(-) היכולת של החייב לצבור זכויות פנסיוניות בעתיד – הכוונה ליכולת ההשתכרות העתידית של החייב המושפעת בין היתר, מכושר ההשתכרות שלו וממספר שנות העבודה שנותרו לו בשוק העבודה. ההנחה היא שככל שיכולת ההשתכרות העתידית גבוהה יותר, החייב יוכל לחסוך כספים נוספים שישמשו אותו לעת פרישה ועל כן הפגיעה שתיגרם לו מאובדן כספי הפיצויים נמוכה יותר.
יצוין כי לשיטתו של היועמ"ש, לא ניתן להורות על פדיון כספי הפיצויים בטרם שויכו לעובד במועד סיום העסקתו אצל המעביד. זאת מכיוון שכל עוד לא הסתיימה העסקתו של העובד ולא נתגבשה זכותו לפיצויים, הכספים אינם משויכים לו, ורק בסיום ההעסקה ניתן יהיה לקבוע אם הכספים שייכים למעסיק או לעובד. בעניין עברון עלתה שאלה בדבר אפשרות העובד לשעבד כספי פיצויים במצב בו זכותו בכספים טרם נתגבשה. בהקשר זה עמדתי על הוראות חוק מהן ניתן ללמוד כי המחוקק לא ראה את כספי הפיצויים כנכס של המעביד לכל דבר ועניין, וציינתי כי "השאלה אם יש לראות את כספי הפיצויים כנכס של העובד שהוא רשאי לשעבד בטרם נתגבשה זכותו לגביהם, היא לכאורה שאלה נפרדת", שאינה דורשת הכרעה בנסיבות המקרה (שם, בפסקה 16; ההדגשות במקור). בהקשר מושא דיוננו – הליך פשיטת רגל בו הנאמן מבקש להעביר לקופת פשיטת הרגל את כספי הפיצויים של החייב שאין עליהם כל שעבוד – אני מסכים כי אין להורות על פדיון כספי הפיצויים בטרם התגבשה בהם זכותו של החייב, ואיני נדרש לסוגיית הזכויות בכספים בשלב שלפני סיום יחסי העבודה.
38. שיקולים הקשורים בנושים:
--- סוף עמוד 20 ---
(-) שיעור החוב שייפרע לנושים, סוג החוב וסוג הנושים – יש לבחון לא רק את סכום כספי הפיצויים שהצטברו בקופת הגמל אלא גם את עלויות הפדיון שלהם בהתחשב בהיבטי המס החלים בעניין ובשאר העלויות, ככל שיהיו. ככל ששיעור החוב שייפרע הוא זניח ביחס להיקף החובות, יהיה זה שיקול נגד העברה. כמו כן, יש לבחון את סוג החובות וסוג הנושים הקיימים בכל מקרה קונקרטי בהתאם לסדרי העדיפויות החלים בדיני פשיטת רגל (חוב בדין קדימה, חוב נדחה וכדומה).
(-) אפשרויות פירעון חלופיות העומדות לנושים – מימוש כספי הפיצויים צריך להיעשות כמוצא אחרון. ככל שיש אפשרות לפרוע את החוב באמצעים אחרים, שיביאו לפגיעה פחותה יותר בחייב, יש למצותם תחילה (השוו לעניין עברון, בפסקה 32).
(-) נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב – במסגרת זו, ניתן לשקול את אחריות החייב להיווצרות החובות ואת התנהלות החייב לפני הליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. כך, ניתן לשקול במקרים המתאימים את תום ליבו של החייב ואת מידת שיתוף הפעולה שלו עם בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל.