104. מכאן שהתוצאה בעניין הסרת הפרסום בפסק דין זה שונה מתיאור התובע בסעיף 61 לסיכומיו, לגבי המסר הנטען לציבור. אין בדחיית התביעה לעניין החבות הנזיקית כדי ללמד על התוצאה לעניין ההסרה. בעניין ההסרה, התובע קיבל סעד ולכן ביהמ"ש דוחה הטענה כי המסר לציבור הוא שכדאי לכתוב על "שנואיכם ..מה שתרצו" בעילום שם "והם לא יוכלו לעשות דבר".
105. לנוכח הגשת דו"ח הוועדה, שכללה בעלי תפקידים בכירים ומגוונים, בעלי שם, המעורים היטב בנושאים שעמדו על הפרק, רצוי שהמחוקקים יפעלו ליישום ההמלצות, כולן או חלקן, כך שלבתי המשפט יעמדו בעתיד כלים חקיקתיים שתואמים מצב הדברים כיום במרשתת.
היקף הסרת הפרסומים ממנוע החיפוש
106. כאמור לעיל, לאחר שהנתבעת הודיעה כי הסירה ההפניה לפרסומים הנזכרים בכתב התביעה המקורי, למעט בעניין טוויטר, התובע טען שאין די בהסדר שקיבל תוקף של החלטה לעניין הסרת ההפניות לכתובות ישראליות וטען שיש לחייב הנתבעת להסיר ההפניות ביחס לכל המשתמשים בעולם.
107. ביום 12.5.19 ביהמ"ש קבע כלהלן:
"6. ישנה מחלוקת נוספת בין התובע לבין הנתבעות והיא האם ההסכמה הדיונית היא לגבי הסרת הפרסום לא רק לבעלי כתובת ישראלית במרשתת, אלא לגבי כל הכתובות של כל המשתמשים בעולם, כאשר למיטב ידיעתו השיפוטית של בית המשפט מדובר כנראה במאות מיליונים, אם לא מיליארדים, בכל רחבי תבל.
7. התאגיד הרשום בארה"ב טוען שאין להחיל התוצאה הדיונית שהוסכם עליה לגבי כתובות ישראליות במרשתת לגבי כל מאות המיליונים, או המיליארדים בעלי הכתובות הזרות, שכן בית משפט זה פועל על פי הדין הישראלי ויש קושי להחיל את הדין הישראלי על משתמשים במדינות שונות ועל התאגיד שרשום בארה"ב להביא בחשבון גם את זכויותיהם.
8. התאגיד בארה"ב טען שממילא הפורום הנאות לקיום ההתדיינות לגבי הכתובות הבינלאומיות הוא לא בישראל, שכן הזיקה היחידה של התובענה לישראל היא תושבות או אזרחות התובע.
9. התובע עומד על מתן החלטה בבקשה.
10. מקרה זה מהווה דוגמא נוספת מיני רבות לצורך של בתי המשפט להדביק את הפער שנוצר מידי פעם בין ההתקדמות הטכנולוגית הרבה במיוחד בתחום המרשתת ובין הדין.
11. אכן, בית המשפט מסכים עם התאגיד הרשום בארה"ב שיש קושי לכפות באמצעות צו של בית משפט בישראל תוצאה שתחול על המשתמשים בכל רחבי העולם.
12. התאגיד שרשום בארה"ב הסכים שיש אפשרות למשתמש בכתובת ישראלית על ידי יישום כזה, או אחר, לעקוף את החסימה או ההסרה לבעלי כתובות ישראליות בלבד, אולם אין בכך כדי להגיע לתוצאה המבוקשת על ידי התובע.