--- סוף עמוד 807 ---
החוק נועד להגשים תוצאה בלתי סבירה (ראה ע"א 73/50 דעואל נ' פטרזילקה [16], בעמ' 604). הטלת חובה לשלם כאמור היא תוצאה בלתי צודקת, ואין להניח כי החוק נועד להגשים תוצאה בלתי צודקת (ראה ע"א 492/73 שפייזר ואח' נ' המועצה להסדר הימורים בספורט ואח' וערעור שכנגד [17], בעמ' 27). אכן, ".. .. חזקה על המחוקק שלא שאף לתוצאה המביאה עימה אי-צדק והגיון אין בה, ואם הגיע השופט-הפרשן לתוצאה כזו, אות הוא כי לא ירד לסוף דעתו של המחוקק, וכי פירושו מוטעה הוא" (השופט זוסמן בע"פ 14/55 היועץ המשפטי נ' שמואלוב [18], בעמ' 831). מסקנתי היא אפוא, כי מתן תוקף לקנס הפיגורים על פיגור בתשלום האגרות (לשנים 1985-1992), שקדם לחקיקת חוק התשריר, נוגד את תכליתו של חוק התשריר.
.20המסקנה, כי על-פי תכליתו חוק התשריר לא נועד לאפשר הטלת קנס פיגורים על פיור בתשלום האגרות (לשנים 1985-1992) שקדם לחקיקתו, מתחזקת לאור השיקול הבא: נקודת המוצא הפרשנית הינה כי על הפרשן לשאוף להרמוניה נורמאטיבית. הנורמות החקוקות השונות אינן עומדות כל אחת בפני עצמה, אלא משתלבות הן זו בזו ויוצרות מערכת אחת, השואפת להרמוניה פנימית (ראה בג"צ 333/85 אביאל ואח' נ' שר העבודה והרווחה ואח' [19], בעמ' 596). מכאן השאיפה של הפרשן להבטיח הרמוניה אופקית, כלומר, לפרש שתי הוראות חוק באופן שלא תיווצר סתירה (אנטינומיה) פנימית ביניהן. "....עלינו להעדיף את הפירוש, המביא לשילוב ויוצר הרמוניה בין החוקים, על פני הפירוש, המעלה ניגוד ביניהם" (השופט גולדברג בע"א 624/88 גולד נ' מעוז ואח' [20], בעמ' 502; ראה גם רע"א 265/89 ראבי נ' פקיד הבחירות לראשות המועצה המקומית ג'לג'וליה ואח' [21], בעמ' 440). מכאן השאיפה של הפרשן לפרש הוראת חוק כתואמת את החוקה, ובכך להבטיח הרמוניה אנכית בשיטה. זהו העיקרון של "פרשנות בהתאם לחוקה" (verfassungskonforme auslegung) המקובל בספרות החוקתית הקונטיננטלית hesse, grundzege des verfassungsrechts .K (ראה: 31( 1975,karlsruhe) der bundesrepublik deutschlandמכאן גם הגיש, כי
"כאשר תוקפו של חוק... מועלה לדיון, ואפילו אם מועלה ספק רציני בדבר חוקתיותו, הרי כלל מנחה מרכזי הוא שבית המשפט יבדוק תחילה אם אפשרית פרשנות סבירה, אשר לאורה ניתן להימנע מן ההכרעה בשאלה" (הנשיא שמגר בע"א 6821/93, רע"א 1908/94, 3363בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח' נ' מגדל כפר שיתופי ואח' [22], בעמ' 350). אכן, מבין שני פירושים אפשריים יש לבחור באותו פירוש המתיישב עם החוקה. הוא הדין בענייננו: מסקנה פרשנית, שלפיה חוק התשריר מעניק תוקף להטלת קנס פיגורים רטרואקטיבית, הייתה יוצרת ספק רציני באשר לחוקתיותו של היבט זה של חוק התשריר. ניתן היה לטעון (בלי שנכריע בטענה זאת), כי על-פי פירושו זה הוא פוגע בקניינו של מחזיק מקלט הטלוויזיה מעבר למידה הדרושה. ספק זה ייעלם - והכרעה שיפוטית בו לא תהא נחוצה - אם יינתן לחוק התשריר הפירוש שלפיו הוא לא נועד לאפשר הטלת קנס פיגורים למפרע.