עדי הגנה נוספים
85. מר ישראל ועקנין העיד שהוא עובד עירייה. היו לו רשימות של אנשים שהיה מחלק להם תלושים, בתחילה עבור ברזני ובהמשך גם עבור צרפתי ודותן. היה מקבל משהו כמו 3,000 ₪ לחלק. הראשון שהתחיל עם זה היה ברזני. היה מחלק בהתאם לרשימה של משפחות נזקקות (עמ' 1503-1504). את הרשימה קיבל מברזני (עמ' 1505-1508).
--- סוף עמוד 62 ---
86. מר ארי בר עוז העיד שהוא עבד בחברה של אביו וכיום מנהל את החברה י.א בר עוז. החברה לא הייתה נותנת תלושים לחלק נזקקים, ומעולם התעסקה עם תלושים. כשאביו היה מנהל את העסק הוא היה צמוד אליו ויודע כל מה שקורה עם החברה (עמ' 1509). הוא בחברה מאז שהיה בן 16 וידע על כל דבר שקורה. לא יכול להיות שאביו עשה משהו בחברה מבלי שהיה יודע מכך (עמ' 1509-1510). הוא לא קיבל שום פניה בנוגע לתלושים (עמ' 1511).
87. מר בני פלג העיד ששימש כנהגו של הנאשם מסוף שנת 2004 ועד 2006. לאחר מכן חזר למחלקת הרכב. שימש במקביל גם כעוזרו של הנאשם לאחר שמאיר שלום עזב ועד שברזני נכנס לתפקיד. מעולם לא עסק בתלושים. בפני העד מועלת טענה של שגיא לנצ'נר אשר טען כי בסביבות 2011 בני פלג וברזני הם אלו שהתניעו את עניין התלושים. פלג השיב שאינו זוכר דבר כזה וייתכן שבזמן שהיה במחלקת רכב, ברזני הפעיל אותו בעניין (עמ' 1528-1530). נשאל מדוע לא סיפר בחקירה שהיה עוזרו של הנאשם והשיב כי לא ראה בכך חשיבות. ברזני החליף אותו בתפקיד בסוף 2006. העד מסר שכנהג לא נשלח להביא תלושים מקבלנים (עמ' 1531-1533). העד נשאל על מעטפה שהביא מג'אבר ופירט כי הייתה מעטפה, אך לא ידע מה יש בפנים. הניח אותה על שולחנו של הנאשם. מאיר שלום ביקש ממנו להכניס את המעטפה לנאשם. אינו זוכר מי שלח אותו להביא את המעטפה, או מאיר שלום או הנאשם (עמודים 1534-1535). הוא היה נהג ולא באמת שימש כעוזר (עמוד 1537).
סיכומי הצדדים – האישום הראשון
סיכומי המאשימה
88. ב"כ המאשימה, עו"ד שרגנהיים, טענה בסיכומיה כי הנאשם פיתח בלשכת ראש העיר מנגנון של איסוף תרומות בתווי קניה מאנשי עסקים הפועלים בכפר סבא. תפעול המנגנון הופקד בידי עוזרי ראש העיר ובסיוע עובדי לשכה נוספים. הנאשם יזם את המנגנון וכוון את עוזריו למי לפנות לקבלת תרומות. בפני התורמים הוצג מצג שווא של סיוע לנזקקים ללא הבהרה כי מדובר במנגנון המבוסס על חלוקה למקורבים ולא על בסיס קריטריונים ברורים ושוויוניים כפי שפועלת מחלקת הרווחה בעיר. גם לא הוצג לתורמים כי הנאשם עצמו ייהנה מהתרומות באופן אישי. בשל מצג השווא תרמו התורמים תווי קניה. הנאשם קבע את הגורמים המיועדים לקבלת התרומות שנאספו – לעיתים היו אלו אכן משפחות נזקקות, לעתים היו אלו פעילי שכונות שדרכם אמורות היו התרומות להינתן למשפחות נזקקות, לעיתים היו אלו אנשי לשכתו, אשר סייעו לנאשם בתפעול המנגנון וזכו ליהנות מפירותיו, ולעיתים היה זה הנאשם עצמו. לא היו למנגנון הזה נהלים לחלוקה שוויונית המושתתת קריטריונים ברורים ושקופים.