46. ניתן לסכם פרק זה ולקבוע כי לאפשרות הניתנת בדין להגשת תובענה ייצוגית בגין פגיעה בדיני התחרות יש חשיבות רבה באכיפת דיני התחרות, בהרתעת המעוולים ובהבטחת התחרות החופשית. עם זאת, תביעות מסוג זה הן מורכבות, מחייבות את הצדדים ובית המשפט להסתכלות רחבה, והן עלולות להיתקל בקשיים רבים.
התחולה הטריטוריאלית
47. אחד הקשיים הבולטים באכיפת דיני התחרות נעוץ בעובדה שעולם הכלכלה המודרני אינו מוגבל בתחומים גיאוגרפיים מוגדרים. הכלכלה המודרנית מאופיינת בכך שהשווקים במוצרים רבים הם שווקים גלובאליים, במעבר סחורות ושירותים בין מדינות, בחברות גלובאליות הפועלות ברחבי העולם כולו, בעסקאות בינלאומיות, בתחרות בין יצרנים במדינות שונות ובהשפעות הדדיות בין מדינות. ההיבטים הבינלאומיים של התחרות והמסחר מחייבים התאמה של דיני התחרות בכל מדינה על מנת להבטיח אכיפה ראויה של דיני התחרות, על אף אותם היבטים גלובאליים (M. Gal, Extra Territorial Application of Antitrust - The Case of a Small Economy (Israel), New York University Law and Economics, Working paper (27/1/2009); ת' אינדיג ומ' גל, דוקטרינת ההשפעות כבסיס לתחולה חוץ-טריטוריאלית של החוק הישראלי (צורף כנספח 2 לתשובת המבקשים)).
48. צריך לזכור כי נקודת המוצא לכל דיון היא כי קיימת חזקה כי לכל נורמה משפטית מדינתית יש תחולה מקומית בלבד. על כן קיימת חזקה כי החקיקה הישראלית חלה רק בתחומי מדינת ישראל (ראו א' ברק, פרשנות במשפט - פרשנות החקיקה, 578 (1993); א' ברק, כבוד האדם - הזכות החוקתית ובנותיה, כרך א', 401 (2014); בג"ץ 8276/05 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערב נ' שר הביטחון, פ"ד סב(1) 1 (2006)). עם זאת, לחזקה בדבר התחולה הטריטוריאלית של דיני המדינה ייתכנו סייגים, ויש מצבים בהם הדין מחיל עצמו גם על פעולות שנעשו מחוץ לשטח המדינה. לעתים הדבר נעשה מפורשות בהוראת חוק (כגון סעיף 13 לחוק העונשין, התשל"ז-1977), לעתים הדבר נעשה בהתאם לכללי ברירת הדין הבינלאומיים (ראו ס' וסרשטיין פסברג, משפט בין לאומי פרטי, כרך א', עמ' 85 (2013), ולעתים הדבר נעשה בדרך של אימוץ הלכתי של כללים משפטיים המכירים בתחולה אקסטריטוריאלית של הדין המקומי גם ללא עיגון מפורש בחקיקה או בכללי המשפט הבינלאומי.
49. בצד ההכרעה בדבר תחולת הדין המקומי על אירוע שבו מעורבים גורמים זרים, נדרשת גם הכרעה בעניין סמכות השיפוט. ודוקו, אף שבדרך כלל סמכות השיפוט ותחולתו הטריטוריאלית של הדין ילכו יחדיו, הדבר תלוי בנסיבות כל מקרה, ולעתים סמכות השיפוט תהיה של מדינה אחת, אולם הדין שיחול על האירוע מושא הדיון המשפטי, יהיה דין של מדינה אחרת. כן יתכן שבית משפט מקומי יקנה סמכות שיפוט כנגד גורם זר שגרם עוולה, אולם הדין הרלבנטי יהיה דין מקום העוולה (Lex Causa).