34. נוכח המשמעויות וההשלכות כבדות המשקל של העברת כספי פיצויים של חייב לנאמן על נכסיו, ביקש היועמ"ש להציע אמות מידה שיסייעו בהכרעה באילו מקרים ראוי להורות לעשות כן (ויובהר למען הסר ספק כי הכוונה להעברת כספי פיצויים שלא צבורים בקרנות פנסיה ותיקות כפי שיוסבר להלן). דברים אלה מקובלים עליי בעיקרם ואעמוד עליהם להלן על מנת שיהוו קווים מנחים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי במקרים העתידים לבוא.
35. נזכיר כי מסגרת הדיון היא הליך פשיטת הרגל של החייב. כאמור לעיל, העיקרון המנחה בפקודת פשיטת הרגל הוא שנכסי החייב מוקנים לנאמן הפועל לפירעון חובותיו, ורק נכסים חריגים, חיוניים למחייתו של החייב או בעלי אופי אישי וסמלי, נותרים ברשותו (עניין בן עמי, בפסקה 5). מן העבר השני נמצאים נושי החייב המבקשים להיפרע את חובם. משמצאנו כי בית המשפט רשאי לאשר העברת כספי פיצויים לנאמן כאמור בסעיף 85(1א) רישא, עליו "'לתפור' הסדר מתאים, שיאזן בין צורכי מחייתו של החייב לבין הצורך לפרוע את החובות כלפי הנושים" (עניין עברון, בפסקה 44).
36. את השיקולים בהם יש להתחשב בעת קבלת ההחלטה יש לחלק אפוא לשתי קבוצות: הראשונה שיקולים הקשורים באינטרסים של החייב וברווחתו, והשנייה – שיקולים הקשורים באינטרסים של הנושים.
37. שיקולים הקשורים ברווחת החייב:
(-) גובה הקצבה לה החייב יהיה זכאי לאחר גריעת כספי הפיצויים – טרם קבלת החלטה על העברת כספי פיצויים, יש לבחון את גובה הקצבה לה החייב יהיה זכאי לאחר העברתם לקופת פשיטת הרגל. חישוב גובה הקצבה נעשה על בסיס סך הכספים הצבורים בקופה, ולכן הנתון המשמעותי הוא הסכום המוחלט שישאר בקופה לאחר גריעת כספי הפיצויים (ולא חלקם היחסי של כספי הפיצויים שהועברו). על גובה הקצבה הצפוי לחייב בגיל פרישה לאחר פדיון כספי הפיצויים ניתן ללמוד מהנתונים המופיעים בדו"ח השנתי המתקבל מקופת הגמל. עוד בהקשר זה ניתן להסתייע "בסכום
--- סוף עמוד 19 ---
הקצבה המזערי" שיישאר לחייב אחרי המשיכה (סכום הקצבה המזערי מוגדר בסעיף 23(ה) לחוק קופות הגמל, וראו גם סעיף 23(א)(1) לאותו החוק. יצוין כי בהודעת היועמ"ש נטען כי סכום הקצבה המזערי מתעדכן אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית המדד ועומד כיום על 4,512 ₪).
(-) מצבו הכלכלי של החייב ושל התלויים בו בהווה ובעתיד – יש לבחון את מצבת רכושו של החייב, כספיו והכספים (חסכונות, קצבאות וגמלאות) שיעמדו לזכותו בעת פרישה. בכלל זה, יש להתחשב במצבו הבריאותי והמשפחתי של החייב שכן עניין זה משפיע על יכולת ההשתכרות של החייב ועל ההוצאות הכלכליות הצפויות לו.