41. ללא כלים דיוניים שיאפשרו הגשת תובענות ייצוגיות לאכיפת דיני התחרות, לא ניתן יהיה להגשים את תכליות החוק. הכלים הנוספים שמקנה הדין האיסורים הפליליים וההסדרה המינהלית - הם חשובים ואין ספק שיש בהם תרומה עצומה לשמירה על דיני התחרות, אולם אין בהם די (ראו סקירה במאמרו של א' ישראל, כוחו של השוק: התביעה הייצוגית מכוח חוק ההגבלים העסקיים, משפטים לז, 131 (תשס"ז)).
42. כך, הליכים פליליים בשל הפרת דיני התחרות עשויים לשמש ככלי הרתעה מרכזי. עם זאת, נטלי ההוכחה בהליך הפלילי, הימשכות הליכי החקירה והמשפט, מעקרים את כוחם המרתיע. יתרה מזאת, לעתים הרשות מהססת לעשות שימוש בכלים פוגעניים ומעדיפה להסתפק בכלי אכיפה שפגיעתם פחותה.
ההוראות המנהליות למיניהן גם הן מהוות מרכיב חשוב באכיפת דיני התחרות, אף כי לעתים אין בהן די כדי להרתיע. נזכיר גם כי לגורמי המדינה יש לעתים תמריצים שליליים לאכיפה, הן מחמת החשש לפגיעה באינטרסים חיוניים אחרים, בשל מחלוקות בין הגורמים המאסדרים שונים והצורך בתיאום ביניהם, מחמת היקף הסמכויות המוגבל ועוד.
43. על כן הוכרה חשיבותה של האכיפה האזרחית - לרבות של דיני התחרות - במסגרת הגשת תובענות ייצוגיות. הגשת תובענה ייצוגית מאפשרת לחברי הקבוצה לממש את זכותם כלפי המעוול, אולם דומה שעיקר חשיבותה הוא בכוח ההרתעה שיש להגשת תובענה ייצוגית על המעוולים הפוטנציאליים (ראו א' חיות הנ"ל, עמ' 948, ע"א 10085/08 הנ"ל, ס' דויטש "עשור לתובענה הייצוגית הצרכנית", שערי משפט ד 9 (תשס"ה-תשס"ו))).
44. אין להתעלם כמובן גם מהקשיים הנלווים להכרה בהגשת תובענה ייצוגית בשל פגיעה בתחרות. כך למשל הועלתה הטענה כי לתובענה הייצוגית אין משמעות רבה, שכן בדרך כלל התובע הייצוגי יגיש תביעתו לאחר הליכי אכיפה מינהליים או פליליים. במצבים אלו יש חשש מהרתעת יתר ומהגדלת עלויות שיגוללו בסופו של יום על ציבור הצרכנים (ראו א' פלינט וח' ויניצקי הנ"ל, בעמ' 406-403 ). יתרה מזאת, בגדרה של תובענה ייצוגית לא ניתן לבחון שיקולים רחבים יותר אשר עומדים בפני גורמי האכיפה המינהלית, כגון צרכי המשק וההשפעה של הגשת תובענה על המשך אספקת המוצרים בשוק, על פיתוח מוצרים חדשים, השפעה של התובענה על כוחו של השוק, אכיפה שוויונית של דיני התחרות על יצרנים וספקים ועוד.
45. קושי נוסף הנלווה לתביעות ייצוגיות בגין הפרת דיני התחרות נעוץ בשאלת הגדרת בעל זכות התביעה, האם רק הניזוק הישיר או שמא יש להכיר בזכות התביעה של ניזוקים עקיפים. ככלל שתוכר זכות הניזוק העקיף, יש צורך לקבוע את מעגל הניזוקים שיהיו רשאים לתבוע.