--- סוף עמוד 815 ---
החקיקה. בענייננו, אלה שהחזיקו במקלטי טלוויזיה (בשנים 1985-1992) נהנו מהשירות שהטלוויזיה העניקה להם, ואין זה נוגד את ערכיה של מדינת ישראל כי ישלמו אגרה בעבור שירות שנתקבל על-ידיהם. החקיקה הרטרואקטיבית לא פגעה בציפיותיהם. הם עשו שימוש במקלט הטלוויזיה, וכל שנדרש מהם הוא לשלם את אגרת השימוש. עצם העובדה שיש בחקיקה משום שינוי תוצאותיו של פסק-דין אינו מעלה ואינו מוריד, ובלבד שאין החקיקה פוגעת בצד שזכה בפסק הדין. אכן, לעתים קרובות הצורך בחקיקה נובע מפסיקתם של בתי המשפט. בכך ממלאים בתי המשפט את תפקידם שלהם, ואילו המחוק השוקל בעניין לאחר מתן פסק הדין, ממלא את תפקידו שלו. אשר לטענות בדבר הפעלת לחץ וכוח בלתי הוגנים, כל שהוצג לפנינו הוא הוראות הדין הקיים, ולפיהן ניתן לגבות את האגרה על-פי פקודת המסים (גביה). גבייה על-פי פקודה זו אין בה, כשלעצמה, משום לחץ או כפייה הנוגדים את ערכיה של מדינת ישראל.
.34לטענת העותר, חוק התשריר לא נועד לתכלית ראויה. לטענתו, "תכלית החוק החדש הינה להתחמק מהצורך לקיום עצמי באמצעות פרסומת ודרכים אחרות, ומתוך רצון לכפות על הציבור הרחב את מימון המשיבה הראשונה באמצעות אגרות, ועל ידי כך להשאיר את המשיבה הראשונה קשורה בטבורה לממשלה ולועדת הכספים של הכנסת, אשר יש צורך באישורן לתקציב המשיבה הראשונה". כן נטען כי התכלית של חוק התשריר אינה ראויה, שכן תכליתו ליתן לגיטימציה לפעולות שנעשו שלא כדין. בדברי תשובתם ציינו המשיבים, כי החוק חוקק לתכלית ראויה:
"התכלית היא למנוע את קריסתה של רשות השידור והפרת התחייבויותיה, ולאפשר המשך תיפקודה, על פי תקציבה המאושר ועל סך הכנסותיה הצפויות. התכלית היא לאפשר רציפות שידוריו של ערוץ תקשורת ממלכתי, המספק שירות חיוני לציבור, לרבות שירותים ייחודיים (שידורים לעולים, שדורים בערבית, שידורים לחוץ לארץ, שידורים לתלמידים, ועוד) אשר אינם ניתנים על ידי ערוצים הפועלים על פי שיקולים מסחריים. התכלית היא לקדם את חופש הביטוי, על ידי הבטחת אחד משני ערוצי הטלוויזיה המשדרים לכלל הציבור, הממומן כמעט כולו מכספי האגרה".
.35לדעתנו, הדין עם המשיבים. חוק התשריר נועד לתכלית ראויה. הוא בא לתקן תקלה פורמאלית ובכך למנוע התמוטטותה של רשות השידור. כפי שנמסר לנו, סכומי האגרה שנגבו, ואשר לטענת העותר יש להשיבם, הם בסכום העולה על מיליארד ש"ח. לדעתנו, חקיקה שנועדה למנוע התמוטטות רשות השידור בשל התקלה שאירעה בחוקיות האגרות היא לתכלית ראויה. לא זה המקום לעמוד על חשיבותה של רשות שידור ממלכתית ועצמאית שאינה תלויה ברשות המבצעת, למבנה הדמוקרטי שלנו, ועל תרומתה לעיצוב ערכי המדינה וזכויות האדם. די אם נצביע על החשיבות שבקיומו של אמצעי תקשורת ציבורי, שאינו מסחרי, ואשר לנגד עיניו אינטרסים ציבוריים רחבים ולא שיקולים כלכליים בלבד.