דיון והכרעה
--- סוף עמוד 7 ---
36. משמדובר בסעד זמני הרי שכל קביעותינו בהחלטה זו הינן לכאוריות בלבד לצורך קבלת הכרעה מהירה במסגרת ההליך הזמני ואין בהן כדי לקבוע מסמרות ביחס להליך העיקרי.
37. כידוע, בבקשה למתן סעד זמני על בית הדין לבחון התקיימותם של שני תנאים מצטברים עיקריים: קיומה של זכות לכאורה שבאה לידי ביטוי בבדיקת סיכויי התביעה העיקרית, וקיומה של הצדקה למתן סעדים עובר לבירור התביעה, קרי בדיקת "מאזן הנוחות" (ר' תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן: תקנות סד"א), החלה על הליכים זמניים בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991).
כן נקבע כי יש לבחון גם סוגיות הנוגעות להתנהגותם של בעלי הדין, תום ליבם, מועד הפנייה לבית הדין והאם הינו נגוע בשיהוי, דרך הפנייה לבית הדין לרבות ניקיון כפיים, והאם מתן סעד זמני הנו צודק ומידתי בהתחשב בכלל נסיבות העניין (ר' רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, [פורסם בנבו] ניתן ביום 30 .4.01; בר"ע (ארצי) 24480-10-19 ארז כהן - הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, [פורסם בנבו] ניתן ביום 13.11.19 ).
38. יצויין כי התשתית המשפטית צויינה בהרחבה בהחלטת בית הדין בסע"ש (ת"א) 42405-02-21 סיגל אבישי - מועצה מקומית כוכב יאיר צור יגאל, [פורסם בנבו] מיום 21.3.21 על ידי מותב בראשות חברתי כב' השופטת קליימן ( להלן:"פרשת אבישי") , שהינה חלוטה (ר' החלטת בית הדין הארצי בבר"ע (ארצי) 3955-04-21 אבישי - מועצה כוכב יאיר [פורסם בנבו] מיום 10.4.21). ונחזור על הדברים בקצרה, הואיל והם רלוונטים גם לעניינינו.
39. המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לבחינת הסוגיה מורכבת בין היתר מחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-2020 (להלן: חוק סמכויות קורונה) והתקנות שהותקנו מכוחו. ומנגד כמובן, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות) וחוק זכויות החולה, תשנ"ו -1996 (להלן: חוק זכויות החולה).
40. אכן למבקש קיימת זכות שלא להסכים לבצע חיסון או בדיקת קורונה וכי חיוב המבקש לבצע בדיקה רפואית נגד רצונו פוגעת בזכותו היסודית לאוטונומיה על גופו וזאת נוכח הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמכוחו לכל אדם יש חירות מפני התערבות בגופו ללא הסכמתו (ר' ע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים "כרמל", חיפה, [פורסם בנבו] ניתן ביום 29.8.99). גם חיובו של עובד למסור את תוצאות הבדיקה או פרטים אודות התחסנותו למעסיק עלול לפגוע בזכותו לפרטיות, אף היא זכות חוקתית המעוגנת מפורשות בסעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לכך יש להוסיף את זכותו של המבקש לחופש העיסוק המעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק. וכן את זכותו של המבקש להגנה על פרטיותו וכן להגנות המבקש מכוח הוראות חוק זכויות החולה.