(6) מוסכם על כל הצדדים שלפני, כי עו"ד סביר לא הורשע בבית הדין למשמעת.
מוסכם על כולם בגדר עובדה שאינה שנויה במחלוקת, כי עורך דין סביר רק ייצג את לשכת עורכי הדין בערעור שבו נכתב בפסה"ד על עו"ד אחר כי הוא הורשע בחמש פרשיות שונות."
28. ביהמ"ש המחוזי סקר כערכאת הערעור, ההליך לפני הערכאה הדיונית, שהחל כאשר התובע הגיש תביעה נזיקית על סך של 200,000 ₪ בה טען כי הפרסום פגע בשמו, מעמדו, במוניטין המקצועי שלו, הסב לו הפסדי הכנסות, עוגמת נפש ואי נחת. התובע טען כי הוא שם לב לכך שבחודשים שקדמו להגשת התביעה, הפרסום השגוי והמטעה במנוע החיפוש קודם ומופיע בין תוצאות החיפוש הראשונות. ערכאת הערעור הוסיפה וקבעה ש"אין חולק על כך, שגם היום לאחר מתן פסק דינו של בית משפט קמא, זו תוצאת החיפוש הראשונה אשר מתקבלת אצל המחפש במנוע גוגל תחת הערך "עמי סביר"."
29. עוד צוין בפסק הדין של ערכאת הערעור ש"לכתב התביעה קדמו פניות לבר נוי ולגוגל לצורך הסרת הפרסום.
הפרסום לא הוסר."
30. עוד קבע ביהמ"ש המחוזי ש"אין מחלוקת בין הצדדים על כך, שמקור הפרסום השגוי והמטעה, אשר מופיע במנוע החיפוש של גוגל הוא ב"קוד הטכני" של דף האינטרנט באתר דיון פומבי.
רוב תוצאות החיפוש במנוע החיפוש של גוגל מורכבות משלושה רכיבים:
1) כותרת – השורה הראשונה של כל תוצאת חיפוש המשמשת כקישור לדף האינטרנט של התוצאה.
2) כתובת אתר - כתובת האינטרנט של דף האינטרנט של התוצאה שמופיעה מתחת לכותרת.
3) מקטע טקסט – קטע מטקסט או מספר קטעים מדף האינטרנט אשר עשויים לכלול את מונחי החיפוש.
(ראה סעיף 9 לתצהיר העדות הראשית מטעם גוגל)."
31. ערכאת הערעור קבעה ש"במקרה דנן, כותרת תוצאת החיפוש התבססה על תג הכותרת שנכלל על ידי בר נוי / אתר דיון פומבי בקוד המקור של דף האינטרנט" וכי מבחינה טכנית היה בידי הנתבע, יוצר הפרסום, "לשנות את אותו קוד טכני ובכך להביא לביטול / שינוי / הורדת הפרסום נשוא התביעה.... בפועל- לא פעל לשינוי הקוד הטכני."
32. עוד נקבע ש"אין גם מחלוקת על כך, שמבחינה טכנית יכולה גוגל להסיר את תוצאת החיפוש המלאה.
לפי גרסת גוגל, האלגוריתם שלה יכול במקרים נדירים לבחור כותרת שונה מתוך המידע הזמין בדף האינטרנט של האתר או מתוך דפים אחרים המקשרים לאותו עמוד כדי שייצג בצורה טובה יותר את הכותרת (סעיף 23 לתצהיר העדות הראשית) ובמקרה דנן, אישרה כי לא נעשתה התערבות ידנית על מנת לשנות את הכותרת השנויה במחלוקת.