גרסת הנתבעת
22. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי הקשר היחיד שלה לפרסומים הוא בטענת התובע, כי קישורים לפרסומים מופיעים במנוע החיפוש שלה וכי הסכסוך האמיתי הינו בין התובע למפרסמים והם בעלי דינו הנכונים.
הנתבעת טענה כי אינה יודעת אם הפרסומים חוקיים או לא.
לגבי הבקשה להורות לה להסיר "פרסומים מכפישים אחרים אשר לא עלה בידי התובע למצוא בעצמו", היא טענה כי מדובר בסעד גורף, כוללני ומעורפל. הסעד מתייחס למספר בלתי מסוים ובלתי מזוהה של פרסומים בלתי מזוהים, שאפילו התובע בעצמו מודה שאינו יודע אם הם בכלל קיימים.
הסרתה של תוצאת חיפוש ממנוע החיפוש אינה מביאה להסרתם של התכנים אליהם מקשרת תוצאת החיפוש מהמרשתת והתכנים ממשיכים להיות מצויים במרשתת עד להסרתם מהאתר בו פורסמו.
הנתבעת טענה כי אינה יוצרת את התכנים המאונדקסים במנוע החיפוש. לפיכך, היא איננה בעלת הדין הנכונה ואינה הכתובת לטענות התובע וכל סעד של ציווי או פיצוי, צריכים להיות מכוונים כלפי המפרסמים.
הנתבעת טענה כי אי צירוף המפרסמים מהווה פגם מהותי. צירופם נדרש לא רק משום שהם עלולים להיפגע מסעד ההסרה המבוקש, אלא גם משום שהם הגורמים המתאימים להשיב לטענות התובע לגבי תוכן הפרסומים. הנתבעת טענה שאין להטיל עליה חובה להסיר את הפרסומים כאשר היא אינה יכולה להכריע בדבר חוקיותם.
האם יש לחייב הנתבעת בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות ?
23. השאלה האם יש מקום לחייב הנתבעת בגין הפניה במנוע החיפוש לפרסום מזיק נטען נדונה בביהמ"ש המחוזי בע"א 44711-11-14 עמי סביר, עו"ד נ' שאול בר נוי ואח' (פורסם בנבו). ביהמ"ש המחוזי (כבוד השופטת אביגיל כהן כתוארה דאז), דן בערעור התובע על דחיית תביעתו נגד הנתבעת שם, שהיא גם הנתבעת שם.
24. בעניין סביר, התובע, עו"ד במקצועו, ייצג את לשכת עו"ד בהליכים משמעתיים נגד עו"ד פלוני. בית המשפט העליון דחה ערעורו של עו"ד פלוני על הכרעת דין שניתנה בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.
25. פסק הדין של ביהמ"ש העליון נפתח במשפט: "המערער הינו עורך דין, אשר הורשע בחמש פרשיות שונות על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין...".
26. הנתבע בעניין סביר היה בעלים ומפעיל של אתר במרשתת. האתר פרסם את פסק הדין של ביהמ"ש העליון, בו מופיע שמו של התובע כמייצג את לשכת עורכי הדין - ועד מחוז תל אביב. ("בשם המשיב: עו"ד עמי סביר").
27. ערכאת הערעור בעניין סביר קבעה כי "אין מחלוקת על העובדה הבסיסית ולפיה עד עצם היום הזה, היינו – גם לאחר שהוגשה התביעה על ידי סביר בשנת 2012. לאחר שניתן פסק דין על ידי בית משפט קמא בחודש ספטמבר 2014 וגם נכון למועד קיום הדיון בערעור (10/6/15), אזי כאשר מקישים את שמו של סביר במנוע החיפוש של גוגל, מופיע בדף תוצאות החיפוש במעלה רשימת החיפוש הפרסום הבא:
פרסום זה יכונה להלן גם: "הפרסום המעוול".