.31הבחינה החוקתית מעוררת שתי שאלות משנה: האחת, האם חוק התשריר, על-פי הפירוש שניתן לו בפסק-דיננו, פוגע בזכות הקניין של מחזיק במקלט טלוויזיה; השנייה, האם הפגיעה בזכות הקניין היא כדין. בפרשה שלפנינו נוכל להשאיר בצריך עיון את השאלה הראשונה, שכן אף אם נפגעה זכות הקניין, הפגיעה היא כדין. לא נדון אפוא
--- סוף עמוד 814 ---
בשאלה, אם קניינם של מחזיקים במקלט טלוויזיה, אשר לא שילמו את תוספת האגרה לשנים 1985-1992, נפגע על-ידי חוק התשריר המטיל עליהם את חובת תשלום תוספת האגרה והפרשי ההצמדה עליו. כמו כן, לא נדון בשאלה, אם קניינם של מחזיקים במקלטי טלוויזיה, אשר שילמו את תוספת האגרה (וההצמדה עליו, אם הם איחרו בתשלום) לשנים 1985-1992, נפגע על-ידי הוראת חוק התשריר, בכך שהחוק שלל מהם זכות להשבת התשלומים שנעשו על-ידיהם בגין תוספת האגרות לשנים 1985- .1992אפנה אפוא במישרין לשאלת המשנה השנייה, שעניינה חוקתיות הפגיעה בזכות הקניין, בהנחה זכות הקניין אכן נפגעה.
.32חוקתיותה של הפגיעה בזכות הקניין נקבעת בגדרה של פיסקת ההגבלה (סעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו), הקובעת:
"אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".
הוראה זו קובעת ארבעה תנאים מצטברים, אשר בהתמלאם הפגיעה בזכות הקבועה בחוק היסוד היא כדין. ארבעת התנאים הם: א) הפגיעה חייבת להיעשות בחוק או לפי חוק ומכוח הסמכה מפורשת בו; ב) החוק הפוגע חייב להלום את ערכיה של מדינת ישראל; ג) החוק הפוגע נועד לתכלית ראויה; ד) החוק פוגע בזכות האדם במידה שאינה עולה על הנדרש.
לא נטען לפנינו כי התנאי הראשון אינו מתקיים. העותר ריכז טיעוניו לעניין שלושת התנאים הנותרים, ובהם נתמקד.
.33לטענת העותר, חוק התשריר אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל "בהיותו חקיקה רטרואקטיבית... וב'הכשירו לכאורה' גביית כספים שנעשתה שלא כדין". בהקשר זה מציין העותר, כי הגבייה נעשתה בהפעלת לחץ וכוח בלתי הוגנים. העותר מוסיף וטוען, כי חוק התשריר אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל "לפיהן אזרח זכאי להסתמך על פסק דין של בית המשפט העליון מבלי שהחוק המאוחר יחייבו בתשלום כספים וקנסות רטרואקטיביים בניגוד לפסק דין סופי ומחייב". לבסוף, העותר חוזר ומדגיש כי חיוב בתשלום הקנסות הוא ענישה רטרואקטיבית שאינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל. בטענה אחרונה זו אין לנו צורך לדון, שכן על-פי הפירוש שנתנו לחוק התשריר - אין בו מתן תוקף לתשלום תוספת קנסות פיגורים (והפרשי הצמדה עליהם). אשר לשאר טענותיו, איננו סבורים כי הדין עם העותר. חקיקה אזרחית רטרואקטיבית, כשלעצמה, אינה נוגדת את ערכיה של מדינת ישראל. הכול תלוי בתוכן