109. ממכלול הנסיבות עולה שבקרב עובדי המשיבה קמה קבוצת עובדים המתנגדים להתארגנות באופן רציף ועקבי. על פי עדויות העובדים, פנו לארגון תחרות בסוף חודש אוקטובר. לא ניתן לשלול כי פניית העובדים לארגון תחרות נעשתה בעצת המשיבה או מי מטעמה, אולם לא הובאו בפנינו ראיות חותכות לכך.
בכלל זאת, הכחשתו של מר תובל כי היה בקשר כלשהו עם מר ברכה בחודש יולי 2020 מעלה אמנם תמיהה, לאור דבריו של מר ברכה בפייסבוק. אולם אין בה כדי להעיד על שיתוף פעולה בין המשיבה לבין ארגון תחרות.
110. לטענת ההסתדרות, המשיבה נוהגת מנהג שונה בין נציגי העובדים התומכים בהתארגנות לבין העובדים המתנגדים להתארגנות. ההסתדרות הביאה מספר דוגמאות:
א. בעוד שהמשיבה מייחסת חומרה לפניות טלפוניות מצד ההסתדרות לעובדים, הרי שקבוצת העובדים המתנגדים להתארגנות פנתה לעשרות עובדים, טלפונית ובאמצעות הווטסאפ ולא נשמעה כל הסתייגות לכך מצד המשיבה.
אכן, ניכר כי קבוצת העובדים המתנגדת להתארגנות "הפציצה" את קבוצות הווטסאפ בהודעות נגד ההתארגנות, עד כדי הטרת העובדים, ללא שהמשיבה מחתה בידיה.
ב. בעוד שהמשיבה נקטה באמצעים משמעתיים כלפי יו"ר הוועד מר אדם שטיינר, בשל העובדה שהזכיר בראיון את אפשרות החלפת העובדים בעובדי קבלן, המשיבה הגיבה בסלחנות כאשר אמירה דומה נכתבה בדף הפייסבוק של פעילי תחרות והם לא התבקשו להסיר את הפרסום.
--- סוף עמוד 54 ---
ג. בעוד שהמשיבה פקפקה בתוקפם של מאות טופסי הצטרפות להסתדרות, הרי שלא ביקשה לשאול או לחקור את המערכות של תחרות והגישה את המסמכים של תחרות לבית הדין כ"כזה ראה וקדש".
ד. בעוד שנציגי ההסתדרות נדרשו לעזוב כאשר ניסו להחתים עובדים, בנימוק שהדבר פוגע במהלך העבודה, הרי שהמשיבה לא הביעה הסתייגות כאשר במהלך העבודה הוחתמו עובדים על טפסי ביטול.
בעניין זה הפנתה ההסתדרות לאירוע בנתניה מיום 4.11.20 שבו ראש צוות בשם רועי בכר ביקש שלא יפריעו לשליחים כי הם בזמן עבודה. ומנגד, לסרטון מיום 5.11.20 שבו צפה מר פיינטוך בהחתמה על ביטול חברות בהסתדרות, בזמן העבודה.
111. ממכלול המסמכים והעדויות שנשמעו בהליך, עולה כי סביבת העבודה אצל המשיבה רעשה וגעשה סביב התארגנות העובדים בשורות ההסתדרות הכללית. הדבר ניכר מההתכתבויות הרבות בקבוצות השונות של העובדים וכן מהנוכחות של קבוצת העובדים המתנגדים לכל אורך הדיונים בבית הדין.
לאחר ששקלנו את טענות ההסתדרות כמובא לעיל והתרשמנו מהעדויות ומהראיות, אנו קובעים כי אכן נמצא פער בין ההתייחסות של המשיבה לעובדים המתארגנים ולעומדים בראש ההתארגנות, לבין ההתייחסות לקבוצת העובדים המתנגדים להתארגנות ולעובדים הדומיננטיים בקבוצה זו.