16. בהתאם לסעיף 7א(ג) לחוק, יש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בכפל פיצוי סטטוטורי בגין כל אחד מהפרסומים שפורטו בכתב התביעה. לא קמה למי מהנתבעים הגנת תום לב או הגנה אחרת על פי דין בקשר עם הפרסומים. הפרסומים נעשו מתוך כוונה ברורה לפגוע במד"א וליצור דה – לגיטימציה כלפיה.
17. מעשי הנתבעים עולים כדי:
פרסום חמור של דברי לשון הרע בכוונה לפגוע – לפי הוראות סעיפים 1, 2, 7 ו- 7א(ג) לחוק.
עוולת רשלנות בהתאם להוראות סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] תשכ"ח – 1968 (להלן: פקודת הנזיקין) או על פי כל דין אחר.
18. יש לחייב הנתבעים לשלם כפל פיצוי סטטוטורי הקבוע בחוק בגין לא פחות מ-28 פרסומים שפורטו לעיל ובסך 2,800,000 ₪ (לצרכי אגרה הוגבל סכום התביעה לסך של 2,600,000 ₪).
עוד מבוקש, שביהמ"ש יורה לנתבעים לפרסם הודעות מתוקנות הכוללות התנצלות בפני מד"א וחזרה מהטענות לפיהן מד"א גורם באופן ישיר או עקיף למוות, בכל אחד מכלי התקשורת בהם צוטטו ופורסמו הכזבים. בנוסף מבוקש שביהמ"ש יורה לנתבעים להימנע מפרסומים כוזבים ומצגים מטעים ביחס למד"א ולפעילותה ולחייבם בהוצאות.
ג. תמצית טענות הנתבעים בתביעת מד"א
1. מטרת מד"א היא להשתיק ולהלך אימים על כל מי שמעז להשמיע עליה ביקורת. מדובר בתביעת השתקה מובהקת שמטרתה להשתיק את הביקורת המוצדקת ומצילת החיים כלפי מד"א. איחוד הצלה לא מנסה להתחרות במד"א אלא להביא למצב בו יוענק טיפול מהיר בזירת האירוע עד להגעת אמבולנס של מד"א. אבסורד לטעון שהנתבעים מנסים לפגוע במד"א. שאיפתה של איחוד הצלה היא שברגע שגוף הצלה כלשהו מקבל דיווח על אירוע, המידע יגיע לכוננים הקרובים ביותר לזירת האירוע, ללא קשר להשתייכותם הארגונית.
2. מד"א התעלמה מחוזר 2014 ולא העבירה דיווחים על אירועי חירום לכונני איחוד הצלה. לאחר פניות רבות ונשנות של איחוד הצלה, הוציא משרד הבריאות את חוזר 2017 שבו נקבע שתותקן אפליקציה ייעודית במכשירים הסלולריים של הכוננים והזנקת הכוננים תקבע רק על יסוד שיקולים מקצועיים כגון הכשרת הכונן והמרחק שלו ממקום האירוע.
3. עד חודש ספטמבר 2018 לא נעשה כל ניסיון מצד מד"א ליישם את הוראות חוזר 2017. מד"א עיכבה את פיתוח האפליקציה ולא הועברו קריאות חירום ממוקד מד"א לכונני איחוד הצלה. מד"א סירבה לכלול את הלוגו של איחוד הצלה באפליקציה כפי שהנחה מנכ"ל משרד הבריאות והדבר גרם לעיכוב בהשלמת פיתוח האפליקציה. גם כשלבסוף השיקה מד"א את האפליקציה, חיבור כונני איחוד הצלה נעשה באופן חלקי ביותר בניגוד גמור לחובתה. נכון לחודש דצמבר 2018 רק רבע מכונני איחוד הצלה חוברו לאפליקציה ואף אלו שחוברו סבלו מתקלות ביישום ולא הוזנקו לאירועים שהיו בקרבתם.
4. במקרים רבים, לאחר שהתקבלה קריאת חירום במוקד מד"א, בחרו מוקדני מד"א שלא להזין את הקריאה באפליקציה והעבירו אותה רק לכונני מד"א, למרות שהיו כוננים רבים של איחוד הצלה בקרבת מקום ולכן הם לא יכלו להושיט עזרה ולסייע בהצלת חיי אדם. למרות שבחודש נובמבר 2016 הורתה גב' מירי כהן ממשרד הבריאות להעביר מידע לאיחוד הצלה במקרי חירום באמצעות קו מירס ייעודי, מד"א ניתקה מידי פעם קו זה בניגוד לחוזר 2017. זאת, למרות שביום 4.7.17 הפיצה מד"א בעצמה הנחיות פנימיות שבהן נקבע שבמקרים של חוסר הכרה, דום לב ודום נשימה, יש לדווח במירס למוקד איחוד הצלה.
5. לעיתים, הדיווחים הועברו זמן רב לאחר שהקריאה התקבלה ולאחר שכבר הוזנק לאירוע אמבולנס של מד"א. היו גם מקרים שאף כשכונן איחוד הצלה התקשר למוקד מד"א על מנת לקבל מידע על תאונה, נאמר לו שבעקבות "נוהל חדש" לא ניתן להעביר אליו מידע. לדוגמא: המתנדב ישראל חנוכה התקשר למוקד מד"א ביום 4.10.18 ואמר למוקדן שהוא בקרבת מקום לאירוע והוא רוצה לקבל פרטים על מנת שיוכל להגיע לפצוע ולסייע לו. בתשובה אמר לו מוקדן מד"א שעל פי הנוהל לא ניתן למסור לו פרטים.
6. "יהיו אשר יהיו ה"אשמים" בכך שהאפליקציה לא הוטמעה במהירות" (סעיף 52 לסיכומי איחוד הצלה), במועד פרסום הקמפיין בחודש דצמבר 2018 רובם המוחלט של מתנדבי איחוד הצלה לא חוברו לאפליקציה. מצב זה שרר למרות פניות רבות של איחוד הצלה למשרד הבריאות והגב' מירי כהן ממשרד הבריאות ציינה במכתבה מיום 1.8.18 כי: "התהליך בביצוע אולם בקצב יותר איטי מכפי שהיינו רוצים לראות" (נספח ה' לתצהיר טייטלבוים). ביום 5.12.18 שלח משרד הבריאות הודעה לפיה חוברו לאפליקציה רק כ – 1,100 כוננים של איחוד הצלה (ת/47). לכן, בהתאם להוראת משרד הבריאות היה על מד"א להמשיך להעביר מידע לאיחוד הצלה אודות מקרי חירום חמורים לפי חוזר 2017 ואולם מד"א הפסיקה להעביר מידע והיא ניתקה את קו המירס בין המוקדים, בניגוד גמור להוראות משרד הבריאות "תוך הפרה של כל נורמה רפואית, מוסרית ואנושית" (סעיף 60 לסיכומי איחוד הצלה). למרות שמד"א ידעה שרוב מתנדבי איחוד הצלה אינם מחוברים עדיין לאפליקציה, היא ניתקה את קו המירס וניתוק זה מנע מידע מציל חיים מאלפי כוננים שלא התחברו לאפליקציה.
7. לכן, איחוד הצלה לא יכלה לעמוד מנגד כשחיי אדם מונחים על הכף והיא ראתה עצמה חייבת מבחינה מוסרית לפעול. זאת, בין היתר ע"י הפעלת לחץ פומבי ומחאה ציבורית שתחייב את מד"א ומשרד הבריאות לפעול לטובת כלל הציבור ולא רק לטובת מד"א. אחריות ציבורית זו, היא שעמדה מאחורי הפרסומים שיצאו מטעם איחוד הצלה. איחוד הצלה ביקשה לשמור על תושבי ישראל מהסכנה שרובצת לפתחם בשל חוסר שיתוף הפעולה המכוון של מד"א עם שאר ארגוני רפואת החירום. אם איחוד הצלה היתה נוהגת אחרת, היא היתה חוטאת לתפקידה. בזכות הקמפיין, שקדם להפגנה המתוכננת, הבין משרד הבריאות את חומרת התנהלות מד"א ויום לאחר המועד המתוכנן להפגנה - ביום 12.12.18 - הורה משרד הבריאות למד"א לחדש מיד את העברת המידע מציל החיים לאיחוד הצלה. שישה ימים לאחר הוראה זו של משרד הבריאות, הגישה מד"א את התביעה דנן שמטרתה להשתיק ביקורת לגיטימית ומוצדקת על התנהלותה כגוף ציבורי וכלל לא מדובר בלשון הרע.
8. בכתב התביעה לא פורטו 28 פרסומים. חלק מהפרסומים כלל לא מתייחסים למד"א אלא למשרד הבריאות. חלק מהפרסומים הנטענים כלל לא פורסמו ולא צוין היכן הם פורסמו. אין גם אינדיקציה לזהות המפרסם.
9. ביחס לפרסומים הקשורים לקמפיין "המונופול של מד"א הורג" - הקמפיין נוצר בלית ברירה עקב התנהלותה הרשלנית של מד"א וחוסר שיתוף הפעולה שלה עם גופי החירום האחרים. איחוד הצלה לא יכולה היתה להישאר אדישה למדיניות מד"א שפגעה פגיעה קשה בזמני ההגעה של צוותי החירום לאירועי טראומה והיא הובילה לסכנת חיים. הנתבעים זכאים לשבחים על המחאה שקידמו, שגרמה להצלת חיים ובוודאי שאין להטיל עליהם סנקציה. לא רק שמד"א ניתקה את קו המירס, היא גם החליטה שלא להעביר מידע לכונני איחוד הצלה שהתקשרו אליה לקבל מידע, למרות שהם היו בסמיכות לאירועי חירום. לאיחוד הצלה היתה חובה מוסרית וחברתית לבצע את הפרסומים, מאחר שהצלת חיי אדם היא החובה המוסרית העליונה ביותר.
10. הדברים שפורסמו במסגרת הקמפיין הם אמת לאמיתה. מד"א עושה שימוש ציני בכוחה כמונופול כדי להפיק רווחים על חשבון חיי אדם. לדוגמא: אריאל פחימה שהיה כונן איחוד הצלה בבאר שבע, קיבל דיווח על אירוע ברחוב שבו שהה. הוא התקשר למוקד מד"א לקבל מיקום מדויק ואולם המוקד סירב למסור לו מידע מאחר שהוא לא היה מחובר לאפליקציה. התנהלות זו של מוקד מד"א מנוגדת לנהלי משרד הבריאות, לפיהם יש להעביר מידע על אירועי חירום טלפונית, עד להשלמת חיבורם של כל הכוננים לאפליקציה. גם כונן איחוד הצלה דניאל בוקובזה שהיה קרוב לאירוע, התקשר למוקד מד"א לברר מיקום מדויק ונאמר לו שאין בכלל אירוע ברחוב זה. בהמשך אותו יום, התברר לו שהיה אירוע חירום שכתוצאה ממנו אישה נפטרה. כמו כן, ביום 3.12.18 קיבל זוהר, שהוא מתנדב באיחוד הצלה, דיווח על אירוע בכפר סבא. כשהוא טלפן למוקד מד"א לברר מיקום מדויק, המוקדנית סירבה להעביר לו מידע, מאחר שהוא לא היה מחובר לאפליקציה. בנוסף, ביום 4.12.18 התקשר מתנדב איחוד הצלה בירושלים אבי טננבאום לקבל מיקום מדויק של אישה יולדת והוא סורב ע"י מוקדן מד"א.
11. אלו דוגמאות בלבד. בנוסף, בניגוד לגרסת מד"א, זמני ההגעה שלה ארוכים בצורה משמעותית ממה שהיא מדווחת ולוקח לאמבולנס מד"א להגיע הרבה יותר משמונה עד תשע דקות כפי שמד"א מציגה לציבור. הקמפיין שאיחוד הצלה השיק, מטרתו קיצור זמני התגובה באירועי חירום ומדובר בהבעת דעה עניינית, לגיטימית וחשובה. אין כל טענה שמד"א הורגת במו ידיה, אלא שהיא מסכנת את חייהם של תושבי ישראל. לכן, לא מדובר בלשון הרע.
12. מד"א לא יכולה להיבנות מדו"ח משרד הבריאות מיום 9.1.19 שקבע שאין אפליה ב"הקפצת" כוננים דרך האפליקציה, מאחר שדו"ח זה אינו רלוונטי היות שטענת איחוד הצלה מתייחסת לאי העברת מידע לאיחוד הצלה והדו"ח לא מתייחס כלל לנושא זה. הדו"ח לא סותר את טענות איחוד הצלה בדבר אי מסירת מידע לכוננים שאינם מחוברים לאפליקציה והוא מתייחס לטענת אפליה בין הכוננים שהתחברו לאפליקציה. מה גם, שהדו"ח לא קביל כראייה. באמצעות ניתוק קו המירס בין המוקדים, ביקשה מד"א להוציא ולהדיר את מוקד איחוד הצלה מתהליך הזנקת הכוננים וזאת בסתירה מוחלטת להוראות חוזר 2017.
13. מד"א לא המציאה אישור ממשרד הבריאות לפיו מותר היה לה לנתק את קו המירס ולהפסיק להעביר אינפורמציה לכונני איחוד הצלה בטלפון וכי יש להעביר אינפורמציה רק לכונני איחוד הצלה שמותקנת אצלם האפליקציה. משלא הוצג כל אישור כזה הרי ברור שמד"א פעלה בניגוד להוראות חוזר 2017 ופעולה זו סיכנה חיי אדם. לכן, מחאת איחוד הצלה תחת הכותרת "המונופול של מד"א הורג" היתה מוצדקת והיא הובילה להצלת חיי אדם. יום אחרי מועד ההפגנה המתוכננת – ביום 12.12.18- ניתנה הנחיית פרופ' גרוטו לפיה יועברו פרטים מלאים לכונני איחוד הצלה ללא צורך בביצוע איכון למקום המצאם של הכוננים (נספח 9 לתצהיר מד"א בתביעה שכנגד, עמ' 298 לתצהיר). רק כתוצאה מקמפיין "המונופול של מד"א הורג" חויבה מד"א לחדש את העברת המידע לכונני איחוד הצלה ונצלו חיי אדם. אם המחאה היתה "מנומסת יותר" לא היתה מושגת תוצאה זו.
14. אחריות אישית לא מוטלת באופן אוטומטי על נושאי משרה. מד"א לא הוכיחה שבפרסומים מתקיימים התנאים להטלת אחריות אישית על נושאי משרה. מרבית הפרסומים כלל לא פורסמו ע"י הנתבעים 2-4. מדובר בניסיון פסול להלך אימים על איחוד הצלה ונושאי משרה בה.
15. אף אם הפרסומים הם לשון הרע, עומדת להם ההגנה לפי סעיף 15(2) לחוק. הפרסומים נעשו בתום לב והיתה על הנתבעים חובה חוקית, מוסרית וחברתית לפרסם אותם. לאור מחויבותם של הנתבעים לדאוג לשלום הציבור, לא נותרה לאיחוד הצלה ברירה אלא לפעול כפי שפעלה. היתה לה מחויבות מוסרית לתיקון העיוותים והמחדלים של מד"א, על מנת להגן על שלומם של תושבי ישראל. זעקת ביר היתה "זעקת שבר אמיתי של איש אמת, שהקדיש את חייו להצלת חיי אדם ומוחה על הפגיעה בחיי אדם בשל התנהלות מד"א" (סעיף 104 לסיכומים). מד"א גם לא הוכיחה שהכרזות "סיבת המוות מד"א" שצולמו, היו בחדר הלוגיסטיקה של איחוד הצלה.
16. קיימת אף הגנה לפי סעיף 15(4) לחוק, מאחר שמדובר בהבעת דעה על התנהגות של שירות ציבורי. כמו כן, ההגנה שניתנת לחופש הביטוי ביחס לגופים ציבוריים היא רחבה ביותר ומד"א היא גוף ציבורי שעליו להיות חשוף לביקורת ציבורית מלאה אודות התנהלותו. מד"א הוקמה כתאגיד מכוח חוק שהכנסותיו מגיעות מאגרות שנקבעו בתקנות והפרסום כלל לא פגע בה. מד"א תמשיך להתקיים אף אם שמה ייפגע. מה גם, שכל אדם סביר מבין שאין הכוונה בפרסומים שמד"א הורגת אנשים, אלא שהתנהלותה מסכנת חיי אדם. הטלת סנקציה בגין פרסומים כאלו מהווה פגיעה בחופש הביטוי. הפרסום היה בתום לב והגנת תם הלב חלה אף אם הפרסום אינו אמת. מדובר גם בהבעת דעה לגיטימית.
17. בכל הנוגע לאירוע בגן הילדים – לא מדובר בלשון הרע, היות שצוות מד"א הגיע לאירוע באיחור רב וקיימת הגנת "אמת דיברתי". האסון קרה מאחר שמד"א לא הזניקה לאירוע אמבולנס של חברה פרטית ששהה כמה דקות ממקום האירוע. הפרסומים שהוציאה איחוד הצלה בנושא זה נעשו כחלק מהפרסום אודות התוכנית לשיתוף פעולה בין איחוד הצלה לאיחוד האמבולנסים בישראל. במסגרת תוכנית זו, חוברו האמבולנסים הפרטיים למוקד איחוד הצלה והם מוזנקים כשהם נמצאים ליד אירוע רפואי. אם מד"א היתה מיישמת את חוזר 2014 לא היה צורך בתוכנית זו, שכן כל הקריאות שהיו מתקבלות במוקד מד"א היו מועברות לכל הארגונים הרלוונטיים.
18. מעיון בדו"ח של מד"א עצמה שנערך בעקבות אירוע זה, עולה שלא ייתכן שאמבולנס של מד"א הגיע בתוך שמונה או תשע דקות, שעה שהניידת הכי קרובה של מד"א היתה במרחק של 26 דקות נסיעה ממקום האירוע. כמו כן, קיים פער משמעותי בין הזמן שבו מדווח צוות מד"א על ההגעה לבין מועד ההגעה בפועל. הפרסום נועד להמחיש את החשיבות שבשיתוף הקריאות המגיעות למוקד מד"א עם כלל ארגוני רפואת החירום. כלל הראיונות שהנתבעים העניקו ניתנו אגב השקת התוכנית ונועדו להסביר את נחיצותה והם לא נועדו לפגוע במד"א.
19. כל הפרסומים הינם בגדר הבעת עמדה בתום לב שנעשו מתוך החובה המוסרית שמוטלת על הנתבעים. כמו כן, מאחר שמד"א הוא ארגון ללא מטרות רווח, לא ניתן להעניק לו סעד של פיצויים ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א לחוק. למד"א לא נגרם נזק, היות שהוא מונופול בתחומו. הפרסומים גם לא נעשו בכוונה לפגוע בו ואין הצדקה לפסיקת כפל פיצויים.
20. מטרת הפרסומים היתה רק לצורך עידוד התובעת לשתף פעולה על מנת לקצר את זמני ההגעה של צוותי החירום לאירועים ולעידוד שיתוף פעולה שלה עם יתר ארגוני הרפואה. הפרסום "לא נועד כדי להציג את מד"א באור שלילי, אלא להביא דוגמא מוחשית לכך שחיבור האמבולנסים הפרטיים יכול לקצר את זמני ההגעה לאירועי חירום ובאופן פוטנציאלי אף להציל חיי אדם" (סעיף 145 לסיכומים). גם אם היה אי דיוק בפרסום זמן ההגעה של מד"א לאותו אירוע, מדובר באי דיוק בפרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.