גם שאלה זו צריכה להיבחן במסגרת הדיון בתנאים להחלת הדוקטרינה. עם זאת, איני סבור שיש בסיס לקביעה כי הדין המקומי לא יחול על מונופולין זר. אין כל סיבה מבוררת להבחין בין פגיעה בתחרות בשל הסדר כובל בין יצרנים, לבין פגיעה בשל ניצול כוח מונופוליסטי. זו גם זו פוגעות בתחרות, פוגעות בכלכלה המקומית ומשפיעות על השוק המקומי. כמובן שיישום הדוקטרינה עשוי להשתנות וההוכחה הנדרשת של תנאי התחולה עשויה לחייב התאמה להבדלים ביו פעילות מונופוליסטית להסדר כובל (למשל לעניין הוכחת היסוד הנפשי).
63. חשוב לזכור גם כי כאשר נדרש בית המשפט ליישום תנאי הדוקטרינה, הוא עשוי להידרש גם לבירור עובדתי, כגון בשאלה האם המשיבה, קוואלקום, היא אכן מונופול, האם הפרה את תנאי התחרות, האם לפעולות שבוצעו על ידה השפעה משמעותית על השוק הישראלי, האם יש קשר בין התנהגותה של קוואלקום במקום מושבה למחירי המוצרים בישראל או שמא התנהגות של גורמים אחרים ניתקה את הקשר, מה הייתה צריכה להיות ציפייתה הסבירה של קוואלקום לגבי היקף המכירות בישראל והשפעת מעשיה על מחירי המוצרים בישראל, וכמובן שיש רלבנטיות להליכים שננקטו כנגד קוואלקום במקום מושבה בארצות הברית ועוד.
סיכום ביניים
64. ניתן לסכם ולקבוע כי בשלב זה לא ניתן לשלול את האפשרות שייקבע כי דיני התחרות בישראל חלים, מכוח דוקטרינת ההשפעות, גם על מעשיה של קוואלקום, וכי אלו הופרו על ידה. על כן, ברי שאין מקום לקבוע בשלב זה כי לא עומדת למבקשים עילה הראויה להתברר בגדרה של בקשת האישור.
פורום לא נאות
65. קוואלקום טוענת גם כי דין הבקשה לאישור לסילוק על הסף מאחר ובית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתובענה. גם טענה זו דינה להידחות.
66. כידוע, בית משפט בישראל קונה סמכות בינלאומית בתובענה המוגשת בפניו על ידי המצאת כתב התביעה לנתבע. המצאה זו יכולה להיעשות לנתבע הנמצא בישראל, בעצמו או על ידי מי שמוסמך לייצגו לצורך המסירה, או לאחר קבלת היתר להמצאתו של כתב התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט. כדי שבית המשפט בישראל יקנה סמכות שיפוט אין צורך בקיומה של זיקה כלשהי בין נושא התובענה או בעלי הדין לישראל ועצם ההמצאה היא שמקימה את הסמכות (ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 38 (מהדורה שביעית, 1995); ס' גולדשטיין, "סמכות בינלאומית מבוססת על תפיסת הנתבע- הלכה למעשה כיום", משפטים י' 409, 413 (1980); רע"א 9810/05 Hecke נ. Pimcapco Limited (30/8/2009)).