43. גם בכתבה שפורסמה בעיתון כל העיר ביום 9.12.18 (ת/48), יומיים לפני ההפגנה המתוכננת, צוטטה עמדת משרד הבריאות לפיה: "מד"א פועל בהתאם להנחיות המשרד, טוב יעשה איחוד הצלה אם היה פועל לחבר את כלל הכוננים למערכת הזנקת הכוננים כפי שנדרש... משרד הבריאות תוקפים את איחוד הצלה ואומרים כי על הארגון לחבר את כלל הכוננים שלו למערכת הזנקת הכוננים, כפי שנדרשו".
44. הנתבעים לא סתרו את האמור בהודעות משרד הבריאות ולא זימנו אף עד, לרבות מטעם משרד הבריאות, לסתור את ההודעה הנ"ל שהיא חד משמעית ומלמדת שאין יסוד לטענות הנתבעים שמד"א פוגעת בציבור ומסכנת אותו. משרד הבריאות אף ביצע בדיקה מקיפה לאור תלונות איחוד הצלה שמד"א מפלה את הכוננים שלה באופן מכוון ולא מזניקה אותם למרות שהם קרובים לאירועים. ביום 9.1.19 הוגש הדו"ח (נספח 32 לתצהיר בלושטיין) שבמסגרתו נדחו טענות איחוד הצלה ונקבע בין היתר כי:
"בבדיקות ניתן היה לראות כי אין אפליה בין כוננים על פי השיוך הארגוני שלהם וכי ההזנקות מתבצעות על פי אלגוריתם שוויוני שהוגדר מראש... נתוני מיקומי הכוננים ונתוני השיוך הארגוני מופרדים יותר מאשר היה ניתן לצפות מראש, כך שלא ניתן בקוד ולא בנתונים לדעת את השיוך הארגוני של הכוננים... המערכת ניכרה ככלי יעיל מאוד לאיתור הכוננים הקרובים".
הנתבעים לא סתרו דו"ח זה ולא זימנו ולו עד אחד מטעם משרד הבריאות על מנת לנסות להזים אותו. טענתם כי משרד הבריאות לא בדק את תלונותיהם באופן מעמיק ומשרד הבריאות למעשה משמש כ"עו"ד של מד"א. ת.פ. שלו" (עמ' 43 שורה 18) או שמשרד הבריאות "קיבל את מה שמד"א אמרה לו" (עמ' 96 שורה 18), נטענו בעלמא וללא כל ביסוס. כמו כן, אם הדבר היה נכון, מצופה היה שאיחוד הצלה היתה נוקטת בהליכים כנגד משרד הבריאות ואולם נציגיה הודו שהם לא נקטו בשום הליך משפטי כנגד משרד הבריאות. לפיכך, לא רק שטענות הנתבעים שהפרסומים שהם פרסמו היו אמת לא הוכחו, הוכח בדיוק ההפך.
45. לאחר הגשת התביעה, פנתה איחוד הצלה במודעה לציבור ובקשה לקבל מידע אודות מקרים שבהם היו עיכובים בהגעת מד"א לאירועי חירום. גם לאחר פנייה זו, הגיעו לידי איחוד הצלה רק חמישה מקרים המתפרסים על פני שנתיים ימים. אף אם כל הנטען ביחס למקרים אלו נכון, מדובר בחמישה מקרים מתוך כ– 175,000 קריאות חודשיות שמתקבלות אצל מד"א, כך שמדובר בחמישה מקרים מתוך כ – 4.2 מיליון קריאות. הנתבעים אף לא זימנו לעדות שלושה מתוך חמישה אנשים שטענו שהיה מקרה שמד"א אחרה משמעותית בהגעה לאירוע (ישראל חנוכה, שלום זוהר ואבי טננבאום), כך שממילא עסקינן בשני מקרים בלבד. בנוסף, עדותו של דניאל בוקובזה שהעיד שהיה קרוב לאירוע באשדוד והוא התקשר למד"א ונאמר לו שאין בכלל אירוע באותו רחוב למרות שלאחר מכן התברר לו שהיה אירוע ואישה אף נפטרה מאחר שאמבולנס של מד"א הגיע באיחור, נמחקה, היות שלא נערכה פנייה אליו לפני זימונו ולא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו. נותר רק מקרה אחד עליו העיד אריאל פחימה לפיו מוקדן מד"א לא העביר לו מידע אודות אירוע בבאר שבע, מאחר שהוא עדיין לא חובר לאפליקציה. ברם, אף מקרה זה, ספק אם יכול לסייע לטענת איחוד הצלה. זאת, מאחר שמר פחימה הודה שבאותה עת הוא כלל לא היה מחובר לאפליקציית משרד הבריאות (עמ' 113 שורה 32 עד עמ' 114 שורה 2) ומדובר היה בפצוע מעורפל הכרה שעל פי נוהלי משרד הבריאות, מד"א לא צריכה להעביר מידע אודותיו למי שלא מחובר לאפליקציה, על מנת לשמור על פרטיותו.