.5עמדת המשיבים הינה, כי על-פי פירושו הנכון של חוק התשריר, הוא משתרע הן על תוספת האגרה שיש לשלמה בעקבות העלאת האגרות והן על תוספת הקנס והריבית עלים. לדעת המשיבים, "חוק האישרור חובק בתוכו גם את התשלומים הנילווים: 'עודף קנסות פיגורים והפרשי הצמדה' בהיותם חלק בלתי נפרד מן האגרה ועל כן דינם כדין 'עודף האגרה' לכל דבר וענין". לדעת המשיבים, חוק התשריר גובר על חוק היציבות ואינו פוגע בזכות הקניין (המוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו). ואפילו תאמר שחוק התשריר פוגע בקניין, הרי הפגיעה היא כדין, שכן חוק התשריר מקיים את דרישותיה של פיסקת ההגבלה (סעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו). הוא הולם את ערכיה של מדינת ישראל, נועד לתכלית ראויה ופגיעתו בקניין היא במידה שאינה עולה על הנדרש.
ה. מיפוי השאלות המשפטיות
.6השאלה הראשונה הניצבת לפנינו הינה פירושו הראוי של חוק התשריר. רק משנקבע את היקף פריסתו של חוק התשריר, נוכל לקבוע עד כמה החוק בהיקפו זה פוגע בחוק היציבות ובזכות הקניין, והאם הפגיעה בזכות הקניין היא כדין. נפתח אפוא את דיוננו בפרשנותו של חוק התשריר. זוהי השאלה המרכזית שעתירה זו מעלה. לאחר מכן נעבור לבחינת היחס בין חוק התשריר לבין חוק היציבות. לבסוף נדון בשאלה החוקתית, אם חוק התשריר - על-פי הפירוש שניתן לו - פוגע שלא כדין בזכות הקניין. אכן, העותר עצמו העמיד במרכז העתירה את השאלה הפרשנית בדבר היקפו של חוק התשריר ומידת התפרסותו על המרכיבים השונים שיש לשלם אותם על-פי התקנות. לשם הבהירות, נבחין בין מרכיבים אלה: המרכיב הראשון הוא תוספת האגרה שנדרשה לתשלום. זהו הסכום שנוסף, מעת לעת, על השיעור הקבוע של האגרה, ושיעורו נקבע בצו במהלך השנים 1985- .1991המרכיב השני הוא תוספת קנסות פיגורים המשתלמת על תוספת האגרה. המרכיב השלישי הוא הפרשי הצמדה, המשתלמים על תוספת האגרה ותוספת הקנסות. נוכל לכנות את תוספות הקנסות והפרשי ההצמדה כתשלומים נלווים. על רקע טרמינולוגיה זו, השאלה הפרשנית הניצבת לפנינו הינה, אם חוק התשריר חל רק על תוספת האגרה או שמא הוא חל גם על התשלומים הנלווים. ודוק: כל בעיה משפטית לא התעוררה לפנינו לעניין האגרות עד לשנת .1985האגרות הוגדלו בשנים 1985- 1992בלא קיום תנאיו של חוק היציבות, ולעניין הגדלה זו מתעוררות הבעיות המשפטיות שבהן נדון. נמצא, כי פסק-דיננו עוסק בחוקיות של תוספת האגרה ושל תוספות הקנסות