אישום 6
14. חלקו הראשון של אישום זה מתייחס לשפריר ועאדל, ואילו חלקו השני מיוחס לעאדל, סעידה ומרשי.
המנוח אליאס עבדו שאהין ז"ל (להלן: המנוח אליאס) היה הבעלים של מקרקעין הידועים כחלקות 14, 15 ו-29 בגוש 16582 מאדמות נצרת (להלן באישום זה: הקרקע). שטח הקרקע כ-4.5 דונם ושוויה כ-3.8 מיליון ₪.
על פי המתואר בכתב האישום, שפריר ועאדל זייפו ייפוי כוח נוטריוני שלפיו המנוח אליאס מכר את זכויותיו בחלקות 14 ו-15 לדיאב פלאח, אביו של עאדל, ועל סמך ייפוי כוח זה הגישו שפריר ועאדל ביום 4.10.2011 הצהרה על מכירת/רכישת זכות במקרקעין מהמנוח אליאס לדיאב פלאח והצהירו כי שווי הקרקע לצורך מס רכישה הינו בסך של 1.5 מיליון. בחודש נובמבר 2012 שפריר ועאדל פנו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים מכיוון שסברו שהמנוח אליאס הוכרז כנפקד וביקשו לשחרר את הקרקע על סמך ייפוי הכוח המזויף. הבקשה נדחתה לאחר שבדיקת ייפוי הכוח על ידי האפוטרופוס העלתה שמדובר במסמך מזויף. אספר לקורא כי בעקבות תוצאות הבדיקה הוגשה תלונה מטעם האפוטרופוס על נכסי נפקדים למשטרה, והיא שהובילה לחשיפת הפרשה מושא דיוננו (כך אירע גם באישום 14, כפי שיוזכר להלן).
לפי חלקו השני של האישום עליו לא ארחיב את הדיבור, משכשלה השגת הקרקע בדרך המתוארת, עאדל, סעידה ומרשי זייפו הסכם מכר שלפיו יורשי המנוח אליאס מכרו ביום 28.9.2014 חלק מזכויותיהם בקרקע למרשי ובהמשך זייפו הסכם מכר נוסף שלפיו מרשי מכר ביום 10.12.2014 את הזכויות לאחד בשם מחמד אחמד. עאדל, סעידה ומרשי הגישו בקשות מתאימות ללשכת רישום מקרקעין לצורך רישום הערת אזהרה, ובסופו של יום נרשמה הערה לטובת מחמד אחמד בהתאם לבקשתם.
להלן תרשים המתאר את העברות הקרקע:
15. בית המשפט קבע ביחס לאישום זה כי ייפוי הכוח מזויף וכי שפריר ועאדל הצהירו על העברות הקרקע ועל שוויה של הקרקע לצורך חישוב מס רכישה. עוד נקבע כי הדיווח וההצהרה על העסקה בין המנוח אליאס לבין דיאב פלאח נחתמו הן בשם המוכר (אליאס) הן בשם הקונה (דיאב) בידי עאדל, בנו של דיאב, באמצעות ייפוי כוח כללי עליו חתם דיאב לטובת עאדל בפני עו"ד בשם תאברי. החתימות אומתו על ידי שפריר והוגשו על ידו לרשויות מיסוי מקרקעין, ונלווה להם מכתב משפריר המסביר את העסקה ואת אופן חישוב המס. בית המשפט ציין כי שפריר אישר את ביצוע הפעולות שפורטו בכתב האישום.
בית המשפט עמד על עדותו של מנהל אגף נכסי נפקדים במשרד האוצר, רונן ברוך, ועל פנייתו של שפריר לאפוטרופוס על נכסי נפקדים מיום 12.11.2012. שפריר ביקש לשחרר את הקרקע ולבטל את ההתניות שהוטלו עליה, וזאת בהסתמך על ייפוי הכוח המזויף והטענה כי דיאב רכש את הקרקע לפני שנת 1945. כדי לבדוק את אותנטיות ייפוי הכוח, המסמך הועבר בהסכמת שפריר (ועאדל) לבדיקת מז"פ שהעלתה כי ייפוי הכוח זויף. רונן ברוך סיפר כי ביקש לברר אם ייפוי הכוח נמצא בגנזך המדינה ונענה בשלילה, ובשל כך דחה את הבקשה לשחרור הקרקע. בית המשפט קבע כי עדותו של רונן לא נסתרה וגובתה במכתב הפנייה של שפריר מיום 12.11.2012 ובעדותו.