בית משפט השלום בבית שמש
ת"א 51480-07-19 סחייק נ' רשות האכיפה והגבייה – אגף הוצל"פ ארצי ואח'
בפני כבוד השופט, סגן הנשיא שמואל הרבסט
התובע מנשה סחייק
באמצעות ב"כ עוה"ד נ. זיו נר
נגד
נתבעים 1. רשות האכיפה והגבייה – אגף הוצל"פ ארצי
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) – עוה"ד מ. סבג
2. גיי סויסה
3. נטלי אלגרבלי
4. אברהים עודה – נמחק
פסק דין
התביעה והרקע
לפניי תביעה כספית בסך של 100,000 ₪ בגין לשון הרע ורשלנות, בגין הליכי הוצאה לפועל שנפתחו נגד התובע, עקב טעות, שלא לומר – טעות קפקאית.
התובע, רואה חשבון במקצועו, גילה כי ננקטים נגדו הליכי הוצאה לפועל, לאחר שתיק הוצאה לפועל (13-04536-05-1, להלן: "התיק"), נפתח בטעות על שמו, ובגין כך שמו הטוב נפגע ונגרמו לו נזק רב, כך לשיטתו, ופגיעה בחירותו ובכבודו.
הנתבעת 1, רשות האכיפה והגבייה –מדינת ישראל, היא זו האמונה על לשכת ההוצאה לפועל אשר בה נפתח התיק.
הנתבע 2 הוא הזוכה בתיק, והנתבעת 3 היא באת כוחו אשר ייצגה אותו בתיק.
יצוין כי התביעה הוגשה גם נגד נתבע 4, ב"כ הקודם של הזוכה, אך בהסכמת התובע נדחתה התביעה נגדו, ומשכך – הוא אינו עוד צד להליך דנן.
לאחר שהתקיים דיון קדם משפט והצדדים הסכימו כי אין מחלוקת ביחס לעובדות המתועדות כולן, הוסכם כי הצדדים יגישו סיכומיהם ופסק הדין יינתן בהתאם.
עיקרי העובדות
השתלשלות האירועים בתיק מתוארת בכתבי הטענות וראשיתה בפתיחת תיק ההוצאה לפועל וסופה בתביעה דנן, הכל כפי שיפורט.
ביום 17.5.2005 בעקבות בקשה לפתיחת תיק שבוער מחדש, נפתח תיק ההוצאה לפועל לביצוע שטר, כנגד החייב עבד אלחק רגה שמספר תעודת זהותו 035337161 וכתובתו בחורפיש מיקוד 25155(להלן: "החייב"). התיק נפתח בגין שיק שמשך החייב על סך 900 ₪ מיום 22.8.1987 (נספחים א ו-ב' לכתב התביעה).
אין חולק, ובכך מודה גם הנתבעת 1, שבשל טעות הקלדה אנושית של פקיד מטעמה, הוזן בתיק מספר הזהות 053557161 השייך לתובע. שאר פרטי החייב הוזנו כיאות.
ביום 29.5.2005, עודכנה המצאת אזהרה במסירה מלאה בכתובת החייב הרשומה בתיק בחורפיש. צילום תדפיס הוצל"פ מעלה כי במועד זה בוצעה מסירה "לידי בן משפחה" כאשר שם החייב המעודכן בהודעה הינו שם התובע, וכתובת המשלוח מתוארת כ"לא ידוע מהסבה" (נספח ד לכתב התביעה).
לטענת נתבעת 1, במהלך השנים ממועד פתיחת התיק בשנית ועד לשנת 2011, התיק היה בסטטוס "גנוז".
ביום 1.8.11 הגיש הנתבע 4 אשר שימש כב"כ הנתבע 2, בקשה להותיר את התיק פעיל ולא לסגרו בשל חוסר מעש (נספח א לכתב ההגנה מטעם נתבעת 1).
הנתבעת 1 הסבירה כי במסגרת "טיוב נתונים" שערכה באופן גורף לתיקי ההוצאה לפועל, בהתאם לתקנה 2 לתקנות ההוצאה לפועל (טיוב נתונים שגויים), תשע"ג-2013, נשלחו הודעות לזוכים או לבאי כוחם בבקשה להגיש בתוך 45 יום בקשה לתיקון פרטי החייב, וביום 21.11.13, שונה שם החייב בתיק ההוצל"פ לשם התובע ,"מנשה סחייק", בהתאם למספר הזהות שהוקלד במעמד פתיחת התיק.
ביום 3.8.16 הוחלף הייצוג מטעם הזוכה לנתבעת 3.
ביום 18.3.18 הגישה הנתבעת 3 בקשה שלא לסגור את התיק המתנהל נגד "החייב" "מנשה סחייק", כפי שמופיע בבקשה(נספח ב לכתב ההגנה).
ביום 14.5.18 הגישה הנתבעת 3 בקשה דחופה להעברת התיק מלשכת הנתבעת 1 בקריות ללשכה בעכו. שם החייב המצוין בבקשה זו הוא "שלום דוד"(נספח ו לכתב התביעה).
בחודש יוני 2018 נודע לתובע כי ננקטים נגדו הליכי הוצאה לפועל, וביום 7.6.18 הגיש התובע בקשה לעיכוב הליכים, לה צירף תצהיר בו הוא מצהיר כי התיק נפתח נגדו על אף שהוא לא חייב סכום זה(נספח ז לכתב התביעה).
ביום 11.6.18 ניתנה החלטת רשמת הוצאה לפועל לפיה "הזוכה יגיב לבקשה תוך 14 יום מיום קבלתה"(נספח ג לכתב ההגנה מטעם נתבעת 1).
הנתבעת 3 טענה כי לא קיבלה את בקשת התובע לעיכוב ההליכים, אולם מכל מקום, ביום 11.6.18 הגישה בקשה לביטול כל ההליכים בתיק (נספח ד לכתב ההגנה).
לצד בקשה זאת, קיימת בתיק בקשת הנתבעת 3, על שמו של התובע, להגבלת חייב לקבל דרכון, הגבלת חייב לקבל רישיון נהיגה, הגבלת יציאה מהארץ, הגבלת בנק ישראל(שיקים והגבלת כרטיסי חיוב(אשראי) (נספח ה לכתב ההגנה). יצוין כי הנתבעת 1 טענה שבקשה זו הוגשה ביום 12.6.18, אולם, על הבקשה מופיע התאריך 3.6.18.
על פי דוח רשימת ההליכים שהופק ממערכת ההוצאה לפועל, עולה כי ביום 3.6.18 נוצרו הליכי רישום עיקולים בבנקים צד ג', ואלה בוטלו במועדים שבין 12-15/6/18 (נספח ח לכתב התביעה).
עוד הוגשה בקשה נוספת להטלת עיקול על רכבו של החייב (נספח ה1 לכתב ההגנה מטעם נתבעת 1).
בהתאם לבקשה לביטול ההליכים, ביום 12.6.18 בוטלו הליכים כנגד התובע מסוג עיקולי צד ג ועיקולי רכב.
ביום 13.6.18 ניתנה החלטת רשמת הוצאה לפועל בעניין "החייב 1, מנשה סחייק", ולפיה "החייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו....חלפה חצי שנה מאז מסירת האזהרה... התקיימו התנאים להטלת הגבלות "וכי מוצדק בנסיבות העניין להורות על הטלת ההגבלות המבוקשות..."(נספח ו לכתב ההגנה מטעם נתבעת 1).
ביום 28.7.18 נכנסו לתוקף הגבלות מלקבל דרכון או להחזיקו, לקבל או להחזיק רישיון נהיגה, הגבלת יציאה מן הארץ ולקוח מוגבל מיוחד(לפי דו"ח הגבלות לחייב של מערכת הוצאה לפועל, נספח ט לכתב התביעה). ביום 1.8.18 וביום 2.8.18 בוטלו ההגבלות (וזאת על פי ס' 12 לכתב התביעה).
לשיטת הנתבעת 1, רק ביום 1.8.18 ביקשה הנתבעת 3 לבטל את ההגבלות שהוטלו כנגד התובע בהתאם לבקשתה מיום 12.6.18 ובאותו היום אכן בוטלו ההגבלות (בקשה הוגשה כנספח ז לכתב ההגנה).
בהטלת העיקולים והגבלות השונים וביטולן, לא באה השתלשלות האירועים לקיצה, וביום 9.8.18 יצר התובע קשר בהודעות sms עם הנתבעת 3, וכתב לה כי לאחר שהתקשר להוצאה לפועל, התברר לו שההליכים בוטלו, אולם תיק ההוצאה לפועל עדיין פתוח וביקש כי תסגור את התיק, כדי שלא ייגרמו לו נזקים נוספים. בתשובתה השיבה כי התיק לא יכול להיות סגור, כי היא הגישה בקשה לתקן את הטעות של ההוצאה לפועל, ובכל מקרה לא יינקטו נגדו הליכים (נספח י' לכתב התביעה).
ביום 2.9.18 שלח התובע הודעה נוספת לנתבעת 3 וכתב כי באותו מועד היה במשרד הרישוי וכאשר רצה לגרוע רכב, התברר לו שהרכב מעוקל, ולכן ביקש שתפעל לביטול העיקול. הנתבעת 3 השיבה בהודעת sms:"כבר הכנתי את הבקשה תוגש ביום 5.9. כשיחזרו מהפגרה. בדקתי כל ההליכים מבוטלים".
ביום 7.10.18 הגישה הנתבעת 3 בקשה לתיקון טעות סופר במסגרתה ביקשה את תיקון פרטי החייב (נספח יא לכתב התביעה). ביום 22.10.18 ניתנה החלטת הרשמת המורה על עדכון פרטי החייב לטיפול המזכירות וביום 24.10.18 עדכנה מזכירות הנתבעת את פרטי החייב בתיק בהתאם להחלטה.
רישיון רכב שהופק ביום 27.11.18 מצביע שהרכב עדיין מעוקל (נספח יג לכתב התביעה).
דוח נתוני אשראי מיום 2.5.19 מציין את תיק ההוצאה לפועל, עליו דווח ביום 13.10.18 (נספח יד לכתב התביעה).התובע מסר כי בחודש אפריל 2019 ביקש להתקשר עם חברת הוט למערכות תקשורת אך נתקל בסירוב הואיל ולפי הדוח בהתאם לחוק נתוני אשראי קיים לכאורה נתון המעיד על אי עמידה בפרעון תשלומים והוא קיומו של תיק ההוצאה לפועל.
הנתבעת 1 טוענת כי ביום 8.5.19 התובע פנה אליה בגין קיומו של דיווח שלילי בריכוז נתוני אשרי, והדבר טופל באופן מיידי עם פניית התובע לרשות האכיפה והגבייה, וביום 26.5.19 הוסר הדיווח השגוי בעקבות פניית הנתבעת 1 לבנק ישראל.