בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 40739-12-18 אגודת מגן דוד אדום בישראל ואח' נ' איחוד הצלה ישראל ואח'
לפני כבוד השופט נפתלי שילה
התובעת והנתבעת שכנגד
אגודת מגן דוד אדום בישראל
ע"י ב"כ עוה"ד רן קדם, עמית גלברט ויערה שביט ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'
נגד
הנתבעת והתובעת שכנגד
הנתבעים
1. איחוד הצלה ישראל
2. אלי ביר
3. משה טייטלבוים
4. מוטי אלמליח
ע"י ב"כ עוה"ד אורי שנהר ויאיר לשם ממשרד חדד, רוט ושות'
פסק דין
לפני תביעה שהגישה התובעת לפיצויים בסך של 2,600,000 ₪ בגין פרסומים שפרסמו הנתבעים ונטען שיש בהם לשון הרע ותביעה שכנגד שהגישה הנתבעת 1 לפיצויים בסך של 568,080 ₪ בגין פרסומים שפרסמה התובעת ונטען שיש בהם לשון הרע.
א. רקע כללי
1. התובעת, "אגודת מגן דוד אדום בישראל" (להלן גם: מד"א) היא תאגיד סטטוטורי הפועל מכוח חוק מגן דוד אדום, התש"י – 1950 והיא משמשת כארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל. מד"א פועלת כתאגיד ללא מטרות רווח, מעסיקה כאלפיים עובדים ומפעילה מערך של מעל עשרים וחמישה אלף מתנדבים.
2. הנתבעת 1, "איחוד הצלה ישראל" (להלן גם: איחוד הצלה) היא עמותה ללא כוונת רווח שנוסדה בשנת 2006, והיא מפעילה רשת כוננים ארצית למתן מענה רפואי ראשוני במקרי חירום רפואיים. איחוד הצלה מאגדת כ- 5,000 מתנדבים שרובם אנשי רפואה, חובשים, פרמדיקים ורופאים "המוקפצים" לאירועי חירום שונים.
3. הנתבע 2, מר אלי ביר, הוא המייסד והנשיא של איחוד הצלה (להלן: ביר), הנתבע 3, מר משה טייטלבוים, שימש כמנכ"ל איחוד הצלה בתקופה הרלוונטית (להלן: טייטלבוים) והנתבע 4, מר מוטי אלמליח, הינו מנהל אגף דוברות והסברה באיחוד הצלה (להלן: אלמליח).
4. במסגרת חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מיום 1.1.14 (להלן: חוזר 2014) שעניינו "הסדרת המענה הראשוני להגשת עזרה ראשונה ע"י כונני רפואת חירום", הוסדרו הכללים וההנחיות להפעלת כוננים מקרב ארגוני הצלה שהוכרו על ידי משרד הבריאות, לרבות איחוד הצלה, ונוהלי עבודתם מול מוקד הכוננים של מד"א.
5. בין היתר נקבע בסעיף 4 לחוזר 2014, שקריאות החירום יתקבלו במוקד 101 של מד"א וככל שתורן המוקד יחליט שהמצב הרפואי דורש שיגור רכב הצלה וסיווג הקריאה עונה על הצורך בהזנקת כונן לאירוע, מערכת השליטה של מד"א תאתר את חמשת הכוננים הקרובים למקום האירוע ותשגר אותם באופן אוטומטי. בסעיף 2.10 לחוזר 2014 נקבע כי כל קריאה שתתקבל במוקד רפואי אחר המוכר על ידי משרד הבריאות שאינו מוקד 101 של מד"א, "תועבר מידית וללא דיחוי למוקד מד"א לצורך הפעלת כוננים".
6. איחוד הצלה קיבלה הכרה של "גוף הצלה" ובשנת 2010 הוקצה לה מספר מקוצר שמספרו 1221 והיא הקימה מוקד חירום אשר מופעל על ידה.
7. ביום 3.7.17 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בעניין "שיתוף פעולה בין ארגון מגן דוד אדום לבין ארגון איחוד הצלה בהפעלת מערך כוננים" (להלן: חוזר 2017). מטרת חוזר 2017 היתה להסדיר את נהלי העבודה בין מד"א לאיחוד הצלה ולייעל את הפעלת מערך הכוננים. במסגרת החוזר נקבע, ש"איחוד הצלה יחדל מפרסום ציבורי ופומבי של המוקד שלו על מנת שכל פניות הציבור יגיעו למוקד הכוננים של מד"א" וכי "קריאת חירום שתתקבל במוקד איחוד הצלה תועבר מידית למוקד מד"א".
8. בסעיף 6.3 לחוזר 2017 נקבע שתפותח אפליקציה מיוחדת המותאמת לפעילות איחוד הצלה ועם הטמעת האפליקציה, היא תאתר כונני איחוד הצלה הסמוכים לאירוע החירום, תעביר את המידע למוקד איחוד הצלה ומוקד איחוד הצלה יפנה את הכוננים לאירוע ויודיע על כך למד"א. עם קבלת המידע על זהות הכוננים, תשלח להם מד"א מידע באפליקציה עם הפרטים המלאים ועם ההגעה לאירוע, ידווח על כך הכונן הן למוקד מד"א והן למוקד איחוד הצלה (סעיפים 7.1-7.2). נקבע גם כי: "חל איסור להעברת מידע אודות פרטי מקרה שלא באמצעות המנגנון אשר נקבע ומנוהל ע"י המוקד כאמור בסעיף זה ובפרט חל איסור להעביר מידע זה בקבוצה ו/או בתפוצה ו/או בתשדורת קבוצתית כזו או אחרת".
9. בסעיף 9.2 לחוזר 2017 נקבע כי: "במקרים בהם הצדדים לא יגיעו להסכמות, הנושא יועבר למשרד הבריאות לבדיקתו והחלטתו".
בסעיף 10.4 לחוזר 2017 נקבע כי: "בכדי למנוע פגיעה בחיי אדם, עד להטמעת האפליקציה, במקרים של דיווח על החייאה/ מחוסר הכרה, מוקד מד"א יפנה באופן יזום למוקד איחוד הצלה לצורך איתור והזנקה של עד 2 כוננים לצורך הגעה לאירוע".
בסעיף 11 לחוזר 2017 נקבע כי: "תוקפו של חוזר זה הוא מיום פרסומו ותחילתו כחודשיים לאחר השלמת פיתוח האפליקציה והטמעתה במערכות המידע והשליטה של הארגונים שתעשה לכל המאוחר כחצי שנה מיום פרסום חוזר זה".
ביום 13.7.17 הורה משרד הבריאות כי מד"א תעביר למוקד איחוד הצלה מידע גם על תאונות דרכים קשות (נ/2).
10. ביום 29.10.17 שלח מנכ"ל משרד הבריאות מכתב למד"א (נ/3) בו הוא ביקש לדעת מה לוח הזמנים לסיום הטמעת האפליקציה והוא הורה שבנוסף לסמליל (לוגו) של מד"א, יש להוסיף גם את הסמליל של איחוד הצלה על האפליקציה. בנוסף, התבקשה מד"א להתחייב בכתב שלא ייעשה שימוש בפרטים שיועברו אליה אודות מתנדבי איחוד הצלה.
11. ביום 28.1.18 נערכה פגישה בין מנכ"ל משרד הבריאות לבין נציגי מד"א ואיחוד הצלה ובסיכום הדיון נאמר בין היתר שנציגי מד"א יבדקו את נושא הסמליל של איחוד הצלה וישיבו בתוך 24 שעות, ונקבע ש"אין לפתח או לפרסם את מוקד 1221 של איחוד הצלה" וכל אירוע שיתקבל למוקד איחוד הצלה יועבר מידית למוקד מד"א (ת/51).
12. ביום 18.12.18 הגישה מד"א תביעה כנגד הנתבעים בגין לשון הרע שבמסגרתה עתרה לפיצוי בסך של 2,600,000 ₪ בגין פרסומים פוגעניים. ביום 7.3.19 הגישה איחוד הצלה תביעה שכנגד נגד מד"א בגין לשון הרע על סך של 568,080 ₪ בגין פרסומים פוגעניים.
ב. תמצית טענות מד"א בתביעתה
1. במקום לשתף פעולה עם מד"א ולקיים את הנחיות משרד הבריאות, פעלו הנתבעים "להשחיר את פניה של מד"א תוך הוצאת דיבתה רעה בכוונה לפגוע".
2. נוכח פרסום חוזר 2017 וההוראה שנקבעה בו, לפיה על איחוד הצלה לחדול מפרסום ציבורי ופומבי של המוקד שלה וההוראה שעליה להעביר כל דיווח מידית למוקד מד"א, פתחו הנתבעים במתקפה כנגד מד"א תוך "הפצת דברי בלע כוזבים ברבים". איחוד הצלה פצחה בקמפיין הכפשה והפצת פרסומים כוזבים ומבישים כנגד מד"א, תוך העלאת טענות בדבר כשלים בהפעלת מד"א את מוקד מערך הכוננים. פרסומים אלו פגעו פגיעה קשה בשמה הטוב של מד"א והסבו לה נזקים רבים, לרבות תדמיתיים. ואלו הפרסומים:
3. העילה הראשונה - איחוד הצלה פרסמה פרסומים שקריים ופוגעניים בעקבות אירוע בגן ילדים בקרית גת (להלן: האירוע בגן הילדים). ביום 30.4.17 התרחשה תאונה בגן ילדים בקרית גת, אשר הובילה לפטירתו של פעוט שנחנק כתוצאה מבליעת חול בחצר הגן. הפעוט נפטר בבית החולים לאחר שפונה לשם על ידי ניידת טיפול נמרץ של מד"א. לזירת האירוע הגיע ראשון כונן של איחוד הצלה, לאור העובדה שהגננת התקשרה לאישה שבעלה הוא כונן של איחוד הצלה וביקשה את עזרתה. מוקד איחוד הצלה העביר את הקריאה למד"א בנוגע לילד מחוסר הכרה שכונן איחוד הצלה מבצע בו החייאה והוא העביר למד"א את מספר הטלפון של כונן איחוד הצלה שנמצא בזירה. כדקה לאחר קבלת הקריאה, בוצעה שיחת טלפון עם הכונן שבזירה לצורך קבלת פרטים והכונן התבקש להוציא מישהו לרחוב לצורך הכוונת ניידת מד"א. כארבע דקות לאחר מכן, התבקש שוב כונן איחוד הצלה לשלוח אדם לרחוב לצורך הכוונת הניידת. כשלוש דקות לאחר מכן - 8 דקות ממועד קבלת הקריאה במד"א – הגיעה לזירת האירוע ניידת טיפול נמרץ ראשונה של מד"א. כדקה לאחר מכן הגיעה ניידת שניה של מד"א. כ-28 דקות לאחר מכן, ולאחר הענקת טיפול מציל חיים במקום, פינתה ניידת מד"א את הפעוט לביה"ח. למרבה הצער, הפעוט נפטר בבית החולים. במסגרת תביעת נזיקין שהגישו הורי הפעוט לביהמ"ש, הם טענו בין היתר שהגננת התרשלה בכך שהתקשרה תחילה למוקד איחוד הצלה (1221) ולא למוקד מד"א (101), מה שגרם לאיבוד זמן יקר שהיה חיוני להצלת חיי הילד.
4. בניגוד לעובדות, הנתבעים עשו שימוש ציני באירוע בגן הילדים וניסו להצביע על בעייתיות בהנחיות משרד הבריאות בנוגע למנגנון הפעלת הכוננים המופעל על ידי מד"א, תוך פרסום פרסומים כוזבים העולים כדי לשון הרע.
5. בהודעה מיום 3.6.18 ששיגר דובר איחוד הצלה, אלמליח, בקבוצת ה"וואטסאפ" "בריאות – כתבים ודוברים" (שהינו פורום תקשורתי לכתבי בריאות בכלי התקשורת ולדוברי ארגוני ההצלה, בכללם גם מד"א ואיחוד הצלה) פורסם מידע אודות תוכנית חדשה שיזמה איחוד הצלה עם חברות אמבולנסים פרטיים. בהודעה הובאו דברי טייטלבוים לפיהם: "במשך שנים היינו עדים למקרים בהם לא היו אמבולנסים פנויים של מד"א כדי לתת מענה מהיר לחולה או פצוע". בנוסף ,התייחס אלמליח לאירוע בגן הילדים וציין לגביו כי: "לאמבולנס מד"א לקח חצי שעה להגיע למקום. אך סמוך לגן עמדה בכל הזמן הזה, ניידת טיפול נמרץ של חברת אמבולנס פרטית, שהצוות שלה לא היה מודע כלל שיש ילד נחנק במרחק 3 דקות נסיעה".
הודעה זו הופצה בתפוצה רחבה וצוטטה בכלי תקשורת רבים. בנוסף, ביום 4.6.18, התראיין טייטלבוים ברדיו "כאן ב'" וחזר על האירוע בגן הילדים, תוך שהוא שב ומכפיש את מד"א וטוען שלניידת מד"א לקח להגיע לזירת האירוע חצי שעה שעה מרגע קבלת הדיווח, כשבמרחק שלוש דקות מגן הילדים היתה ניידת טיפול נמרץ של חברה פרטית עם רופא ופרמדיק שכלל לא ידעו על המקרה.
6. מדובר במידע שקרי ומטעה לחלוטין. למד"א לקח 8 דקות מרגע קבלת הקריאה במוקד ועד שניידת טיפול נמרץ הגיעה לזירת האירוע בגן הילדים. בנוסף, כפי שעלה מתחקיר שערכה איחוד הצלה בעצמה לאחר האירוע, אותו כונן של איחוד הצלה כלל לא היה כשיר ברמה המקצועית הנדרשת לטפל במקרה והפניה למד"א נעשתה באיחור. אילו מד"א היתה מוזנקת מלכתחילה, ייתכן שהאירוע היה מסתיים בצורה אחרת.
7. טיטלבויים שב וחזר על האמירות הכוזבות הללו בראיונות נוספים שהעניק לאמצעי התקשורת ואף הוסיף אמירות כוזבות ושקריות חסרות כל בסיס. הכול, על מנת לסייע במאבקו נגד הנחיות משרד הבריאות שהורה על הפסקת הפעלת מוקד החירום שהפעילה איחוד הצלה. למשל, טייטלבוים אמר ברדיו "קול חי" כי:
"העוול הגדול שלא כתוב עליו מגן דוד אדום";
"אנחנו רואים ויודעים היטב שמד"א מבחינתנו מתנהל כגוף רווחי לכל דבר והוא מונופול בתחום הצלת החיים";
"מד"א מתנהל בצורה שמעוררת המון המון תהיות, ויש דוחות רבים של מבקר המדינה על כל אופן ההתנהלות של מד"א".
8. ביום 25.7.18 פנתה מד"א לטייטלבוים בדרישה שיפרסם באופן מידי הודעה מתוקנת לעיתונות הכוללת התנצלות, במסגרתה יועמדו פרטי האירוע בגן הילדים על דיוקם. מכתב זה כלל לא נענה.
9. העילה השנייה - קמפיין הנתבעים: "המונופול של מד"א הורג" (להלן: הקמפיין).
הפרסום הראשון - במטרה לשנות את הנחיית משרד הבריאות בדבר מערך הכוננים הלאומי, הנתבעים פרסמו מודעות (בשפות העברית, האנגלית, הערבית, הרוסית והיידיש) במסגרתן נכתב בין היתר כי:
"סיבת המוות מד"א";
"המונופול של מד"א הורג";
"משהו לא בריא בקשר בין מד"א ומשרד הבריאות".
10. הפרסום השני - הנתבעים תכננו הפגנה כנגד מד"א ומשרד הבריאות (הפגנה שלא התקיימה לבסוף) ביום 11.12.18. במסגרת התארגנותם להפגנה שאמורה היתה להתקיים, פורסמו הודעות לתקשורת שבהן נכתב כי:
"מחר (שלישי) הפגנת מתנדבי איחוד הצלה מול משרד הבריאות בירושלים. במחאה על פגיעת מד"א בהצלת חיים תחת הכותרת 'המונופול של מד"א הורג...'".
בנוסף, הנתבעים פרסמו בתקשורת הודעה לפיה:
"מחר (שלישי) יקיימו חובשים, פרמדיקים ורופאים המתנדבים באיחוד הצלה מפגן מחאה בשל פגיעת מד"א בפעילות המתנדבים להצלת חיים. תחת הכותרת: 'המונופול של מד"א הורג!'. המתנדבים יוצאים למחאה משום שמד"א אינו מכבד את הסיכומים שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות לפיו מתנדבי איחוד הצלה יקבלו מידע בזמן אמת על חולים ופצועים הזקוקים לעזרה רפואית הנמצאים בקרבתם... במקרים רבים נמצאים מתנדבי איחוד הצלה בסמוך לבית או רחוב בו נמצא אדם הזקוק לעזרה... הם מתקשרים למוקד מד"א, מזדהים ומבקשים לקבל את הכתובת המדויקת, אך מוקד מד"א מסרב לתת להם את כתובתו של האזרח...".
11. הפרסום השלישי - ביום 10.12.18 פרסם ביר סרטון למתנדבי איחוד הצלה שהועבר אף לרבים אחרים ובו הוא אמר בין היתר כי:
"בשבועות האחרונים אני רואה פגיעה אמיתית בחיי אדם, אשר נובעת מהרצון של הנהלת מגן דוד אדום להמשיך ולהחזיק במונופול על הצלת חיי אדם בישראל.... הזלזול של הנהלת מד"א בחיי אדם... הבקשה שלנו היא אחת – להפסיק את משחקי האגו של הנהלת מד"א. משחקים שגורמים למוות".
12. הפרסום הרביעי - בסרטון וידאו נוסף למתנדבים מאותו יום, ממשיך ביר ומכפיש:
"... בגלל האטימות הרבה והרשעות של הנהלת מד"א והמנכ"ל שם, אתם לא ידעתם את הכתובת בזמן ולא קיבלתם את המידע הדרוש לכם...".
13. הפרסום החמישי – בראיון שהעניק אלמליח לרדיו "קול ברמה" ביום 9.12.18 הוא אמר כי:
"אנחנו רואים כי הנהלת מד"א כל הזמן פועלת לשמור על המונופול שלה בכל התחום הזה של הצלת חיים. הם עושים הכול כדי שזה יקרה, מתעתעים בהנהלת משרד הבריאות ומספרים להם סיפור על כל מיני נושאים של העברת מידע והאפליקציות, דברים שלא קורים בפועל. יש להם כנראה בעיה עם העניין הזה, הם חוששים שהמונופול שלהם על הצלת חיים נפגע.... הוא גם גוף כלכלי, על כל פינוי שהוא עושה לבית חולים הוא גובה מאות שקלים, זאת המטרה שלו".
הפרסום השישי - גם בראיון שערך אלמליח עוד בחודש מאי 2017 לרדיו "קול הרמה" הוציא אלמליח את דיבתה של מד"א ואמר כי:
"במגן דוד אדום פשוט מסרבים לתת למתנדבים של איחוד הצלה להציל חיים, ובסוף מי שמשלם את המחיר הזה, זה האזרחים".
14. הפרסומים וההתבטאויות הנ"ל של הנתבעים מהווים פרסום לשון הרע כמשמעותה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: החוק).
15. הנתבעים 2-4 הינם נושאי המשרה הבכירים באיחוד הצלה ופרט לפרסומים האישיים שפרסמו בעצמם, יש לראותם גם כאחראים לכל הפרסומים המכפישים שיצאו "תחת ידה" של איחוד הצלה. יש לייחס לנתבעים 2-4 אחריות לנזקי מד"א מתוקף עקרון האחריות האישית בנזיקין.