--- סוף עמוד 14 ---
תיחור אינטרנטי גובש גם ביחס אליו הסדר, נוסף, בדבר הגשת הצעות גבוהות בידי אחרים על מנת לאפשר לחברת ווי לזכות בתיחור. בנוסף, על פי כתב האישום המתוקן בו הורשע הנאשם, הצדדים הגישו את הצעותיהם בהתאם להסדרים, היינו פעלו ליישומם בפועל של ההסדרים. לביצועם בפועל של ההסדרים יש משקל לחומרה (כידוע, יישומו של הסדר כובל אינו יסוד מיסודות העבירה שמתגבשת עם שכלול ההסדר, ע"פ 7399/95 נחושתן תעשיות מעליות בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] בפסקה 6(ב) לפסק דינו של כבוד השופט י' קדמי (19.4.98); עניין בן דרור, בפסקה 23 לפסק דינה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז; עניין וול, בפסקה רי"ח שם נקבע כי ביצועו בפועל של הסדר כובל יכול להוות שיקול לחומרה).
התמונה העולה היא של ריבוי הסדרים אסורים, לאורך זמן, בהיקף כספי משמעותי, לרבות הסדר בעל תחולה כללית והסכמות על איזון כספי על ידי רכש גומלין, והסדרים שיצאו מהכח אל הפועל. בכל אלה יש כדי לשקול לחומרה.
18. ב"כ המאשימה טען כי הישנות העבירה וביצוע עבירות באורח חוזר ושיטתי יש בו כדי להעצים את הפגיעה בתחרות, בכלל זאת נוכח האמון וההסתמכות שנוצרים בין הצדדים להסדרים והקטנת אי הוודאות והחשש הטבוע בכל צד מפני התנהגות רעהו להסדר. ב"כ המאשימה סמך טענותיו על דברי בית המשפט העליון בעניין בן דרור, שם נקבע " ... שעצם השיטתיות של המעשים עשויה ליצור עלילות לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים. מטבע הדברים, חזרתיות על ביצוע עבירות על החוק מאריכה את פרק הזמן שבו מתבצעות העבירות, גם אם לא מדובר בפעולה שנמשכת באופן אחיד לאורך כל תקופת הזמן הרלוונטית. שיטתיות מסוג זה אף מקדמת את האפשרות שהשחקנים בשוק יכלכלו את צעדיהם בהתאם לה, כלומר יבצעו תיאום דה-פקטו על בסיס "השיטה", ללא צורך בתיאום קונקרטי בכל מקרה ומקרה... כאשר מתחרה שב וחוזר על עבירות על החוק, והופך את העבירה על החוק להרגל עבורו, עשויה להיווצר עלילות לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים בעתיד, גם אם בנסיבותיו של כל מקרה לגופו לא מתקיימת עלילות כזו..." (שם בפסקה 34, וראו גם עניין בלווא בפסקאות 28-22).
אולם, צודק ב"כ הנאשם כי הדברים שם נאמרו בהקשר של סיווג העבירה כעבירת צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, בעוד שבענייננו הורשע הנאשם בעבירות צד להסדר כובל, בלא שיוחס לו שאלה נעברו בנסיבות מחמירות.
נסביר: חוק התחרות כנוסחו ערב תיקון מס' 21 – הוא הנוסח הרלבנטי לענייננו (ס' 55א(ב) לחוק) – קבע כי מי שהיה צד להסדר כובל דינו מאסר שלוש שנים (ס' 47(א)(1) לחוק). לצד זאת נקבע כי אם נעברה העבירה "בנסיבות מחמירות", היינו נסיבות ש"בהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בעסקים" דינו מאסר חמש שנים (במאמר מוסגר: בתיקון 21 לחוק הוחמר העונש המירבי בגין עבירת ההסדר הכובל והועמד על חמש שנים, על מנת