--- סוף עמוד 806 ---
תכלית חוק התשריר וקנס פיגורים
.19כפי שראינו, תכליתו של חוק התשריר היא ליתן תוקף לחובת התשלום של אגרות הטלוויזיה אשר הוטלו בשנים 1985- .1992מטרתו של חוק התשריר לשנות את התוצאות הנורמאטיביות שנגרמו על-ידי פסק-דיננו בע"א 474/89 [1] הנ"ל, ואשר לפיהן הטלת האגרות בשנים אלה לא הייתה כדין. האין לומר אפוא, כי תכליתו של חוק התשריר הינה כי מי שלא שילם את האגרה במועדה יחויב בתשלום קנס הפיגורים? האין בכך כדי לייעל את גביית האגרה? לעתי, התשובה על שאלות אלה היא בשלילה. כיצד זה ניתן לייעל גביית תשלום שלא הייתה חובה לשלמו (הגם שהיעדר החובה נתברר רק בדיעבד)? שיקול הייעול תופס מאז חקיקת חוק התשריר. מחוק התשריר ואילך, מי שלא שילם את האגרה מחויב בקנס פיגורים. אך כיצד זה ניתן לייעל גביית תשלום אגרה שבעת הטלתה לא הייתה כלל חובה לשלמה? אכן, קנס הפיגורים הוא אמצעי אזרחי (ולא פלילי) לייעול אכיפת תשלום האגרה. הוא לא נועד לשמר את ערכה הכספי של האגרה. עניין זה מובטח באמצעות הפרשי ההצמדה. הוא בא להבטיח את תשלום האגרה במועד. לאור מהותו ושיעורו - עשרה אחוזים לכל חודש של פיגור עד למקסימום של חמישים אחוזים מסכום האגרה - יש בו, בקנס הפיגורים, "ממד עונשי" (ראה ר"ע 277/82 נירוסטה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל [12], בעמ' 830; ראה גם: ע"פ 758/80 יש לי בע"מ חברה פרטית ואח' נ' מדינת ישראל [13], בעמ' 628; ע"א 546/86 "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ נ' אסייג [14], בעמ' 216).
נועדה לו מטרה הרתעתית. יש בו משום סנקציה אזרחית אשר באה להרתיע מפני אי-תשלום האגרה במועד (ראה ע"א 4387/91 [15]). קנס הפיגורים הוא "היבריד משפטי" (ראה: .L . Harv 51a legal hybrid- legislation note, statutory penaties 1092(38-1937) .rev) יש בו היבט עונשי (שאינו פלילי). אין זה מתקבל על הדעת כלל כי מטרת החוק הייתה להעניש את מחזיק המקלט ולהטיל עליו חובה לשלם קנס פיגורים בעבור חודשים שבהם לא הייתה עליו כלל חובה לשלם את האגרה. אמת, חוק התשריר נתן תוקף למפרע לתקנות האגרות לשנים 1985- .1992עם זאת, הוא בוודאי לא נועד להרתיע מחזיק מקלט טלוויזיה אשר לא שילם אגרה, אשר בשעת אי-תשלומה לא הייתה חובה לשלמה. טול מחזיק במקלט טלוויזיה אשר שילם את האגרה במלואה במהלך השנים 1985-1991, ועם מתן פסק-דיננו (ביום 25.5.92) בע"א 474/89 [1] הנ"ל פסק מלשלם את האגרה. מהו הבסיס ההגיוני להטיל עליו קנס פיגורים של חמישים אחוז על אי-תשלום האגרה עד 25.10.92? ומדוע יהא שונה דינו של מחזיק מקלט טלוויזיה אשר פסק מלשלם את האגרה עם מתן פסק-דינו של בית-משפט השלום (ביום 31.3.88)? ובמה שונים שני אלה ממי שקיבל ייעוץ משפטי כי אין חובה לשלם את האגרה, והתברר כי הדין עמו? אכן, כל עוד לא הוטל החיוב, אין מקום "לייעל" את דרכי אכיפתו. החיוב הוטל, בענייננו, רק עם חקיקת חוק התשריר. אין מקום אפוא לייעול דרכי אכיפה למפרע. נניח כ על-פי תקנות הקנסות הייתה זו עבירה פלילית שלא לשלם האגרה במועדה. היעלה על הדעת כי כל אלה שלא שילמו אגרה בשנים 1985- 1992ייחשבו (למפרע) עבריינים? אכן, חיוב מחזיק מקלט טלוויזיה בתשלום קנס הפיגורים על פיגור בתשלום האגרות (לשנים 1985-1992) שקדם לחקיקת חוק התשריר, הוא חסר סבירות, ואין להניח כי