בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 6266/19
לפני: כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופט ד' מינץ
המערערת: מדינת ישראל – המינהל האזרחי באיו"ש
נ ג ד
המשיב: צבי אבנון
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 23.6.2019 (כבוד השופט ר' כרמל) ב-ת"א 60320-10-17 [פורסם בנבו]
תאריך הישיבה: ט"ז בסיון התשפ"א (27.5.2021)
בשם המערערת: עו"ד אריאל נתן; עו"ד אסנת דפנה
בשם המשיב: עו"ד נתנאל אינדיג
פסק-דין
השופטת ע' ברון:
1. עובד מדינה הורשע בלקיחת שוחד ונגזר עליו עונש הכולל מאסר וקנס כספי. מה דינה של תביעה אזרחית שהגישה המדינה כנגד לוקח השוחד, שבמסגרתה היא עתרה לכך שהעובד ישיב לה את הסכום שהתקבל אצלו כשוחד?
שאלה זו מתעוררת במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 23.6.2019 (השופט ר' כרמל) ב-ת"א 60320-10-17 [פורסם בנבו]. המדובר בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים שאותה הגישה המדינה נגד המשיב (להלן: אבנון), עובד מדינה שהורשע, בין השאר, בלקיחת שוחד. במסגרת התביעה עתרה המדינה לכך שאבנון ישיב לידיה את הכספים שנטל כשוחד. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, ומכאן הערעור שהגישה המדינה.
הרקע העובדתי וההליך הפלילי
2. אבנון הורשע ביום 30.4.2017, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון (להלן: כתב האישום), במספר עבירות של לקיחת שוחד (עבירה לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, להלן: חוק העונשין), וכן במספר עבירות של מרמה והפרת אמונים (עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין); זאת במסגרת שלושה אישומים (ת"פ 66284-12-15, [פורסם בנבו] השופט ר' כרמל). הסדר הטיעון שנחתם בין אבנון לבין המדינה לא כלל הסכמה לעניין העונש.
על פי כתב האישום, אבנון שימש בשנת 2011 כרכז פיקוח במינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון (איו"ש), ובמסגרת תפקידו הוא נהג לבצע ביקורות פתע במחצבות לשם מניעת חציבה אסורה. תוך ניצול מידע שהיה בידו בתוקף תפקידו, מסר אבנון במספר הזדמנויות מידע בנוגע לביקורות צפויות של המינהל האזרחי במחצבות; זאת על מנת שאותם מפעילים יוכלו להימנע מחציבה אסורה בזמן הביקורת, ומהחרמת כליהם כתוצאה מכך. עוד בגדרי שלושת האישומים שמחזיק כתב האישום, מתואר כי המפעילים שקיבלו מאבנון את ההתראות, נתנו לו תמורת המידע כספי שוחד בסכום כולל של 45,850 ש"ח. לשניים מנותני השוחד אמר אבנון שהוא זקוק לכסף עבור בתו החולה, עובדה שלא הייתה נכונה.
בגזר דין מנומק מיום 23.7.2017 השית בית המשפט המחוזי על אבנון מאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים, וכן הטיל עליו קנס בסך של 20,000 ש"ח. בהחלטה משלימה מיום 7.9.2017 נקבע כי אבנון ירצה את מאסרו בדרך של עבודות שירות. יצוין כי עניינם של נותני השוחד הסתיים בהסדר, והם נדונו למאסרים מותנים ולקנסות.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתביעה הנגררת
3. המדינה הגישה נגד אבנון תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שבמסגרתה היא ביקשה "להפקיע" את הכספים שקיבל אבנון לידיו. העילות המרכזיות שנטענו הן עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובת אמון; בכתב התביעה מופיעה גם טענה לעילה בנזיקין, אולם זו האחרונה נטענה בשפה רפה, והדברים יפורטו בהמשך.