הוחלט: בשלב זה, דירקטוריון החברה לא מעוניין לדון במינויו של מר ירון ייני לדירקטור בחברה.
--- סוף עמוד 44 ---
שלושה דברים עולים בבירור מתוך חלק זה של הפרוטוקול: ראשית, חברי הדירקטוריון ידעו בעת שדנו בעסקת גורביץ כי ייני רכש מניות בחברה וכי הוא מבקש להתמנות בה לדירקטור. הדעת נותנת כי חברי הדירקטוריון הבינו כי בכוונת ייני להשיג שליטה בחברה. שנית, הסתייגותם של חברי הדירקטוריון מייני ומדרך פעולתו. שלישית, במועד קיום ישיבה זו טרם הגיע לידי נוכחי הישיבה מכתבו של ייני. גולדמן אמר בעדותו בפניי את הדברים מפורשות - חברי הדירקטוריון חששו מכוונותיו של ייני עבור החברה ומתדמיתו בשוק. בשאלה האם הסתייגותם של חברי הדירקטוריון מניסיון ההשתלטות של ייני על החברה היא לגיטימית במסגרת תפקידם אם לאו - אדון עוד בהרחבה בהמשך.
לאחר שהוחלט מה שהוחלט בעניינו של גורביץ, התפנה הדירקטוריון לדון בהצעות ההשקעה שהונחו בפניו. כפי שעולה מהכתוב, ההצעה היחידה שעברה את דרישת הסף של הדירקטורים ונדונה לגופה הייתה הצעתו של גורביץ. לאור אריכות הדברים אביא חלקים נבחרים מגוף הפרוטוקול:
אלון מאור: ...מבקש לדון בהצעות הקיימות, שהגיעו בכתב לחברה, שתיים מהן מדברות על הכנסת פעילות לחברה בתמורה להקצאת מניות והשלישית הינה הצעה להשקעה כספית בחברה בתמורה להקצאת מניות.
מציין, כי כרגע נראה לו שההצעה על מר יוסף גורביץ להשקיע בחברה היא ההצעה המעניינת יותר מבין שלוש ההצעות הקיימות, ומוסיף, כי קיים יום קודם שיחה עם מר מאיר גורביץ, אביו של מר יוסף גורביץ, והתרשם ממנו מאוד.
...
רונן ציטבר: לבקשת הדירקטורים, מספר על יוסי גורביץ, מהיכרותו האישית עמו, ומציין, כי מר מאיר גורביץ (אביו) הינו בעל השליטה בארזים השקעות בע"מ, שמצויה בטיפול משרדו מאז שנת 1999, מספר על כך שמר גורביץ פנה אליו בסמוך לאחר פרסום הדיווח המיידי של החברה על התקשרותה בעסקת סינרון, על מנת לבחון אפשרות להציע לחברה להשקיע בה, ועל כך עדכן את הדירקטוריון כבר ב- 12.2.2012, ולאחר מכן, אף שלח ביום 14.2.2012 הצעה כתובה, כפי שהועברה עוד באותו היום לדירקטוריון. מציין, כי ההצעה של מר גורביץ נשלחה לחברה טרם ביצוע רכישות מניות של החברה על ידי קבוצת ייני ו/או מר צחי סולטן המרמזות על כוונת מי מהם להשתלט על החברה, ולפיכך, נראה כי הצעתו המקורית אינה ישימה. מר גורביץ שאל האם ניתן לקבל בהקצאה עד 24.99% מהון החברה ומציין כי השיב כי במקרה כזה, ראשית, הסיכון המוטל על משקיע גדול יותר (כי אין לו שליטה ואין לו כל יכולת להגדיל אחזקותיו מעבר ל-25% ללא הצעת רכש מיוחדת או הקצאה פרטית לפי סעיף 328 לחוק החברות) ושנית, כי במקרה כזה, המחיר האפקטיבי של המניות גבוה הרבה יותר שכן בהצעה המקורית יש מרכיב הטבה הגלום באופציות הכלולות בה. מר גורביץ אישר בפניו כי הוא עד לסיכונים אלו, וכי ההשקעה בחברה עדיין מעניינת אותו.