.28אנו דוחים טענות אלה של העותר. בהתנגשות שבין חוק התשריר לחוק
--- סוף עמוד 813 ---
היציבות, ידו של חוק התשריר על העליונה. הטעם לכך הוא כפול: ראשית, חוק התשריר הוא מאוחר בזמן לחוק היציבות. הדין הוא כי כאשר שתי נורמות שוות מעמד במידרג הנורמאטיבי אינן מתיישבות זו עם זו, יד הנורמה המאוחרת בזמן על העליונה: lex posterior derogat priori(ראה: ע"פ 117/50 חדד נ' היועץ המשפטי לממשלה [32]; ע"פ 27/70 הרצל נ' מדינת ישראל ואח' [33], בעמ' 513; בג"צ 1713/92, 6127בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' ממשלת ישראל ואח' [34]). שנית, חוק התשריר הוא חוק "מיוחד", ביחס לחוק היציבות, ועל-כן ידו על העליונה (בין שהוא מאוחר ובין שהוא מוקדם): lex specialis derogat general (ראה בג"צ 174/85 חסן נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון ואח' [35]). אכן, תכליתו של חוק התשריר היא להתגבר על תוצאות הבטלות הנובעות מחוק היציבות. תכלית זו יש להגשים. משמעות הדבר, מתן תוקף (רטרואקטיבי) לאגרות שנקבעו לפי חוק רשות השידור לשנים 1985-1992, על-אף הוראות חוק היציבות.
.29אמת, חוק היציבות קובע כי הוראותיו יחולו "על אף האמור בכל דין אחר". ואולם אין בכוחה של הוראה זו לגבור עלכוחו של חוק התשריר. קביעתו המאוחרת של חוק התשריר, שלפיה תוקף האגרות שהוטלו בשנים 1985- 1992הוא "לכל דין", חלה גם על חוק היציבות. אכן, חוק היציבות, על-פי פירושו הוא, לא ביקש כלל לשריין עצמו מפני שינויים אפשריים שייעשו בו או בכוחו על-ידי חקיקה מאוחרת ומיוחדת. עניין הוא לפרשנותו של כל חוק מאוחר אם ביקש הוא לפגוע בתוצאות הסדריו של חוק היציבות, אם לאו. בענייננו, ביקש חוק התשריר לפגוע בתוצאות הבטלות של האגרות הנגרמות על-ידי חוק היציבות, ותכלית זו אנו מגשימים.
ח. חוק התשריר וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
.30ועתה הגענו לתחנתנו האחרונה. פירשנו את חוק התשריר כנותן תוקף לתוספת האגרות שנקבע לפי חוק השידור לשנים 1985- .1992כן קבענו, כי על-פי פרשנותו של חוק התשריר, מתן תוקף זה משתרע גם על הפרשי ההצמדה שעל תוספת האגרה. הוספנו וציינו, כי מתן התוקף אינו משתרע על תוספת קנס הפיגורים. בנוסף קבענו, כי חוק התשריר גובר על חוק היציבות. על רקע פרשנות זו של חוק התשריר עולה טענתו האחרונה של העותר. על פיה, מתן תוקף לתוספת האגרות ולהפרשי ההצמדה עליו פוגע בקניין של מחזיק הטלוויזיה, ועל-כן מפר את זכות היסוד שלו הקבועה בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. פגיעה זו - לטענתו - אינה מקיימת את דרישותיה של פיסקת ההגבלה (הקבועה בסעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו). מכיוון שכך, דינו של חוק התשריר - על-פי הפירוש שנתנו לו - הוא בטלות.