21. התביעה לא הוגשה בגין פגיעה אמיתית בשמה הטוב של מד"א אלא כאמצעי למנוע ביקורת. לא יכולה להיגרם למד"א פגיעה כלכלית מפרסום שלילי נגדה ולכן אין הצדקה לפסוק פיצויים לטובתה. לא ייתכן שבית המשפט יעניש את מי שביקש רק לשמור על חיי אדם ואף הצליח בכך. הפרסומים לא נעשו בכוונה לפגוע וסכום התביעה מופרך. כל פיצוי שאיחוד הצלה תחויב בו, יבוא על חשבון פעולותיה מצילות החיים. מכל הסיבות הנ"ל יש לדחות את תביעת מד"א.
ד. תמצית טענות איחוד הצלה בתביעה שכנגד
1. מד"א פרסמה ארבעה פרסומי לשון הרע כנגד איחוד הצלה על מנת לפגוע בשמה הטוב ולהכפישה.
2. הפרסום הראשון – ביום 23.10.16 התראיין מנכ"ל מד"א מר אלי בין (להלן: בין) באתר גלובס והוא אמר בין היתר ביחס לאיחוד הצלה כי:
"זה עסק בשבילו... איחוד הצלה רשום בארצות הברית כארגון צדקה, אבל לא תמיד תראי שהכספים נכנסים לאיחוד הצלה, הם נכנסים לארגון אחר – לישראלייף, לעסק של משהו שמקבל שם משכורת. אני קורא לזה ארגון עסקי. זה לא ארגון שצובע את עצמו רק בנושאי צדקה. יש פה עסק שמגלגל מיליונים, שיש בו אנשים שמרוויחים כסף... במקום להתעסק בהצלת חיים, הם מחפשים רק יוקרה כדי להגביר את התרומות שלהם ולהכפיש את מד"א".
3. בדברים אלו פגע בין בשמה הטוב של איחוד הצלה ומתנדביה ומדובר בטענה שקרית ומבזה המהווה לשון הרע.
4. הפרסום השני - ביום 16.6.17 פורסמה באתר החדשות "אשדוד נט" כתבה על אי העברת דיווחים ממד"א לכונני איחוד הצלה באשדוד. בסוף אותה כתבה הובאו דברי דובר מד"א שאמר ביחס לאיחוד הצלה כי:
"רק עמותה סרבנית אחת ממשיכה להתעלם מהנחיות משרד הבריאות ועושה זאת כאמור ממניעים כלכליים גרידא".
בכך, פגעה מד"א באיחוד הצלה כשטענה שהיא פועלת ממניעים כלכליים ולא מתוך דאגה לשלום הציבור ובריאותו.
5. הפרסום השלישי – ביום 3.7.18 פורסמה כתבה בעיתון ישראל היום בדבר אירוע שבו נטען שפרמדיק של מד"א הרחיק את כונני איחוד הצלה מהפצוע בזמן שהם היו בעיצומו של הטיפול בו. בכתבה הובאה תגובת מד"א שבה נאמר כי:
"לצערנו אנשי איחוד הצלה מתעלמים בבוטות מהנחיות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות... עמותת איחוד הצלה שמסרבת למלא את ההנחיות, פועלת באופן עצמאי, ללא כל בקרה ופיקוח ובכך מסכנת את הציבור".
מדובר באמירה שקרית ומבזה שפוגעת בשמה הטוב של איחוד הצלה ומתנדביה שעושים לילות כימים על מנת לדאוג לבריאות הציבור.
6. הפרסום הרביעי – ביום 24.1.17 פורסמה באתר האינטרנט של ערוץ 10 כתבה שעסקה באי העברת מידע ממד"א לכונני איחוד הצלה. בכתבה הובאה תגובת מד"א שבה נאמר כי:
"עמותת איחוד הצלה מנהלת קרב הישרדות על כסף ותרומות... כנראה מסיבה זו הם מסרבים לפעול על פי הנחיות משרד הבריאות ומעדיפים שיטות של המערב הפרוע".
בדברים אלו פגעה מד"א בשמה הטוב של איחוד הצלה וזאת בטענה שקרית ומבזה. איחוד הצלה היא עמותה ללא כוונת רווח אשר בשונה ממד"א, אינה גובה אגורה שחוקה מהציבור על פעילותה מצילת החיים.
7. הפרסומים הנ"ל נועדו לפגוע באיחוד הצלה וזאת במזיד ומתוך כוונה להשפיל אותה, לבזותה ולפגוע בשמה הטוב. לכן יש לחייב את מד"א בכפל סכום הפיצוי העומד על כ – 142,020 ₪ לכל פרסום ובסה"כ נדרשת מד"א לפצות את איחוד הצלה בסך של 568,080 ₪ ולחילופין בסך של 284,040 ₪ וכן להורות לה לפרסם התנצלות פומבית על הפרסומים הכוזבים והמבזים ולחייבה בהוצאות.
ה. תמצית טענות מד"א בתביעה שכנגד
1. התביעה הוגשה בשיהוי מהותי, כמשקל נגד לתביעת מד"א ועל מנת ליצור איום כלפיה. בזמן אמת, איחוד הצלה כלל לא טענה שפרסומים אלו מהווים לשון הרע. איחוד הצלה פועלת לפי תוכנית סדורה לפגוע במד"א והיא מפרה באופן בוטה את הוראות משרד הבריאות. היא הרחיבה חזית בסיכומיה והעלתה טענות חדשות שלא בא זכרן בתביעתה.
2. בדו"ח ועדת תדמור שבחנה את דרכי ההפעלה והשליטה של שירותי העזרה הראשונה בישראל ושפורסם בשנת 2014 (להלן: דו"ח תדמור), נאמר בין היתר כי:
"המצב היום, בו למספר ארגונים הפועלים במקביל אך בנפרד, יש מוקד/חמ"ל המקבל קריאות ומשלח צוותים לשטח... ושלא כולם מנווטים ע"י גורם מתכלל אחד, הינו מצב לא יעיל, מסוכן ופגום במהותו".
3. גם המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' גרוטו פנה לאיחוד הצלה במכתב מיום 26.4.18 ואמר כי:
"הפעלת מוקד חירום לאומי נוסף מעבר לקיים במד"א, אינו נכון מבחינה מקצועית, יבלבל את הציבור ויאריך את זמן התגובה עד להגעת האמבולנסים הנדרשים ובכך יביא לפגיעה בבריאות".
4. בדו"ח מבקר המדינה 69א' נאמר שפרסום מספר מוקד החירום של איחוד הצלה "גורם להטעיית הציבור עד כדי סכנת חיים שכן היחיד שיכול לתת שירותי עזרה ראשונה ושירותי פינוי מלאים הוא מד"א".
5. איחוד הצלה מפרה באופן חוזר ונשנה את הנחיות משרד הבריאות, מנסה להטיל דופי במד"א ופועלת לפי תוכנית סדורה לפגוע בה לרבות "יצירת אירועים בולטים, גם אם הם לא מתרחשים". היא אף יצאה בקמפיין מכפיש ומביש תחת הכותרת "סיבת המוות – מד"א". זאת, למרות שמשרד הבריאות הטיל על מד"א את האחריות להפעלת מוקד כוננים לאומי וקבע שכל קריאות החירום יתקבלו במוקד שלה -101. נקבע שכל קריאה המתקבלת במוקד אחר, תועבר מידית למוקד מד"א.
6. גם בחוזר 2017 נקבע שאיחוד הצלה "יחדל מפרסום ציבורי ופומבי של המוקד שלו על מנת שכל פניות הציבור יגיעו למוקד הכוננים הלאומי". הדבר עורר את זעמה של איחוד הצלה, מאחר שכך התייתר המוקד שלה. על פי חוזר 2017, יש לחבר את כל הכוננים לאפליקציה וכל הודעה על אירוע תועבר רק לחמישה כוננים הקרובים למקום האירוע, על מנת למנוע פגיעה בפרטיות. ברם, איחוד הצלה לא שיתפה פעולה ומתנדביה לא הורידו את האפליקציה והיא ממשיכה לפרסם את מספר החירום שלה לציבור. איחוד הצלה אף נקטה במהלך "מתחכם וערמומי" ושינתה את שמה ל"איחוד הצלה 1221", על מנת לעקוף את הנחיות משרד הבריאות.
7. איחוד הצלה "מיירטת" קריאות המשודרות ע"י מד"א ומפיצה אותן למתנדביה. כמו כן, איחוד הצלה לא מעבירה למד"א קריאות חירום שמתקבלות אצלה. משרד הבריאות אף בדק את תלונותיה של איחוד הצלה לפיה היא מפלה את כונני איחוד הצלה ובדו"ח מיום 9.1.19 נקבע שלא נמצאה כל אפליה בין הכוננים בהתאם לשיוכם הארגוני.
8. הפרסומים אינם לשון הרע אלא משקפים את האמת לאמיתה. איחוד הצלה ממשיכה עד היום להפר את הנחיות משרד הבריאות וכל טענותיה כנגד מד"א נבחנו היטב ע"י משרד הבריאות ונדחו.
9. בכתב התביעה איחוד הצלה כלל לא טענה שהצגתה כארגון עסקי מהווה לשון הרע והדבר מהווה הרחבת חזית אסורה. מד"א מעולם לא אמרה שאיחוד הצלה מונעת מתאוות בצע. היא טענה שהיא פועלת ממניעים כלכליים ויש הבדל גדול בין הדברים. קריאה לארגון "עסק" לא מהווה דבר פסול או מבזה ואין בו להשפיל את איחוד הצלה. בנוסף, הפרסום הראשון מתייחס רק לעסקני איחוד הצלה ולא לאיחוד הצלה עצמה. כמו כן, המילים "ארגון עסקי" התייחסו לעמותת ישראלייף ולא לאיחוד הצלה. ישראלייף מחזיקה במניות חברת ניאופורס בע"מ והיא זכאית לדיווידנדים מחברה זו ולכן ניתן לקרוא לה ארגון עסקי. גם איחוד הצלה גובה כספים ממכירת שירותים ומוצרים ולכן ניתן להחשיב גם אותה כארגון עסקי.
10. למד"א עומדת הגנת אמת דברתי והיה עניין ציבורי בפרסומים. איחוד הצלה הפרה את הנחיות משרד הבריאות והדבר סיכן את הציבור. היא המשיכה להפעיל את מוקד החירום ובכך סיכנה חיי אדם. איחוד הצלה מחפשת יוקרה כדי להגביר תרומות לארגונה וזאת תוך הכפשת מד"א ברבים והוצאת דיבתה רעה. איחוד הצלה מעוניינת להמשיך ולהפעיל את מוקד החירום שלה בניגוד גמור להנחיות משרד הבריאות. הוצגה התוכנית האסטרטגית שהוכנה לפי הזמנת איחוד הצלה מחברת ייעוץ מובילה, שבה נקבעו דרכי ההתמודדות עם מד"א לצורך הגדלת היקף התרומות שהיא מגייסת. בין היתר הומלץ על "יצירת אירועים בולטים, גם אם הם לא מתרחשים" וכך בדיוק פעלה ופועלת איחוד הצלה.
11. למד"א עומדת הגנת סעיף 15(4) לחוק והפרסומים מהווים גם הבעת דעה בלבד בקשר עם עניין ציבורי חשוב – מניעת פגיעה בחיי אדם. מדובר בביקורת ציבורית לגיטימית. איחוד הצלה סירבה להוריד את אפליקציית הכוננים של מד"א כפי שהורה משרד הבריאות. איחוד הצלה עשתה כן כי לא רצתה שכונניה יהיו עם אפליקציה שבה קיים סמליל (לוגו) מד"א והיא חששה גם שמד"א תנסה "לגנוב" את מתנדביה. לכן, איחוד הצלה הורתה למתנדביה שלא להוריד את האפליקציה של מד"א. איחוד הצלה עיכבה את חיבור מתנדביה לאפליקציה למרות שמשרד הבריאות הורה לה לפעול לחיבור מתנדביה לאפליקציה זו.
12. משרד הבריאות קבע שאיחוד הצלה טרם השלימה את חיבור כלל הכוננים כפי שנדרש ע"י משרד הבריאות וטענת איחוד הצלה בדבר הסתרת מידע מציל חיים "מקוממת ואינה נכונה וטוב יעשה הארגון אם היה פועל לא מכבר לחבר את כלל הכוננים של הארגון למערכת הזנקת הכוננים כפי שנדרש ולסיים את התהליך" (מוצגים ת/47 ות/48 מחודש דצמבר 2018).
13. איחוד הצלה סיכנה חיים בכך שלא העבירה קריאות שהופנו אליה למוקד מד"א, בניגוד להנחיית משרד הבריאות ותוך סיכון חיים. איחוד הצלה אף יירטה קריאות והפיצה אותן לרבים בקבוצות שונות, בניגוד מוחלט להנחיות משרד הבריאות ותוך פגיעה קשה בפרטיות הנפגעים. הדבר הביא גם לכך שאנשים נמנעו להזעיק עזרה מחשש שהמידע אודותם יופץ ברבים.
14. פרסומי מד"א מוגנים לפי סעיף 14 לחוק. מדובר בפרסום אמת שיש בו עניין ציבורי והוא נעשה בתום לב. תוכן הפרסום לא חרג מהנדרש והוא נעשה בתגובה לקמפיין המכפיש של איחוד הצלה. הפרסומים נוסחו בצורה מנומסת וללא כוונה לפגוע. כמו כן, כל טענות איחוד הצלה נבחנו ע"י משרד הבריאות ונדחו.
15. לכן, יש לדחות את התביעה ולחייב את איחוד הצלה בהוצאות.
ו. דיון והכרעה בתביעת מד"א
1. בע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין-אורבך, פ"ד סה(3) 369, 504 מתווה כב' השופט עמית את האופן שבו יש לבחון תביעות לשון הרע:
"תרשים הזרימה בתביעות לשון הרע הוא כלהלן: בשלב הראשון נבחנת השאלה אם הביטוי מהווה לשון הרע על פי אחת מארבע החלופות בהגדרה שבסעיף 1 לחוק, והאם מתקיים יסוד הפרסום כמשמעותו בסעיף 2 לחוק. רק אם התשובה חיובית עוברים לשלב הבא ובוחנים אם הביטוי נהנה מאחת החסינויות המוחלטות (פרסומים מותרים) הקבועות בסעיף 13 לחוק. אם נכנס הפרסום לד' אמות אחת החסינויות - דין התביעה להידחות. אם לא כן, אנו עוברים לשלב הבא ובוחנים אם הפרסום מוגן על פי אמת המידה הקבועה בסעיף 14 לחוק על שתי רגליה - אמת בפרסום ועניין ציבורי. אם הפרסום אינו נהנה מהגנה זו, יש להמשיך ולבחון אם הפרסום מוגן בתום ליבו של המפרסם, בגדר אחת מהחלופות הקבועות בסעיף 15 לחוק במשולב עם חזקות תום הלב בסעיף 16. היה ונתברר כי הפרסום אינו נהנה מהגנת סעיף 14 או מהגנת סעיף 15, או-אז עוברים לשלב הרביעי של הסעדים... יש יחסי גומלין בין השלבים השונים, והקו התוחם ביניהם איננו חד כפי שעשוי להשתמע... בהשאלה מתחומי משפט אחרים, ניתן לומר כי יש "מקבילית כוחות" בין השלבים השונים - ככל שהביטוי או הפרסום הפוגע הוא עוצמתי יותר, כך יידרש יותר בשלב ההגנות הקבועות בסעיפים 14-15 לחוק, ולהיפך".
שלב א' - האם הפרסומים מהווים לשון הרע?
2. סעיף 1 לחוק קובע כי:
"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
...
בסעיף זה –
"אדם" – יחיד או תאגיד..".
3. המבחן להתקיימות העוולה הוא אובייקטיבי במהותו ולא סובייקטיבי, כלומר, "לא קובע, מה חושב הנתבע המרגיש עצמו נפגע. אלא הקובע הוא, כיצד עלולה החברה לקבל את הדבר שבאותו פרסום" (ע"א 466/83 שאהה נ' דרדריאן פ"ד לט(4) 734).
4. בסיכומיה, טוענת מד"א שהנתבעים פרסמו 27 פרסומים שונים בגנותה של מד"א. נבחן את הפרסומים:
5. (א) הפרסומים בעקבות האירוע בגן הילדים:
הפרסום הראשון – אלמליח שלח בקבוצת "וואטסאפ" של כתבים ודוברים הודעה כי: "לאמבולנס מד"א לקח חצי שעה להגיע למקום.. סמוך לגן עמדה כל הזמן הזה, ניידת טיפול נמרץ של חברת אמבולנסים פרטית... אם הצוות המקצועי היה מיודע, הם היו יכולים להגיע בתוך זמן קצר מאוד ולהעניק עזרה רפואית לילד שנחנק אולי להציל את חייו".
אלמליח הודה שהוא כתב ושלח הודעה זו (עמ' 48 שורות 18-21 ועמ' 49 שורה 14). הוא גם הודה שאלו ציטוטים שאמר טייטלבוים במסיבת עיתונאים שנערכה לאור השקת שיתוף הפעולה בין איחוד הצלה ואיגוד האמבולנסים.
6. הפרסום השני – בעמוד הפייסבוק של איחוד הצלה צוטטו הדברים הנ"ל של אלמליח ואלמליח הודה שהוא היה שותף לפרסום זה (עמ' 49 שורה 14). עשרות אלפי אנשים עוקבים אחרי הפייסבוק של איחוד הצלה.
7. הפרסום השלישי - ביום 3.6.18 צוטטו באתר חדשות 0404 דבריו הנ"ל של טייטלבוים (עמ' 71-72 לתצהיר בלושטיין).
8. הפרסום הרביעי – ביום 3.6.18 פורסמה כתבה באתר "כיכר השבת" שבה צוטטו דבריו הנ"ל של טייטלבוים (עמ' 73-75 לתצהיר בלושטיין).
9. הפרסום החמישי - ביום 3.6.18 פורסמו באתר "חדשות ערוץ 7" דבריו הנ"ל של טייטלבוים (עמ' 81-82 לתצהיר בלושטיין).
10. הפרסום השישי – ביום 4.6.18 פורסם באתר חדשות "וואלה" דבריו הנ"ל של טיטלבויים (עמ' 76-80 לתצהיר בלושטיין).
11. אלמליח הודה בחקירתו שהוא לקח חלק בפרסומים הנ"ל והוא "גאה להיות שותף לכתבות האלה וגאה להעביר לתקשורת את המהלך הזה" (עמ' 48 שורה 18 עד עמ' 49 שורה 17).
12. הפרסום השביעי – ביום 4.6.18 התראיין טייטלבוים לרשת ב' (נספח 10 לתצהיר בלושטיין) ובדבריו התייחס לאירוע ואמר כי: "במרחק שלוש דקות מגן הילדים יושבת ניידת טיפול נמרץ של חברה פרטית עם רופא ופרמדיק והם כלל לא ידעו על המקרה הזה והם יכלו להציל את חייו של אותו ילד... ויש עוד הרבה מקרים כאלו".