להלן תרשים המתאר את העברת הקרקע:
22. בית משפט קמא הגיע למסקנות הבאות לגבי אישום זה: אין מחלוקת כי ייפוי הכוח משנת 1945 לפיו עלי חרבג'י מכר את הקרקע לדיאב הוא מזויף; כי עאדל מסר לשפריר ייפוי כוח זה; כי שפריר ערך את הסכם המכר מיום 10.1.2012 (בין דיאב לעיסאם) עליו חתמו עאדל (בשם אביו דיאב) ועיסאם; כי שפריר דיווח על העברת הקרקע מעלי חרבג'י לדיאב בהתאם להצהרה עליה חתם עאדל בשם המוכרים ובשם דיאב פלאח; וכי שפריר דיווח על הסכם המכר מיום 10.1.2012 בין דיאב לעיסאם. נקבע כי עובדות אלה הוכחו בעדותו של שפריר ובתיקי מיסוי מקרקעין. גם פנייתו של שפריר לאפוטרופוס לנכסי נפקדים בבקשה לשחרור הקרקע על סמך ייפוי הכוח משנת 1945 ודחיית הבקשה על רקע זיופה אינן במחלוקת, והן שפריר הן פקיד האפוטרופוס לנכסי נפקדים אישרו את הדברים בעדותם ובמכתב שהפנה שפריר לאפוטרופוס מיום 12.11.2012.
בית משפט קמא דחה את גרסתו של עאדל לפיה מצא את ייפוי הכוח בבית אביו דיאב ולא ידע כי הוא מזויף. בית המשפט התייחס לדמיון שבין ייפוי הכוח הנ"ל לבין המסמכים המזויפים מושא האישומים האחרים ולשיטת הפעולה הדומה, וקבע כי מעורבותו של עאדל הוכחה מעבר לכל ספק סביר. עאדל הורשע אפוא בשורה של עבירות גם בגין חלקו באישום זה.
אישום 15
23. אישום זה מתייחס לעאדל, מרשי וערטול (להלן יחד באישום זה: המערערים).
בתמצית שבתמצית, במסגרת אישום זה יוחס למערערים זיוף של ארבעה ייפויי כוח הנחזים להיות חתומים בידי המנוחה פיירוז דחדל, בעלת מקרקעין מסוימים בשטח 12.3 דונם ובשווי 5.5 מיליון ₪ (להלן באישום זה: הקרקע).
על פי המתואר בכתב האישום, עאדל וערטול עשו שימוש בייפויי הכוח המזויפים במספר הזדמנויות, ובין היתר, מכרו חלקים מהקרקע לאחרים ורשמו הערת אזהרה על הזכויות בקרקע בין היתר לטובת בני משפחתו של עאדל.
להלן תרשים המתאר את העברת הקרקע:
24. בית המשפט קבע כי שלושה מבין ארבעה ייפויי הכוח הוכחו כמזויפים והפעולות שעשו עאדל וערטול על סמך ייפויי כוח אלה נועדו לאפשר את העברת הקרקע במרמה. בית המשפט הרשיע אפוא את עאדל וערטול בשורת עבירות, וזיכה את מרשי וכן את עאדל וערטול ממספר עבירות ביניהן עבירות של סחיטה באיומים והדחה בחקירה שיוחסו להם במסגרת אישום זה, ועל כך יורחב בפסק דינו של השופט שטיין.
אישום 17
25. אישום זה מתייחס לשפריר ולנאשמים 7 ו-9 בכתב האישום, גאזי חדר אראז מזאריב וענאן עטיה, שעניינם אינו בפנינו. נאשמים אלה הורשעו על פי הודאתם ודינם נגזר (להלן יחד באישום זה: המערערים). בית המשפט פירט את עובדות אישום זה וקבע כי העובדות הנוגעות לחלקו של שפריר הוכחו ולא עומדות במחלוקת, למעט טענת המדינה כי שפריר ידע כי המסמכים מזויפים וכי היה לו חלק בתכנית הזיוף.