לפי עדותו של ברזני, בחגי שנת 2011 עד פסח 2013 כולל, לא היו שינויים, אלא היו אנשים קבועים שנתנו תלושים – יינות ביתן, חזי שבת, רמי שבירו ואבי זיתוני. הייתה כמעט אותה חלוקה, אותה רשימה שמורכבת ע"י הנאשם (עמ' 322). בכל חג הוא מסר לנאשם את התלושים וקיבל בחזרה מהנאשם 15,000 ₪ לחלוקה. מדובר בפסח 2011, ראש השנה 2011, פסח 2012, ראש השנה 2012, פסח 2013 – סה"כ חמישה חגים. כלומר, התלושים שחולקו היו בסך של 75,000 ₪. מכאן, שהנאשם קיבל מברזני במצטבר סך של 202,000 ₪, ומתוכה נתן לברזני 75,000 ₪ לפיכך, נותרו בידי הנאשם תלושים בסך 127,000 ₪, אשר לא הגיעו לידי נזקקים.
124. בראש השנה של 2013 התקבלו תלושים בסך של 54,000 ₪, מתוכם מינות ביתן 30,000 ₪ (ת/22), משבירו 10,000 ₪ (ת/45), מינוב 10,000 ₪ (ת/29 ות/31) ומנווה מרום 4,000 ₪ (ת/24). לפי עדותו של ברזני בראש השנה 2013 הוא מסר לנאשם תווים שקיבל מיינות ביתן סך 30,000 ₪, וכן מרמי שבירו, מחזי שבת ומאבי זיתוני. מתוכם 15,000 ₪ קיבל לחלוקה, כולל לעובדי
--- סוף עמוד 90 ---
הלשכה ולברזני עצמו, והיתרה נותרה בידי הנאשם (8.4.19, עמ' 325-326). בנסיבות אלה, יש לקבוע שברזני הביא לנאשם מסך התורמים 40,000 ₪ (מתוכם 30,000 ₪ מיינות ביתן ו-10,000 ₪ מחברת שבירו), ומתוכם 15,000 ₪ נמסרו לברזני לחלוקה. בנוגע לתרומות מיינוב ומנווה מרום, אף שהוצגו קבלות, לא העיד ברזני על אודותיהם. בנוגע לעדותו של ברזני לגבי קבלת תרומות מחזי שבת ומאבי זיתוני, בהעדר קבלות, אין מקום לזקוף את הסכומים הללו, ככאלה שהתקבלו לידי הנאשם. לפיכך, 25,000 ₪ נותרו בידי הנאשם, ולא הגיעו לידי נזקקים.
בפסח 2014 התקבלו תלושים בסך 54,000 ₪, מתוכם מינות ביתן 25,000 ₪ (ת/22), מינוב 10,000 ₪ (ת/29 ות/31), מנווה מרום 4,000 ₪ (ת/24), משבירו 10,000 ₪ (ת/45) מחזי שבת 2,000 ₪ (ת/37), ומזיתוני 3,000 ₪ (ת/79). כך עולה גם מעדותה של סופי ארדיטי מחברת שבירו, החברה תרמה פעם אחת 10,000 ₪ (בנוסף לתרומות נמוכות יותר בפעמים האחרות), והיא מסרה אותם לברזני (ת/43). לפי עדותו של ברזני, במועד זה קיבלו 25,000 ₪ מאת נחום ביתן. מרמי שבירו ואבי זיתוני התקבלו 5,000 ₪ מכל אחד (סה"כ 35,000 ₪). כפי שקרה עד כה הנאשם מסר לברזני 15 אלף ₪ לחלוקה (עמ' 328). בשים לב לכך שמזיתוני התקבלו רק 3,000 ₪ ולא כפי שתיאר ברזני, יש להפחית את הסכום, כך שסך הכל קיבל ברזני 33,000 ₪, ומתוכם סך של 15,000 ₪ חולק, והיתרה בסך 18,000 ₪ נותרה בידי הנאשם, ולא הגיעה לידי נזקקים (פרו' 8.4.19, עמ' 328).