16. לאחר הדיון המבקש הגיש מספר בקשות להוספת ראיות נוספות וחוות דעת נוספות והעדת עדים נוספים, אולם בית הדין לא קיבל בקשות אלו, כעולה מהחלטות בית הדין מיום 19.4.21 ומיום 9.5.21.
עיקר טענות הצדדים
17. לטענת המבקש הדרישה שהציבה המשיבה , לפיה על המבקש להתחסן או להציג בדיקת קורונה שלילית כל 72 שעות, היא דרישה שאינה לגיטימית ואינה חוקית. לדבריו יש בה פגיעה בפרנסתו, תוך הפרת חוק יסוד חופש העיסוק וחוק כבוד האדם וחירותו, חוק זכויות החולה והחוק להגנת הפרטיות.
18. לטענתו, לא ניתן לחייבו למסור מידע רפואי אישי האם התחסן אם לאו, או לחייבו לעשות בדיקה פולשנית בגופו לאיתור הנגיף אחת לשבוע, ללא סמכות חוקית העומדת בבסיס דרישות אלו.
19. לטענת המבקש הינו מתפרנס היטב מעבודתו מאז 21.10.2005 אשר במסגרתו הוא יוצא למשימות הובלה מאובטחות.
20. לטענת המבקש ביום 10.3.21 נקרא אל מר שרון אמויאל , סגן מנהל סניף ת"א של המשיבה שהודיע לו כי לאור "סרבנותו" הנתבעת מוציאה אותו ל"חופשה" על חשבון ימי חופשתו הנזקפים לזכותו מכוח חוק חופשה שנתית .
21. לטענת המבקש , המשיבה פועלת בניגוד להוראות החוק, לרבות חוק זכויות החולה ופועלת היא בחוסר תום לב תוך רמיסת זכויותיו של המבקש ברגל גסה.
22. לטענת המבקש בהתנהגות זו של המשיבה היא גורמת לו נזקי נפש, עוגמת נפש וחסרון כיס שמחייבים את המשיבה בתשלום פיצויי כספי בדרך של אומדנא על כל הנזקים הבלתי ממוניים אותם הסבה המשיבה בהתנהגותה.
--- סוף עמוד 5 ---
23. מנגד, לטענת המשיבה הינה " מפעל חיוני" שהגדרתו בצו על פי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967. עובדי החברה הינם עובדים חיוניים הבאים במסגרת עבודתם במגע שוטף עם אוכלוסייות בסיכון, לרבות בבתי חולים, בתי אבות, בתי דיור מוגן, בתי מלון, בתי מרקחת, רשתות מזון, בתי קולנוע, אולמות תרבות, מסעדות ואולמות אירועים.
24. לטענת המשיבה תפקידו של המבקש מחייב אותו במפגש יומיומי ובקשר שוטף ובלתי אמצעי עם עמיתיו לעבודה בסניף ת"א ועם לקוחות החברה עימם הוא נפגש בחצרי הלקוחות.
25. לטענת המשיבה , ארגון קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח בישראל פנו ליועץ המשפטי לממשלה בעניין דרישות ואיום בסנקציות בנוגע להמשך עבודה או שיבוץ בעבודה מצד מעסיקים במגזר הפרטי כלפי עובדיה ביחס לחיסון. הפנייה נענתה במכתב המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד נזרי מיום 18.2.21, אשר הבהיר כי היועץ המשפטי לממשלה אינו מנחה את המגזר הפרטי ובכל מקרה, נוכח השאלות המורכבות העולות כתוצאה מזכות המעסיק לנהל את עסקו בהתאם לפררוגטיבה הניהולית הנתונה לו, כמו גם התכלית החשובה של שמירה על בריאות העובדים במקום העבודה לבין זכויות הפרט של העובד, לרבות זכותו לפרטיות ביחס למצבו הרפואי, לא ניתן לקבוע איסוף גורף על מעסיקים בהקשר לדרישת ההתחסנות וכי יש לבחון את הדרישה בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של מקום העבודה ואופיה. ר' נספח 2 לתגובת המשיבה.