבורי בנתונים הבאים (פסק דינה של כב' השופטת ורדה מרוז מיום 8.3.2016): נכות נפשית בשיעור 58% ובדרגת אי כושר בשיעור 75%, זכאית לקצבה בגובה 100%. חיה עם בנה, בן ה-18 שהתגייס לצבא, ויש לה בת בכורה (בתה אלמנה ואם לשבעה ילדים), נעדרת יכולת כלכלית. יש לה חובות בהוצאה לפועל (לא מפורט גובה החובות) ומקבלת חבילות מזון מאגף הרווחה.