72. מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, ייאמר כי לטעמנו, לא זאת בלבד שהתשובה לכך איננה "הן מוחלט" כפי שניסה לצייר זאת המבקש, אלא שהפסיקה דוקא קבעה, כי חשיפה מקרית ופאסיבית למידע פרטי ורגיש שנותר פתוח על גבי מסך המחשב, אינה מקנה למי שנתקל בו את הזכות לעיין בו. על אחת כמה וכמה, אין היא מקנה את הזכות להעתיקו, להדפיסו ולהפיצו.
ברע"א 2552/16 יהודית זינגר - חברת יהב חמיאס טכנולוגיות (1990) בע"מ (10.5.16) נדרש בית המשפט העליון לשאלה אם חשיפה מקרית ופאסיבית להודעת דואר אלקטרוני מהווה פגיעה בפרטיות, וכך הוא קבע:
"נצייר לפנינו את הדוגמא הבאה: אדם מתארח בבית חברו, ובמהלך האירוח מבקש להיכנס מן המחשב הביתי לתיבת הדוא"ל הפרטית שלו. לאחר שעזב האורח את הבית, ניגש המארח למחשב ומוצא את תיבת הדוא"ל פתוחה, ובה הודעה פתוחה שממנה הוא למד כי האורח הונה אותו במסגרת עסק כלשהו. האם רשאי המארח להעתיק את ההודעה לצורך הגשתה כראיה בבית המשפט?
...
אדם המשאיר בנכס שהושכר לו יומן אישי, כלום רשאי בעל הנכס לעיין ביומן זה? האם די בעצם השארתו של היומן כדי ללמד על הסכמה לעיין בו? התשובה לכך היא בשלילה. הנחת המוצא היא שכאשר בחומרים אשר ברור כי הם חומרים פרטיים עסקינן, חזקה כי השארתם ברשות אחר נעשתה בשוגג, ואינה מלמדת כלל ועיקר על הסכמה. אין חולק, כי בימינו-שלנו מכיל המרחב הוירטואלי הפרטי – תיבת הדוא"ל, חשבון הפייסבוק ודומיהם – מידע פרטי ורגיש מאין כמותו. משכך ברור שהשארתם פתוחים על מסך המחשב של הזולת אינה מלמדת על התרת העיון בהם, אלא על אפשרות של שִכחה.
...
בכל הכבוד, האפשרות לפיה הותרת תיבת הדוא"ל פתוחה על מחשב החברה נעשתה באופן מודע ותוך הזמנת כל דכפין לעיין בה, היא אפשרות שקשה להעלותה על הדעת, ומסופקני כיצד ראיות כלשהן עשויות לבסס מסקנה מעין זו, בהתחשב בנסיבות שנטענו על-ידי החברה".
(פסקאות 39-43 לפסק הדין).
73. בית הדין לעבודה נדרש אף הוא לסוגיה דומה, במישור היחסים שבין עובד למעסיק. באותו מקרה, השאירה עובדת את עמוד הפייסבוק שלה פתוח על גבי המחשב, והמעסיק עיין בו והדפיס חלק מתוכנו. בית הדין קבע כי המעסיק לא רשאי היה לפעול כפי שפעל, וכך הוא קבע:
"...אנו קובעים כממצא עובדתי שמריה השאירה את עמוד הפייסבוק שלה פתוח על המחשב של העסק שהיה בשימושה ... ובאופן הזה, ורק באופן הזה, נחשף דמיטרי, והנתבעים באמצעותו, לאותה התכתבות פוגענית ... האם יש בכך כדי להצדיק את התנהלות הנתבעים? לדעתנו, לא. כל המשתמש במחשבים בימינו אנו יודע, שאין זה נדיר כלל וכלל שאדם מגיע אל מחשב במקום העבודה שהשתמש בו קודמו, עובד אחר או המעסיק עצמו, ומגלה שהמשתמש הקודם 'לא התנתק' (didn't logged out) מתוכנת המייל, הפייסבוק או כל תוכנה או מאגר קבצים אישי שלו, ועל כן הוא יכול ללא כל קושי לעיין במיילים, בפייסבוק או במידע אחר ש'שייך' למשתמש הקודם. מה אמור לעשות מי שנמצא בסיטואציה שכזו? לדעתנו, חובתו של המשתמש החדש 'לסגור' מיד את התוכנה שהשאיר חברו שהשתמש קודם לו במחשב, ולא לעיין במידע אליו נחשף. ודאי שאין הוא רשאי, כפי שנעשה כאן, להדפיס את המידע האישי אליו נחשף, או להעתיקו בדרך אחרת"
(ס"ע (ת"א) 29090-05-12 גורליק - אנבינדר (21.4.2014), פסקה 24 לפסק הדין; ההדגשה אינה במקור, ד.ח.ז).