דיון בשאלה האם קיימת עילת תביעה והאם מתקיימים יתר התנאים הקבועים בחוק נערך ממילא במסגרת הדיון באישור התובענה כייצוגית, שהוא שלב מקדמי לכשעצמו ואין צורך להקדים דיון ל"דיון המקדמי" (רע"א 5653/16 סרגון נטוורקס בע"מ נ' חזן (13/10/2016), רע"א 2074/11 בנק הפועלים בע"מ נ' פינקלשטיין (5/7/2011), רע"א 2094/16 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלנית הוגנת (30/3/2016); רע"א 9771/16 נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד נ' נזרי (28/9/2017); רע"א 5860/16 Facebook Inc נ' בן חמו (31/5/2018); רע"א 7383/20 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אברהם (14/12/2020); רע"א 4531/20 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני (5/11/2020)).
21. במסגרת ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור על בית המשפט להביא בחשבון כי מדובר בבקשה המקדימה את הבירור הראשוני של בקשת האישור ויש בה משום פיצול נוסף של ההליך לשלושה שלבים. פיצול שכזה מסרבל, מאריך ומטיל עלויות נוספות על הצדדים. הואיל ותכלית פיצול הדיון לשני שלבים היא לחסוך בעלויות ובמשאבים ולמנוע הליכים מיותרים, על בית המשפט לבחון האם הוספת שלב הדיון בבקשה לסילוק חותר תחת התכלית האמורה או מסייע לה.
יתרה מזו, בירור מעמיק בשלב הבקשה לסילוק על הסף עלול לשמש גורם מצנן להגשת בקשות מעבר לדרוש, משום שהוא מטיל עלויות בדיקה והכנה יקרות על המבקשים ועלול לשלול מהם את האפשרות לקבל את המידע הדרוש להם מהנתבע ולהוכיח את עילתם.
22. עם זאת, באותם מקרים חריגים בהם מועלות טענות סף אשר ניתן להכריע בהן בקלות יחסית ואשר יש בהן כדי לשמוט את הקרקע תחת בקשת האישור כולה, ניתן לסלק על הסף גם תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כייצוגית (רע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' קדמי (2/4/2009); רע"א 7096/11 קומם נ' רוזובסקי (28/8/2012); ת"צ 28098-05-11 הרפז נ' רשות שדות התעופה (5/12/2012)).
על כן, יש לברר האם המקרה הנוכחי נופל לאחד מאותם מקרים חריגים שבהם ניתן לומר, כבר בשלב מקדמי זה, כי בקשת האישור אינה נסמכת על עילה המוכרת על פי חוק תובענות ייצוגיות או כי כבר מעיון בבקשה עולה כי אין תוחלת לבקשת האישור. על פי עקרונות אלו אבחן את בקשת הסילוק.
23. ההליך הנוכחי עוסק בתחולת דיני התחרות על פעולות שנעשו מחוץ לישראל, ועל כן חשוב להקדים ולברר את תכלית דיני התחרות ואת חשיבותם בטרם נדון בהיקף התחולה.