57. אף שבית המשפט העליון לא קבע מפורשות את תחולת הדוקטרינה, עולה מהחלטותיו כי לא שלל את האפשרות להחלתה ומצא כי אין צורך לדון בתחולתה ובתנאיה בגדרן של בקשות מקדמיות.
לצרכי ההליך הנוכחי, די בכך שאין תקדים המורה כי הדוקטרינה אינה חלה על מנת שבית משפט זה יוכל להתייחס לטענות בעניין התחולה ולהכריע בהן.
58. מאחר שדוקטרינת ההשפעות טרם נדונה מפורשות בישראל, הרי שטרם נקבעו התנאים להחלתה. עם זאת, מקובל לציין שלושה תנאים לתחולתה; למעשה מושא הדיון יש השפעה ישירה, השפעה מהותית והשפעה מכוונת על התחרות בישראל (ראו נ' אינדיג ומ' גל, דוקטרינת ההשפעות הנ"ל, עמ' 20-19, 36-32).
59. עם זאת, התנאים הנ"ל אינם מוסכמים על הכל, וניתן למצוא גישות שונות בפסיקת בתי המשפט בעולם ובדעות העוסקים בתחום (ראו: ת' אינדיג ומ' גל הנ"ל, פרק ה', עמ' 32). במיוחד עולה השאלה האם יש לדרוש הוכחה בדבר השפעה ישירה. לשאלה זו חשיבות כאשר הפעולה העוולתית, הפוגעת בתחרות, נעשתה על ידי צד שלישי שאינו עוסק ישירות עם תושבי ישראל.
60. שאלות תחולת הדוקטרינה בישראל ותנאיה הן שאלות סבוכות שאין צורך להכריע בהן בשלב זה של ההליך. די בכך שאין לשלול את התחולה ואת התקיימות התנאים הראויים להחלתה כדי להימנע מסילוק בקשת האישור על הסף.
61. עם זאת, אעיר כי כאשר בוחנים את תחולת הדוקטרינה בישראל ואת תנאי החלתה, יש להביא בחשבון את המאפיינים הייחודיים של ישראל מחד גיסא ושל הפעילויות הבינלאומיות רחבות ההיקף של הגורמים הזרים מאידך גיסא. כך למשל יש להביא בחשבון את העובדה שישראל היא מדינה קטנה יחסית, הנסמכת בתחומים רבים על ייבוא מוצרים ושירותים, אשר עלולים להיפגע כתוצאה מהחלה אקסטריטוריאלית של דין התחרות הישראלי ויצירת הרתעת יתר; יש להביא בחשבון את היקף הפעילות של הגורם הזר ברחבי העולם ואת כללי התחרות החלים עליו במקום מושבו ובמדינות אחרות בהן הוא עוסק; יש להביא בחשבון את ציפיות הצדדים, ובהן הציפייה בדבר מכירת המוצרים או השירותים בישראל ובדבר השפעתם, ציפייה בדבר היקף השוק בישראל וחלקו של הגורם הזר בשוק. אין כמובן להתעלם מהכרעות שיפוטיות במדינות אחרות ובדבר החלת כללי "הנימוס" הבינלאומיים ואפילו יש להביא בחשבון אפשרות הכרה בפסקי חוץ ועוד.
62. קוואלקום טוענת גם כי יש מקום לעשות הבחנה בין מצבים בהם נטען לפגיעה בתחרות בשל "הסדר כובל" בין יצרנים או ספקי שירותים, לבין טענות בדבר פגיעה עקב ניצול כוח מונופוליסטי. נטען גם כי בכל המקרים שנדונו בישראל דובר בתביעות בשל הסדרים כובלים שנערכו בין יצרנים.