עם זאת, גם בשני המקרים המתוארים, הייתי סבור שיש להורות על השבת תקבולי השוחד.
3. הנימוק לכך הוא, בפשטות, שהדעת אינה סובלת כי מקבל שוחד יוכל להוסיף ולהחזיק את תקבולי השוחד בידיו, גם במצב דברים בו לא חולטו לפי הוראות סעיף 297 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואף אם לא נעשה שום רווח על חשבונה של המדינה. ובמילים אחרות: לא ייתכן שהחוטא – לוקח השוחד – ייצא בסופו של יום נשכר, גם אם המדינה לא הייתה חסרה כתוצאה מלקיחת השוחד. בכך, לטעמי, צודקת המדינה בטענתה כי היא זכאית ממילא להשבת הכספים שהתקבלו כשוחד מכוח עשיית עושר ולא במשפט, גם אם הכספים לא התקבלו על חשבונה, וזאת שכן ישנם מקרים בהם ראוי לפסוק השבה שהיא "השבה הרתעתית", או "השבה מחמת שאין חוטא יוצא נשכר".
השבה בנסיבות אלה משרתת מטרה מעין-עונשית, והדבר ראוי להיעשות בנסיבות חריגות ונדירות יחסית. כפי שציינה חברתי, בספרות נמנו שלושה שיקולים לעניין פסיקת השבה לפי דיני עשיית העושר ולא במשפט מחמת "שאין חוטא יוצא נשכר", והם: חומרת התנהגותו של הנתבע; החשיבות שהדין מייחס לכלל שהופר על ידיו; וקיומו של תובע בדרגת קירבה מספקת, שאליו ניתן יהיה להעביר את הרווח (דניאל פרידמן ואלרן שפירא בר-אור דיני עשיית עושר ולא במשפט כרך א 684 (2015)). יישום מבחנים אלה בעניינו, מצביע לטעמי במובהק על כך שלפנינו מקרה המצדיק קבלת הערעור מחמת "שאין חוטא יוצא נשכר".
4. אשר לחומרת התנהגותו של הנתבע, דומני כי אין צורך להכביר במילים. אבנון הורשע בעבירה חמורה ביותר, המובילה לפגיעה אנושה באמון הציבור בתקינות המנהל (ראו, למשל: ע"פ 5735/18 גודובסקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.12.2019)).
גם החשיבות שמייחס הדין לכלל שהופר מדברת בעד עצמה – המדובר בעבירה מסוג פשע, המבהירה את חשיבותו היסודית של הכלל לפיו על עובדי ציבור לפעול בניקיון כפיים. בית משפט זה עמד פעמים רבות על כך שמדינה מתוקנת אינה יכולה ואסור לה להשלים עם תופעת נטילת השוחד (ראו, למשל: ע"פ 5083/08 בניזרי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.6.2009)).
בפסק דינה, ציינה חברתי כי בנסיבות המקרה המסוים שלפנינו, המדינה היא גורם בדרגת קרבה מספקת שאליו ניתן להעביר את הרווח, מאחר שאבנון הוא עובד מדינה וביצע את המעשים במסגרת תפקידו זה. אני מצטרף למסקנה זו, וסבור כי בכך די כדי לקבוע ששלושת התנאים הדרושים על מנת לקבוע כי המדינה זכאית להשבת סכומי השוחד על דרך של "חוטא לא ייצא נשכר", מתמלאים. אני אף מצטרף לעניין זה להערת חברתי, לפיה אין בסברתי זו כדי לקבוע שבכל מקום בו ניתן שוחד לעובד הציבור יש בהכרח לראות במדינה גורם בדרגת קרבה מספקת על מנת להביא להתמלאות התנאי.
5. סוף דבר, אני מסכים כי דין הערעור להתקבל.