95. כמו כן, ביהמ"ש ער לכך שבתובענה זו, לנוכח הסכמת התובע והנתבעת, הוא נתן צו להסרת חלק מהפרסומים, ללא שנתן לגברת האלמונית שמייחסת לתובע אותם מעשים חמורים, יומה. אולם, אותה גברת לא הזדהתה, התובע העיד שאינו יודע מי היא ואין במי מהפרסומים פרטי זהותה באופן שהיה מאפשר לתובע לצרף אותה כנתבעת, לצורך בירור המחלוקת העובדתית.
96. הדברים יפים, גם לגבי יתר המפרסמים שלא התנגדו להסרה בהתאם להסדר הדיוני, למעט טוויטר.
97. בעניין הפרסום בטוויטר, ביהמ"ש מחק ביום 12.5.19 הבקשה להסיר הפרסום אצלה שכן התנגדה להסרה ולכן לא היה מקום לבקש הסרת הפרסום אצלה ללא צרופה כבעלת דין.
98. במצב דברים זה, ככל שביהמ"ש היה עומד על צרוף מפרסמים, שזהותם אינה ידועה, כבעלי דין, וככל שהנתבעת הייתה מסרבת להסיר הפרסומים, הדבר היה מביא לאותה תוצאה קשה ולא מידתית לפיה מי שטוען שמייחסים לו עברה פלילית חמורה, לטענתו, על לא עוול בכפו, ימצא עצמו לפני שוקת שבורה.
99. לכן, תוך שביהמ"ש מביא בחשבון מסקנות וועדת ארבל לגבי הזהירות הרבה שעליו לנקוט, ביהמ"ש קובע כי במצב דברים בו מפרסמים אינם מזדהים, וכאשר על פי הדין כיום, אין כלים משפטיים המאפשרים זיהויים, יש לביהמ"ש סמכות בנסיבות המתאימות להסיר פרסומים לפי סעיף 9 לחוק איסור לשון הרע, ללא צורך בהכרעה האם הפרסום כוזב.
100. לעניין הנסיבות המתאימות, ביהמ"ש מביא בחשבון שהתובע אינו איש ציבור, או ידוען שמתפרנס מחשיפה ציבורית. הפרסומים מייחסים לו ביצוע עבירה פלילית חמורה ומכאן שגורמים לו פגיעה קשה. הפרסום המקורי כבר אינו קיים במרשתת. התובע העיד כי הפרסום כוזב ואין כל ראיה, לרבות חקירת משטרה, או תחקיר עיתונאי, או עדות שהושמעה, לפיה, הפרסום אינו כוזב.
101. ביהמ"ש מוסיף וקובע שככל שהטענות נגד התובע אינן כוזבות, ואותה גברת אלמונית תבקש לעמוד עליהן בעתיד, בין כמתלוננת, תובעת, או נתבעת, מכיוון שביהמ"ש לא נתן לה יומה, ממילא תעמוד לה זכותה, ככל שתבחר לממש אותה בעתיד, לשכנע בימ"ש, או רשות חוקרת, כי הן נכונות.
102. לעת הזו, אותה אלמונית בחרה שלא לעשות כן. לכן, לעת הזו, ובהעדר התנגדות של מי מהגורמים המפרסמים להסרת ההפניות לפרסומים בעניינם פנה התובע אל הנתבעת, למעט טוויטר, ולנוכח הסכמת הנתבעת, ביהמ"ש מותיר ההסדר הזמני שקיבל תוקף של החלטה על כנו ונותן לו תוקף של פסק דין.
103. ברי שככל ובפרסום עתידי יחול שינוי מהותי, תפעל הנתבעת כחוכמתה, ככל שהתובע יפנה וידרוש להסיר ההפניה לאותו פרסום.